הבחירות לכנסת קרובות מתמיד, ויקבעו גם מי יהיה ראש הממשלה הבא. ובזמן שאצלנו ראש הממשלה הנוכחי מכהן את משך הזמן המצטבר הארוך ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, במדינות ערב סביבנו דווקא התחלפו לא מעט ראשי ממשלה בשלוש שנות המלחמה האחרונות בגזרות השונות.
לפני שאנחנו נבחר: אלה ראשי הממשלה של מדינות ערב
( צילום: ירון ברנר)
בלבנון בתחילת המלחמה באוקטובר 2023 כיהן כראש הממשלה נג'יב מיקאתי. מדובר בפוליטיקאי ואיש עסקים ותיק ומוכר, שנכנס לתפקיד ראש הממשלה בפעם השלישית בשנת 2021, בהתאם למפתח העדתי בלבנון, המחייב שבראשות הממשלה יעמוד סוני. כבר אז הוא החל לדבר על רפורמות כלכליות במדינה, רפורמות שלא יושמו עד היום. הוא נכנס לתפקיד כשלבנון כבר הייתה במשבר חברתי, ובמשבר כלכלי קשה שהחל ב-2019. מיקאתי נתפס באותם הימים כדמות חשובה, אך בלי הרבה כוח לשנות, בטח שלא כמי שיכול לעמוד נגד ארגון הטרור חיזבאללה. במהלך הלחימה בלבנון הוא הרבה לבקר את ישראל. מיקאתי גם כיהן כראש ממשלה ללא נשיא תקופה ארוכה, מה שהקשה על כהונתו. מסיום תפקידו של מישל עאון כנשיא לבנון באוקטובר 2022 ועד למינוי ג'וזף עאון לנשיא החדש בינואר 2025 לבנון פעלה ללא נשיא.
כיום מיקאתי ממשיך לפרסם את עמדותיו ופוסטים בחשבונו ברשת החברתית X, ושם יש לו יותר מחצי מיליון עוקבים. ב-13 באוקטובר כתב: "אנחנו מקווים כי המגעים הדיפלומטיים האינטנסיביים המתנהלים כעת יצליחו להגן על לבנון מפני השלכות ההסלמה המסוכנת באזור, ולשמור על רמה בסיסית של יציבות פנימית – מתוך תקווה כי סבבי המשא ומתן הקרובים יובילו ליישום הסכם המסגרת ולמימוש נסיגה ישראלית מדרום לבנון".
גלריה
ראש ממשלת לבנון נואף סלאם (מימין) ומזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם. הפעילות הצבאית נאסרה, לכאורה
(צילום: REUTERS/Mohamed Azakir/Al Manar TV)
עם כניסתו של ג'וזף עאון לתפקידו כנשיא לבנון הוא מינה לתפקיד ראש הממשלה את נואף סלאם, ראש הממשלה הנוכחי. בינואר 2025 הודיעה נשיאות לבנון כי על סלאם הוטלה הרכבת הממשלה, אחרי שקיבל את התמיכה הגדולה ביותר בקרב חברי הפרלמנט, וב-8 בפברואר אושרה הממשלה החדשה. תחת ההנהגה הלבנונית החדשה החל המשא ומתן הישיר מול ישראל בחודשים האחרונים וננקטו מספר צעדים נגד ארגון הטרור חיזבאללה והנוכחות וההתערבות האיראנית בלבנון. ב-2 במרץ האחרון, בזמן מלחמת "שאגת הארי", הודיע נואף סלאם על איסור פעילותו הצבאית של חיזבאללה במדינה והגבלת פעילותו לתחום הפוליטי בלבד. חיזבאללה מתנגד למשא ומתן הישיר מול ישראל ולפעולות ההנהגה הלבנונית החדשה, שלדבריו מיישמת את הנחיות ארה"ב ופועלת נגדו.
בסוריה תפקיד ראש הממשלה לא קיים היום. ב-10 בדצמבר 2024, יומיים בלבד אחרי נפילת משטר אסד, הוקמה בסוריה ממשלת מעבר שנקבע שתכהן שלושה חודשים, עד תחילת מרץ 2025. ראש הממשלה באותה ממשלת מעבר היה מוחמד אל-בשיר, מהנדס סורי מאידליב בסוריה. בסוף מרץ 2025 הכריז א-שרע על ממשלה חדשה – הממשלה הסורית הנוכחית, לא התייחס כלל לתפקיד ראש הממשלה ומינה את מוחמד אל-בשיר לשר האנרגיה הסורי, תפקיד שהוא ממלא עד היום.
נשיא סוריה א-שרע. כרגע אין לו ראש ממשלה
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
אל-בשיר כיהן לפני נפילת משטר אסד (מינואר 2024 ועד נפילת המשטר) כ"ראש ממשלת ההצלה הסורית" – ממשלה שפעלה באידליב בתיאום עם ארגון המורדים הסורי דאז "הייאת תחריר א-שאם", שאחמד א-שרע (שהיה מוכר אז בשם אל-ג'ולאני) עמד בראשו.
