תסכול בקרב קטועי רגל רבים בישראל: לפני כשנה אישר משרד הבריאות ברך ממוחשבת שאמורה לסייע להם מאוד לתפקד. הבעיה: התקציב שהוא העביר לטובת בנייתה נמוך מדי והמפעלים שמייצרים אותה מסרבים להתחיל בעבודה. הסכום שחסר הוא ככל הידוע כמה מיליוני שקלים בודדים. כיום יש לקטועי רגל ברך מכנית. אצל רבים היא התבלתה, אינה מתפקדת כמו בעבר ואף מסכנת את בטיחותם.

"כל הזמן חושש ליפול"

אחד הסובלים מהבעיה הוא צחי ליבוביץ' (46) מזכרון יעקב שעבר קטיעת רגל ב-2013 מסיבה רפואית. לדבריו, לאחר שהברך הממוחשבת אושרה הוא ניגש לבית מלאכה בחיפה שמייצר אותה, ושם נדהם לגלות כי הכל תקוע. "מצד אחד משרד הבריאות אישר, ומצד שני הוא לא נותן מספיק כסף לכך", אמר בתסכול. "עם הברך המכנית שלי כבר אי-אפשר להתנייד, בוודאי לא בעליות ובירידות.
2 צפייה בגלריה
צחי ליבוביץ קטוע רגליים שנשאר בלי טיפול ראוי
צחי ליבוביץ קטוע רגליים שנשאר בלי טיפול ראוי
צחי ליבוביץ'. "לא יכול להרים את הילד שלי. כל הזמן חושש ליפול"
(צילום: גיל נחושתן)
"אפילו להרים את הילד שלי אני לא יכול", אמר ליבוביץ'. "אני תקוע מכל הצדדים. אני עצוב, עצבני וגם קצת בדיכאון. שמו לך ברקס ואתה לא יכול לעשות כלום. אני לא יכול לתפקד ובוודאי שלא לעשות פעילות ספורטיבית כי יש כל הזמן את החשש שאני אפול".
אבי לוי (66) מקריית טבעון איבד את רגלו בתאונת דרכים ב-1978. "אני כרגע מתנייד עם פרוטזות שמיועדות בכלל לרחצה. אני נופל הרבה והמכנסיים נקרעים. פרוטזה ממוחשבת מגינה עליך מפני נפילות ואתה יותר חופשי. אני מחכה לה יותר משנה והיא לא מגיעה. המלחמות הכספיות סביב העניין הזה מרגיזות ואינן מעניינות אותי. מה שמעניין אותי זה ללכת עם הפרוטזה הכי טובה. הם נלחמים, ואנחנו נדפקים. אני רוצה בסך הכל את מה שמגיע לי".
2 צפייה בגלריה
אבי לוי קטוע רגליים שנשאר בלי טיפול ראוי
אבי לוי קטוע רגליים שנשאר בלי טיפול ראוי
"אני נופל הרבה והמכנסיים נקרעים". אבי לוי, קטוע רגליים שנשאר בלי טיפול ראוי
(צילום: אלעד גרשגורן)
רונן ליטבק, מנהל פרויקט "הצעד הבא" ומוביל המאבק שהביא לאישור הברך הממוחשבת: "זו שערורייה שלא נעבור עליה לסדר היום. במשך 20 שנה הייתה אפליה טכנולוגית של קטועי גפיים, ועד שסוף סוף הגענו להישג שמשנה חיים אז עכשיו הכל תקוע בגלל ויכוח בירוקרטי בין משרד הבריאות למכוני הפרוטזות. את הקרבות שלהם לא ניתן לעשות על גבם של הקטועים. הוויכוח הזה פוגע להם בחיים".
ממשרד הבריאות נמסר: "עלות ברך חשמלית היא 71 אלף שקלים, גבוה משמעותית ממחיר ברך רגילה. לפיכך, האחוז המשולם לבתי המלאכה עבור התאמת ברכיים חשמליות נמוך מהמשולם עבור ברך רגילה וכך היה מכניסת השירות לראשונה. המשמעות היא שהתשלום המועבר לבית המלאכה בעבור בניית תותבת אלקטרונית גבוה משמעותית מאשר לבניית תותבת עם ברך רגילה. ידוע למשרד כי בית מלאכה ראשון ניאות לעבוד בתעריף המשולם וכבר החל בבנייה של תותבות עם ברך אלקטרונית לפונים. המשרד יוודא כי הזכאים יופנו למקומות המתאימים".