במקביל להפסקת האש ולמגעים לעסקת חטופים מתרחשת דרמה של ממש סביב הרכבו של המטה הכללי של צה"ל, בכמה תפקידי מפתח של הקצינים הבכירים המנהלים את זירות המלחמה השונות. בימים אלו מתקיימים דיונים בין הרמטכ"ל אייל זמיר לשר הביטחון ישראל כ"ץ, כשברקע עומדות המלצות ועדת האלוף במיל' סמי תורג'מן, שבחנה את תחקירי צה"ל.
כפי שפורסם ב-ynet, בשל חומרת הממצאים, הרמטכ"ל יצטרך לבחון את המשך שירותו של ראש אגף המודיעין, אלוף שלומי בינדר, שהיה ראש חטיבת המבצעים ב-7 באוקטובר.
הוועדה מצאה שהתחקיר שנעשה באגף המבצעים היה לא מקצועי ועשה הנחות מפליגות לבינדר. מי שמונה לתחקר את חטיבת המבצעים היה תת-אלוף במיל' רלי מרגלית, חברו הקרוב של ראש האגף המכהן באותם ימים, אלוף עודד בסיוק. ועדת תורג'מן מצאה ליקויים רבים בניהול התחקיר, עד כדי פסילתו, והמליצה על הקמת ועדה נוספת. בהסתמך על ועדה זו החליט הרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, לקדם את בינדר לראש אגף המודיעין.
משפחות שכולות פנו לבג"ץ נגד ההחלטה והשופטים קבעו כי אין עילה להתערב בבקשה, בהסתמך על התחקיר הצבאי. כעת, בעקבות מסקנות ועדת תורג'מן, ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהם יעתרו מחדש, ולשופטים תהיה בעיה קשה לדחות את העתירה.
זמיר מצידו מגבה את בינדר באופן פומבי, ובדיונים טוען כי הוא עשה עבודה מצוינת, גם במערכות מול חיזבאללה ואיראן ובשאר הזירות, ולכן לא נכון לטלטל מחדש את הארגון שנמצא בתהליך שיקום, ונכון לאפשר לו לסיים קדנציה, גם אם מקוצרת. ייתכן שהפתרון הזמני יהיה הקמת צוות תחקיר חדש, שבראשו יעמוד בכיר לשעבר בצה"ל שגם פיקד על חטיבה בעברו, תחת פרק זמן מוגבל, או שבג"ץ יתערב.
אך זו רק ההתחלה. "תפוח האדמה הלוהט" הבא הוא המינוי של מפקד חיל האוויר הבא, במקומו של אלוף תומר בר. מדובר בחבר פורום מטכ"ל הבכיר ביותר שנותר בתפקידו מאז 7 באוקטובר. גם לו, כמו לבינדר, יש אחריות לכישלון 7 באוקטובר, אך היא פחותה משל מי שהיה ראש חטיבת המבצעים, שהיה אמור לתת את הפקודה בזמן. בקרב על הירושה, המועמד העיקרי הוא תת-אלוף עומר טישלר, שהיה ראש מטה החיל ב-7 באוקטובר ועד היום.
טישלר נחשב למפקד מצטיין בחיל האוויר בזכות שילוב של ניסיון מבצעי רחב, יכולות פיקוד גבוהות ומקצועיות מוכחת. במהלך שירותו שימש בתפקידי מפתח, כולל מפקד טייסות קרב, מפקד בית הספר לטיסה, מפקד בסיסי נבטים וראש הלהק המבצעי. הוא זוכה להערכה רבה מהרמטכ"ל, שרואה בו מועמד יחיד, וגם מצד שר הביטחון, ובמיוחד מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתחקירים לא נמצא דופי בתפקידו.
הבעיה שנוצרה נובעת מהסטנדרט הבעייתי שקבע כ"ץ, שלפיו כל מי שכיהן בתפקיד כלשהו ב-7 באוקטובר לא יקודם. שר הביטחון ביטל את קידומו של ראש מטה פיקוד הדרום, תת-אלוף מנור ינאי, לתפקיד מטה אחר, ואף לא העלה אותו בדרגה. כך גם נהג כלפי תת-אלוף אליעד מואטי, שכיהן כמפקד חיל הגבולות. העוול שנגרם למואטי חמור אף יותר: הוא שימש כקצין חיל ראשי של מערך האיסוף הקרבי, לא כמפקד ישיר, ולא היה בציר המבצעי - תפקיד שלא היה באחריותו. יתרה מכך, הוא נכנס לתפקידו רק שמונה ימים לפני 7 באוקטובר.
כ"ץ כבר אישר בעבר את קידומו של מואטי לתפקיד מפקד צאלים, וכעת פסל אותו באופן שרירותי להתמנות למפקד אוגדת הבשן ברמת הגולן. "כל בר דעת מבין שאין למואטי שום נגיעה למחדל", אומר בכיר בצה"ל. מואטי אחראי על הדרכה, הכשרות וכוח אדם, לא על הפן המבצעי. הוא גם בן הציונות הדתית, גדל בחטיבת גבעתי ועזב אותה כמח"ט חודש וחצי לפני 7 באוקטובר. לחבריו אמר שהוא ישמח אם יבחנו את תפקוד החטיבה שהשאיר למחליפו - חטיבה שהצטיינה, צריך לומר.
ההחלטות לגבי שני הקצינים הללו גרמו לזעם רב בצבא. שר הביטחון החליט להעניש קצינים שלא אשמים בדבר - ללא נימוק וללא קביעת קריטריונים עקביים. ינאי נושא באותו תפקיד שטישלר נושא בחיל האוויר כראש מטה. איך ניתן למנות את טישלר לאלוף ולהותיר את ראש מטה הפיקוד ללא תפקיד רוחב? הקצינים הצעירים אינם מבינים את ההיגיון, ויש בקרבם מרמור רב. במקום לייצר יציבות למערכת, כ"ץ יוצר כאוס תוך שהוא מנסה "לחנך" את הרמטכ"ל.
ההחלטות הללו עלו לדיון בקרב קצינים בכירים, ובמכללה לביטחון לאומי הביעו החניכים זעם רב בפני מפקדם, אלוף דן נוימן, וטענו שאינם יכולים להסביר את ההחלטות. "טישלר הוא הכי טוב שיש לנו, אין ראוי ממנו לתפקיד, הוא הצטיין לאורך כל הדרך ולא נמצא אחראי למחדל, ומעיקרו הוא מועמד יחיד - אסור לאבד אותו", אמר מפקד חיל האוויר לשעבר. הבעיה היא הסטנדרט הכפול שקבע שר הביטחון, שמטלטל את כל הצבא.