בזמן משטרו של בשאר אל-אסד, לפני המהפכה, כיהנו בסוריה ראשי ממשלה – האחרון היה מוחמד אל-ג'לאלי. ב-14 בספטמבר 2024, חודשים ספורים לפני סוף משטרו, פרסם אסד צו שהטיל על אל-ג'לאלי את המשימה להרכיב ממשלה חדשה וב-23 בחודש אל-ג'לאלי נכנס לתפקיד. עם נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר 2024 הודיע אל-ג'לאלי בסרטון: "אשאר בביתי ולא אעזוב". הוא גם מסר באותו היום כי אין לו מידע על מקום הימצאו של אסד ולאן עזב, כי אין להם בממשלה שום קשר עם המנהיגים הביטחוניים, וכי הוא נכון לשתף פעולה עם כל הנהגה שתיבחר על-ידי העם. א-שרע הצהיר מצדו כי ממשלת סוריה תמשיך לבצע את עבודתה תחת פיקוחו של אל-ג'לאלי, עד להעברת השלטון. זה כאמור, לקח יומיים בלבד. אל-ג'לאלי הסכים למסור את הסמכויות לממשלת המעבר והוסיף: "נעזור לראש ממשלת המעבר מוחמד אל-בשיר בניהול השלב הבא".
בירדן, ב-15 בספטמבר 2024 דווח כי המלך הטיל את הרכבת הממשלה על ג'עפר חסאן, מי שהיה עד אז מנהל לשכתו. הוא החליף את בשר אל-חסאוונה שסיים את תפקידו. הקמתה של הממשלה החדשה בראשותו של ג'עפר חסאן אושרה אחרי מספר ימים, ב-18 בחודש. באותו החודש, לפני מינוי חסאן, התקיימו גם בחירות לפרלמנט הירדני ודווח כי "חזית הפעולה האיסלאמית", התנועה הפוליטית של "האחים המוסלמים" במדינה, זכתה להישג מרשים ביותר: 31 מתוך 138 המושבים בפרלמנט. משנת 2024 התבצעו מספר חילופי תיקים בממשלת ירדן, כשעל החילופים האחרונים דווח באוגוסט 2026, אך חסאן נותר יציב בראשות הממשלה.
ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי. מתמרן בין היחסים עם ארה"ב לניסיון לשמור על רגיעה בתוך ארצו
(צילום: Michele Tantussi/Getty Images)
במצרים, ראש הממשלה הנוכחי הוא מוסטפא מדבולי, שמכהן משנת 2018. בשנת 2024, אחרי שנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי נבחר לכהונה נוספת בת שש שנים, הגיש מדבולי את התפטרות ממשלתו – כמקובל במצרים עם תחילת כהונה נשיאותית חדשה, צעד המאפשר גם לרענן את השורות. עם זאת א-סיסי הביע אמון במדבולי והטיל עליו שוב להרכיב את הממשלה חדשה. א-סיסי הודיע בימים האחרונים כי בכוונתו לסיים את כהונתו בשנת 2030.
ואם מרחיקים קצת ל"מעגל השני" של ישראל – לעיראק, גם בה התחלף ראש ממשלה ממש לא מזמן. ראש הממשלה הנוכחי הוא עלי א-זיידי. ב-27 באפריל האחרון דווח בעיראק כי נשיא עיראק, ניזאר אמידי, שנבחר רק ב-11 באפריל 2026 לתפקיד הנשיאות על ידי הפרלמנט העיראקי, הטיל על א-זיידי את הרכבת הממשלה, ובאמצע מאי א-זיידי נכנס לתפקידו. ראש הממשלה לפניו היה מוחמד שיאע א-סודאני. בסוכנות הידיעות העיראקית דיווחו כי "מסגרת התיאום (הקואליציה השלטת בעיראק) משבחת את ביצועי ממשלתו של ראש הממשלה מוחמד שיאע א-סודאני בשלוש וחצי שנותיו בתפקיד, ומעריכה את עמדותיהם האחראיות של נורי אל-מאלכי ומוחמד שיאע א-סודאני בהסרת מועמדותם לראשות הממשלה". יש לציין כי ברקע הבחירה בא-זיידי עמדה התנגדות ארה"ב למינוי אל-מאלכי, שכבר היה ראש ממשלת עיראק בין השנים 2014-2006 ונחשב מקורב לאיראן, והסתייגותה ממינוי של א-סודאני לכהונה נוספת.
א-זיידי, כמו קודמו א-סודאני, מנסה לתמרן בין שמירה על יחסי עיראק-ארה"ב, לשמירה על יחסים רגועים בתוך עיראק, בעיקר מול המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות, שנחשבות עדיין לחלק מזרועות הביטחון הלגיטימיות של המדינה. א-זיידי כבר הספיק להכריז בתקופת כהונתו על ריכוז הנשק בידי המדינה, גם הנשק של המיליציות, צעד שדרשה גם ארה"ב. חלק מהמיליציות הסכימו, אך אחרות מסרבות בתוקף למהלך. בסוף ספטמבר נסוגה ארה"ב מעיראק. אחרי שהמיליציות דרשו במשך שנים את הנסיגה האמריקנית מהמדינה, וטענו כי לא יתפרקו מנשק כל עוד ה"כיבוש" האמריקני נוכח במדינתן, כעת אחרי הנסיגה האמריקנית החלו גורמים מהמיליציות להציג תירוצים אחרים, שלפיהם "הכיבוש" לא הסתיים וארה"ב "תוך שימוש בכלים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים שומרת על עיראק תחת חסותה". המועד הראשוני שהציב א-זיידי לפירוק המיליציות מנשקן וריכוז הנשק בידי המדינה העיראקית כבר עבר והיה בסוף ספטמבר 2026 (עם יציאת הכוחות האמריקניים), אך נכון לעכשיו המועד נדחה, לפחות עד יוני 2027.
