איש בישראל לא יעז לפגוע בזכויותיו הרבות של דונלד טראמפ ובתרומתו האדירה לישראל הכוללת את שחרור החטופים, הפצצת מתקני הגרעין באיראן, ומתן גיבוי מוחלט לפעילויות הישראליות בסוריה לבנון ועזה. אולם המציאות בכלל החזיתות באזור נותרה לא פתורה ומעוררת חשש כבד כי הצורך האמריקאי להציג הישגים בכל מחיר, לצד מערכת הבריתות האזורית הסבוכה שלה ושלל ההתחייבויות הסותרות שניתנו על ידה לצדדים השונים, יהיו בהכרח על חשבונה של ישראל ובקרוב. עימות קרוב בין הידידים טראמפ לנתניהו נראה כבלתי נמנע עוד ואולי אף כמתבקש.
בזירה האיראנית מהווה ארה"ב שנים רבות את ראש החץ במאבק במשטר האייטולות ובפרט בתוכניתה הגרעינית. טראמפ כנשיא ארה"ב בקדנציה הראשונה שבר את הכלים מולה כשפרש חד צדדית מהסכם הגרעין ה-JCPOA, כשהשיא היה הפצצת מתקניה הגרעיניים בפורדו ובנתנז ביוני 25
בימים האחרונים עצר העולם את נשימתו. באיראן פרצה מחאה חריגה ושונה מקודמותיה (שכללה ככל הנראה גם שימוש בנשק חם ע"י המפגינים בהיקף נרחב) על רקע המשבר הכלכלי הקטסטרופלי, משבר המים והחשמל, וזעם ציבורי על הפניית משאבים במיליארדים לפרוקסיז שלה. טראמפ עדיין מבושם מהצלחתו בוונצואלה איים על המשטר באיראן והבטיח למוחים כי העזרה בדרך. אין כל ספק העת לפעולה מהירה ואפקטיבית הייתה בימים הראשונים למהומות אך זו לא אירעה. ברי לכל כי תקיפות משמעותיות בזמן הנכון של מתקני משטרת איראן,המשמרות והבסיג' היו יכולות אולי לגרום למהפך המיוחל ובעיקר לתת רוח גבית למפגינים.
משלא קרה הדבר, הצליחו ככל הנראה השלטונות באיראן לדכא ביד ברזל את המחאה, עד כדי הופעה ציבורית של חמינאי באירוע דתי רב משתתפים תוך שהוא מפגין ביטחון עצמי רב ואינו חושש מחיסול. מדוע נסוג טראמפ מתוכניותיו? הסבירות הינה שלחץ שהופעל עליו מצד בנות בריתו הערביות והמוסלמיות עליו הניעו מלפעול באשר להן אינטרסים אחרים בתכלית (נפט, יציבות משטריהם) מלישראל. ככל אכן שזו הסיבה, זוהי התוצאה של השתעבדותו של טראמפ לכסף המפרצי הגדול כן לריקוד הצמוד שלו עם טורקיה וקטאר. גם אם ארה"ב עוד תפעל באיראן בימים הקרובים, המפגינים הופקרו בזמן הקריטי ביותר. חלקם נרצחו ואחרים נכלאו. תקיפה אמריקאית כעת נראית כחסרת כל תכלית מעשית למעט ענישה ושיקום תדמיתו של טראמפ כמנהיג אמין.
סוריה: בחודשים האחרונים ניהלה ארה"ב מדיניות לא מוצהרת אך בעלת משמעות רבה. בראותה כי מאמצי פירוק הנשק של חיזבאללה מנשקו בלבנון הפכה להיות סבוכה ובלתי ניתנת לפיתרון, למרות שארה"ב עשתה ככל יכולתה לסייע ולתמוך בממשלת סאלם ובנשיא עאון, היא החלה להוריד הילוך בזירה זו והפנתה את מבטה בעיקר לכיוון סוריה. אחמד א-שרע חובק בחוזקה ע"י טראמפ והוזמן לוושינגטון, "חוק קיסר "בוטל והסנקציות על המדינה הוסרו, תוך שארה"ב עוצמת את עיניה במתכוון מהחדירה העקבית של תורכיה לסוריה והפיכתה לפרוטקטורט תורכי.
את תוצאותיה של מדיניות זו אנו רואים בימים אלו. הסכם ה-10 במרץ שנחתם בין הכורדים בני בריתה של ארה"ב, לבין המשטר הסורי אכן לא התקדם, ועל כן המשטר החל לפעול צבאית כנגד כוחות ה-sdf בעידודה האקטיבי של אנקרה שאף שיגרה כוחות מיוחדים לאזור בימים האחרונים, והוא הצליח לדחוק בהם מזרחה תוך שהוא הפשיט אותם מנכסיהם הכלכליים והטריטוריאליים ומשליטתם בבתי הכלא בהם כלואים אסירי דעאש.הפקרת הכורדים וזניחת הברית ארוכת השנים עמם הגיעה לשיאה עם הצהרתו האומללה של טום ברק כי המצב החדש משנה את ההצדקות לברית האמריקאית עימם. ברוך הבא ארדואן לסוריה והפעם דרך השער הראשי ובעידוד מביש של טראמפ.
חיים גולובנציץעזה: לעוקבים מקרוב אחר הדינמיקה הפנים ערבית והפלסטינית היה ברור כי המגמה המסתמנת לתוכניות "היום שאחרי" בעזה שונה במאוד מהאופן שישראל הבינה אותה. מזה חודשים אומרים בכירי הממשלים במצרים קטאר וטורקיה וכן דוברי הפלגים הפלסטינים מעל כל במה כי את עזה ינהלו רק פלסטינים, וכי נושא פירוק נשק חמאס אינו על הפרק. מינוי ועידת הטכנוקרטים בראשות איש הרש"פ ובהשתתפות של אישים מזוהי רש"פ או עזתים שאינם "מסומנים" לכאורה לצד מינויים של האכאן פידן הטורקי, חסן ראשד המצרי, ונציג קטארי לחברי הוועד המבצע, אינם עולים בקנה אחד עם ההתחייבות לפירוק חמאס מנשקו. לא זו אף זו, הנשיא ארדואן הוזמן אישית ע"י טראמפ לכהן כחבר במועצת השלום.עם הגוורדיה הזו חמאס לעולם לא יפורק מנשקו ומנהרותיו תשכונה לבטח חרף מאמצי השיווק האמריקאי האגרסיבי.
לארה"ב שלל אינטרסים אזוריים שאינם מצטלבים בהכרח עם האינטרסים הישראלים וכן היסטוריה עגומה של חוסר הבנת המציאות במזה"ת על שלל מרכיביה הדתיים הגאוגרפים והדמוגרפים. הצ'קים שחולקו ע"י ארה"ב בגזרות השונות, עומדים עתה לפרעון ועל ישראל יהיה להגדיר בזמן הקרוב לממשל האוהד ביותר שידעה בוושינגטון , מהם הקווים האדומים שעליהם לא תוכל להתפשר.
ד"ר חיים גולובנציץ הוא מזרחן ופרשן לענייני המזרח התיכון
