בג"ץ קיבל בשבת עתירה נגד המשטרה ופיקוד העורף והורה להם לתת הקלות שיאפשרו הפגנות נגד הממשלה בזמן המלחמה. בין הנימוקים שהשמיע נשיא בית המשפט העליון במהלך הדיון היה שהנחיות פיקוד העורף מופרות בלאו הכי בקניונים, ולכן ניתן לפקפק בצורך בהגדרתן הדווקנית או אולי בחשיבותן.
בפני עצמו, מתן החלטה בשבת הוא עניין בעל חשיבות סמלית בעיקרה, בין השאר משום שרק מיעוט של אזרחי המדינה נמנע מכתיבה או משימוש בחשמל בשבת. מבחינה מעשית, הוא בוודאי לא עומד בשורה אחת עם המחלוקות הגדולות המלוות את פעילות בית המשפט העליון בשנים האחרונות, כגון החלטתו, חסרת התקדים ברמה הגלובלית, שהוא רשאי לקבל החלטות הגוברות על המסמכים החוקתיים הבכירים ביותר בשיטת המשפט על סמך עקרונות יסוד שהוא מנסח בעצמו ללא אסמכתא טקסטואלית ידועה מראש. אלא שקבלת ההחלטה באופן הזה מגלה את דעתו של ההרכב שנתן אותה שהוא מוותר לגמרי על כל ניסיון לשוות להחלטות השיפוטיות מראית עין של הגינות פרוצדורלית, ניטרליות עניינית או הנמקה כנה.
על פי חוק, מדי שבת בשבתו לא משחררים עצורים מבתי המעצר ברחבי הארץ גם אם תקופת מעצרם הייתה מסתיימת אלמלא השבת
כל מי שחשוף לפרקטיקה המשפטית, בין אם הוא שומר שבת או לא, תומך הממשלה או מתנגד לה, יודע היטב שהתירוץ לקבלת ההחלטה בשבת בנימוק של פיקוח-נפש הוא מעושה. "פיקוח הנפש" שבו מדובר, יש להבהיר, הוא החשש לדחיית ההפגנה המבוקשת במספר ימים עד למתן תשובת פיקוד העורף וצו שיפוטי באחד מימי החול.
על פי חוק, מדי שבת בשבתו לא משחררים עצורים מבתי המעצר ברחבי הארץ גם אם תקופת מעצרם הייתה מסתיימת אלמלא השבת. עשרות אלפי עצורים נותרו תחת סורג ובריח במרוצת השנים, משום שכך פועל לוח הזמנים של מערכות השלטון. לא מוכרת טרוניה כלשהי של בית המשפט העליון על החוק הזה, או יוזמה של הזרוע השיפוטית לקיים את דיוני המעצרים בשבת באופן סדיר. מסתמא, כליאתם העודפת של עשרות אלפי אנשים לא נראתה מעולם בעיני השופטים עניין של פיקוח נפש.
הפרדת כלכלת הזמן של מקבלי ההחלטות מחשיבות ההחלטות יוצרת תמיד תחושה מוזרה. הרופא עשוי לסיים את משמרתו ולצאת לדרכו כשהחולה שלפניו נאנק מכאבים וייאלץ להמתין למשמרת הבאה, משום שהוא יודע שלמחרת יש משמרת נוספת, וכי סדרי הפעילות נקבעים מתוך חישוב ריאלי ארוך טווח. אם איתרע מזלך להגיע לבתי חולים בימי שישי או שבת – הטיפול שתקבל הוא נחות ממה שתקבל בימי החול. גם לוחות הזמנים השיפוטיים מביאים אצלנו, כמו בכל מדינה, לדחיית דיונים שגורמת לנזקים עצומים בגוף ובממון. הפרטת בתי הסוהר בוטלה על ידי בג"ץ כמעט ארבע שנים לאחר הגשת העתירה בעניין זה, ובשל העיכוב נאלצו משלמי המיסים לשלם ללב לבייב פיצויים בסך 279 מיליון שקל, והכל בנימוק שלוח הזמנים של הפרקליטות ובית המשפט הקשה על קבלת ההחלטה קודם לכן. כבר אירע שאסיר שזוכה בערעור התעכב מספר ימים במאסר לא-מוצדק כדי שהזיכוי יוכרז ביום פרישתו החגיגי של שופט לגמלאות.
רון שפירא לפני עשרות שנים ייצגתי שני קבלנים מבוגרים, בעלי קריירה מפותחת, עבר נקי ומשפחות למופת, בערעור על הרשעתם בגרימת מוות ברשלנות ועל 15 חדשי המאסר שנגזרו עליהם. הקראת פסק הדין נקבעה לשעה שמונה וחצי והם ובני משפחותיהם היו במתח רב מנשוא. הקראת פסק הדין נדחתה לשעה 11 לאחר שנודע להרכב שבאותו יום הזדמן לבית המשפט צוות צילום של הטלוויזיה שבא לסקר את מתן פסה"ד בעניין נמרודי. עינוי הדין הוארך אפוא בשעתיים וחצי נוספות כדי ששלושת השופטים יזכו לכמה שניות, שבהן מצלמת הטלוויזיה תחלוף על פני האולם בכניסת ההרכב אליו. זאת דרכו של עולם, והמשתמשים בשירות משפטי מכירים זאת היטב.
מי שחושב שטענת פיקוח הנפש לא הועלתה כאן בכנות לא יסמוך על שופטים בתיקים שיש להם משמעות פוליטית, במקרים שנשיא בית המשפט יאמר שההרכב שהתמנה לדיון נבחר "באקראי" או משיקולי יעילות, ובכל מקרה שהדיון בצו זמני יידחה או יוקדם באופן המיטיב עם אחד הצדדים.
פרופ' רון שפירא הוא רקטור המרכז האקדמי פרס
