לא רק אצלנו - טרנד שנות ה-80 כבש גם את העולם הערבי: מפורסמים ממדינות שונות העלו בימים האחרונים תמונות שלהם שנוצרו בבינה מלאכותית ומדמות אותם כחלק מ"העשור הצבעוני", מסעדות וחברות השתמשו בטרנד לפרסומות והוא זכה ללא מעט כתבות, ניתוחים ואף ביקורת שלילית.
כתבה באל ג'זירה
בתחנת הטלוויזיה הקטארית "אל-ג'זירה" פרסמו אתמול כתבה בנושא ותהו מדוע אנשים שכלל לא היו בשנות ה-80 בוחרים להעלות תמונות מהתקופה. "תמונות בעלות אסתטיקה של שנות ה-80 צצות בכל מקום. פלאש צהוב, גוונים חמים ואופנת וינטג'. מגמה שנראית פשוטה על פני השטח, אך טומנת בחובה עומק רב, כי רוב המשתתפים בה מעולם לא חוו את התקופה הזו באמת. מדוע אנו חשים נוסטלגיה כה עזה לתקופה שמעולם לא הכרנו? התשובה טמונה בפסיכולוגיה ובמיוחד במושג 'נוסטלגיה עקיפה' - כמיהה לתקופה שלא חיינו בה בפועל, אך ספגנו את יופייה דרך סרטים ומדיה, עד שהפכה לחלק מהדמיון שלנו".
המגישה באל-ג'זירה, שנראה כי פחות התחברה לטרנד, המשיכה לנתח את המניעים הפסיכולוגיים מאחוריו והוסיפה: "מה קורה כאשר חברה שלמה בורחת אל העבר המדומיין הזה? כאן, הנוסטלגיה הופכת מתחושה אישית לשוק שלם המנצל את הגעגועים שלנו לעבר ומוכר לנו אותו כמוצר או פילטר של בינה מלאכותית. מדאיג אף יותר האופן שבו מערכות מנצלות את הרגש הזה בדיוק ומשתמשות בקסם של 'הימים הטובים ההם' כדי להשפיע על ההחלטות שלנו". היא סיכמה: "האמת היא שאנחנו לא באמת אוהבים את שנות ה-80 או ה-90. אנחנו פשוט אוהבים כל תקופה שבה מובטח לנו שמחר לא יפתיע אותנו עם פחדים חדשים. האם התמונה שפרסמתם היא זיכרון אמיתי, או כמיהה לזיכרון שמעולם לא התרחש?".
בערוץ אחר הזהירו: "התמונה שלך בסגנון שנות ה-80 נראית נהדר, אבל האם אתה יודע לאן התמונה שלך מגיעה לאחר מכן? מומחי טכנולוגיה מזהירים כי התמונה שלך היא לא סתם תמונה. הפנים שלך מכילות נתונים ביומטריים שניתן להשתמש בהם בטכנולוגיית זיהוי פנים. הסכנה לא עוצרת כאן. קישורים מסוימים המופצים כדי להצטרף לטרנד עלולים להיות מזויפים ולחיצה עליהם עלולה לסכן את המידע בטלפון שלך. לכן, לפני שהבינה המלאכותית משנה את התמונה שלך, יש לבדוק את האפליקציה, את מדיניות הפרטיות ואת הקישור בו אתה משתמש. החזרה לשנות ה-80 אולי נמשכת שניות ספורות, אך התמונה שלך עלולה להישאר ברשת למשך שנים".
למרות הביקורות, ניתן לומר שגורמים אחרים בעולם הערבי התחברו יותר לטרנד ואפילו ניצלו אותו לפרסומות, כמו מסעדת המבורגרים סעודית שהשתמשה גם היא בבינה המלאכותית, כדי ליצור תמונות משנות ה-80 - וכתבה: "אולי לא חיינו בשנות ה-80, אבל הצלחנו לדמיין אותן בדרך שלנו".
פרסומת לקפה
פרסומת של חברת תקשורת סעודית
רשת בנקים בינלאומית הפעילה במצרים, כתבה בפרסומת שלה: "אם חשבתם שהחיים היו קלים בשנות ה-80. אתם טועים. ADCB הפך את פעולות הבנקאות שלכם לקלות עוד יותר כעת". חברת תקשורת סעודית פרסמה גם היא תמונה בסגנון שנות ה-80 שכללה מחשב ישן, וכתבה: "ימים שראוי לזכור, אך לעולם לא לחוות מחדש".
באופן מפתיע, גם עיתון אל-אחבאר הלבנוני, המזוהה עם חיזבאללה, בחר לעסוק בסוגייה הבוקר. בעיתון נכתב: "גל של נוסטלגיה שטף את הרשתות החברתיות, והחזיר את המשתמשים לשנות ה-80. מה שמופיע ברשתות החברתיות הוא לא בהכרח ייצוג אמיתי של שנות ה-80. טרנדים נוטים לבחור את האלמנטים המושכים ביותר מהעבר. צבעים, בגדים, מוזיקה, דימויים ואווירה כללית של חיים, שנראים, ממרחק הזמן, פשוטים יותר. הפרטים המהותיים יותר של אותה תקופה נעדרים לעתים קרובות מהתמונה".
עוד נכתב: "בלבנון, הדבר רגיש יותר. אי אפשר לנתק לחלוטין את החזרה לשנות ה-80 מההיסטוריה של המדינה. מאחורי כל תצלום משפחתי, פריט לבוש או גוון צבע, מסתתרות שנים של מלחמה, פילוג, עקירה ומחסור".
הערוץ הסעודי "א-שרק" פרסם ביום שלישי כתבה על מספר רב של אמנים מצרים ששיתפו תמונות במסגרת הטרנד. רשת הטלוויזיה הסעודית "אל-ערביה" פרסמה באותו היום כתבה תחת הכותרת: "אזהרה מפני טרנד שנות ה-80 במצרים: מלכודת לאיסוף תמונות ונתונים", והזכירה כי הסכנה נובעת מכמות התמונות והנתונים האישיים שמשתמשים משתפים דרך האפליקציות השונות.
