"רופא שכל המדינה מכירה שם לב שאני במשבר נפשי. הוא ביקש להיפגש ולעזור לי. יום אחד לחש לי באוזן: 'עכשיו אנחנו הולכים לעשות אהבה'. הצטמררתי ואיכשהו הרגשתי שאין דרך חזרה. שאין לי ברירה. הרגשתי מלוכלכת ומנותקת מבעלי ומהילדים, נכנסתי לדיכאון, אבל המשכתי לשכב איתו עד סוף ההתמחות". זו עדותה הקשה של א', כיום רופאה מומחית, שטוענת כי עברה ניצול מיני שיטתי על ידי מנהל המחלקה שלה באחד מבתי החולים המרכזיים בישראל. והיא ממש לא היחידה.
לידי "7 ימים" הגיעו עשרות עדויות מנשים שעובדות במערכת הבריאות בארץ, ביניהן סטודנטיות לרפואה בתחילת דרכן המקצועית, מתמחות ורופאות בכירות, שטוענות כי הוטרדו או הותקפו מינית על ידי רופאים בכירים ולא קיבלו מענה וטיפול הולם מצד המערכת, או רופאות שכלל לא העזו להתלונן בגלל היעדר מנגנון טיפול יעיל בתלונות, כזה שיגן עליהן מפני התנכלויות.
שלוש רופאות חברו יחד כדי לשנות את המצב: ד"ר דפנה שוחט, מומחית לאנדוקרינולוגיה ומנהלת המרפאה להתאמה מגדרית בבית החולים וולפסון בחולון; ד"ר מאיה רוזנפלד, רופאת שיניים מומחית לילדים; וד"ר עדינה לשנסקי, מתמחה במחלקת ילדים בבית החולים שיבא בתל השומר. שלושתן אספו במשך יותר משנה עדויות מקולגות ותיקות וצעירות, ויוצאות איתן לאור בראיון שיפורסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות", במטרה לתקן את המערכת שכל כך חשובה להן, וליצור סביבת עבודה בטוחה לנשים בתחום. לבקשת המתלוננות, העדויות מתפרסמות כאן בעילום שם.
ג', מתמחה באחד מבתי החולים, העידה כך: "מנהל מחלקה, שהפך בהמשך למנהל בית החולים, שאל אם אפשר לחזר אחרי. הייתי המומה והוא המשיך. ואז הוא נישק אותי על הפה. קפאתי. אחרי רגע אמרתי שלום ויצאתי משם, הבנתי שלא אוכל להתמחות בבית החולים הזה".
ב', גם היא מתמחה, סיפרה: "מתמחה בכיר שקובע שיבוצים אמר לי שיעשה הכל כדי לעזור לי להתקדם. יום אחד הוא שם יד בין הרגליים שלי. דחפתי אותו וצחקתי במבוכה, והוא התעצבן ונצמד אליי. הדפתי אותו ולא נכנסתי לשום ניתוח משמעותי מאז. עזבתי להתמחות אחרת, לא זו שחלמתי לעשות".
4 צפייה בגלריה
נשים מעולם הרפואה הבינו שלמרות פערי הדורות הן מתמודדות עם אותם קשיים
(צילום: נועה סיטי אליהו)
ח' כתבה כך: "הייתי מתמחה צעירה כשרופא בכיר נצמד אל אחוריי עם איבר זקוף כשאני באמצע ניתוח. אי אפשר לתאר את השבר, את הבכי ללא דמעות מתסכול וכעס. היום אני כבר בת 56, ובא לי להתנקות מזה". וכך עוד ועוד עדויות.
לדברי ד"ר שוחט, "עם ההתעוררות של תנועת Me Too נשים מכל מיני תחומים מצאו את האומץ לדבר על מה שקורה להן ועל המערכות שבהן הן עובדות, לרבות במערכת הפוליטית או הצבאית, והיה מקום אחד שזעק מאוד ועליו לא דיברו: עולם הרפואה. כמה רופאות, ובהן אני, חשבנו אז שאם עברת משהו כזה - זה אומר שמשהו אצלך לא בסדר. כשניצלו אותנו, כשסחטו אותנו בשביל טובות מיניות, כשדיברו איתנו כאילו אנחנו חיים לפני 50 שנה - חשבנו שאולי אלה המחלקות שאנחנו עובדות בהן, או שזה משהו שאנחנו משדרות. בקיצור, שזו אשמתנו. אבל פתאום קמה קבוצת פייסבוק והתחילו לצוף בה עניינים שלא דוברו עד אז בין רופאות".
בקבוצת הפייסבוק, בשם "חדר רופאות", נשים מעולם הרפואה החלו להבין שמה שעבר על חלקן משותף גם לאחרות, ומשהו בשיח השתחרר. סטאז'ריות החליפו חוויות עם מתמחות, סטודנטיות עם כירורגיות בכירות, והן גילו שלמרות פערי המעמדות והדורות הן מתמודדות עם אותם קשיים. זו הייתה שריקת הפתיחה להצפת נושא ההטרדות והתקיפות המיניות שרופאות עוברות על ידי קולגות.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשמירה על סביבה בטוחה ומכבדת, עבור כלל אוכלוסיות העובדים והלומדים במוסדות הבריאות. בכוונת משרד הבריאות לנהל מלחמת חורמה בתופעה זו על מנת למגר אותה. גם היום, מתוקף החוק למניעת הטרדה מינית, קיימת בכל בית חולים וקופת חולים ממונה על הנושא אצלה ניתן להתלונן על כל מקרה של פגיעה. בנוסף, ניתן לפנות לנציבות קבילות למקצועות הבריאות במשרד הממונה על הנושא".
"עם זאת, המשרד מודע לעובדה שבמערכת הבריאות מתרחשים אירועים של הטרדות מיניות בין צוותים, כפי שלצערנו קורה לא אחת במקומות מקבילים. לפיכך, נכתב בשיתוף אנשי מקצוע וארגוני סיוע חוזר מנכ"ל ייעודי לנושא זה, ובו דרכי מניעה, טיפול והתמודדות עם אירועים מסוג זה, וכן התוויות לטיפול בתלונות בהתאם להוראות כל דין. החוזר יצא לאחרונה לציבור להערות, ובהמשך ייצאו ההנחיות לשטח".
הסיפור המלא ביום שישי ב"7 ימים".
