שלוש שנים אחרי שבעה באוקטובר, בצלב האדום מודים שכשלו בתפקידם. נשיאת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), מיריאנה ספולאריץ', אומרת בריאיון ל"ניו יורק טיימס" שמתפרסם היום (שבת) כי הארגון יכול היה להפעיל יותר לחץ בשלב מוקדם יותר של המשא ומתן כדי להשיב את החטופים.
ספולאריץ' נשאלה באופן ישיר אם התאפשר לנציגי הצלב האדום לבקר חטופים והנידה ראש בשלילה. "ביקור אצל חטופים הוא עניין מורכב הרבה יותר מאשר השבתם", טענה. היא הבהירה כי לתפיסתה חמאס היה צריך להשיבם ללא תנאי כבר ביום הראשון למלחמה, אך "זו אינה המציאות שבה אנו פועלים". בריאיון היא מדברת על הפגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם עם מנהיג חמאס שישב בקטאר עד שחוסל - איסמעיל הנייה.
"היינו צריכים לעבוד עם הכלים העומדים לרשותנו. כידוע, אין דבר מורכב יותר - ובמידה מסוימת גם אכזרי יותר - מאשר לקיחת בני ערובה. אנו יודעים זאת גם משום שעמיתינו מוצאים את עצמם במצבים כאלה לעיתים קרובות מכפי שהיינו רוצים, ואנו מבינים עד כמה חשוב לנהל משא ומתן לשחרורם המהיר. לכן, המטרה חייבת להיות תמיד השבת החטופים".
היא ציינה כי ככל שהתהליך מתארך, כך הוא הופך למורכב יותר. "אני סבורה באופן אישי שהיה מקום להפעיל לחץ בשלב מוקדם יותר של המשא ומתן", הודתה, "יכולנו להציל חיים נוספים". היא דיברה על אותן פגישות בזמן המלחמה: "נסעתי פעמיים לקטאר כדי להיפגש עם הנהגת חמאס – לשבת עם איסמעיל הנייה. נפגשתי גם עם ראש הממשלה נתניהו באופן אישי. אלו היו דיונים קשים. זו הסיבה לכך שהפגישות הללו חייבות להישאר חסויות תמיד".
רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר מועברות לידי הצלב האדום מחמאס בעזה, ינואר אשתקד
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
הג'יהאד האיסלאמי מעביר את החטוף החלל סותטיסאק רינטלאק לצלב האדום, דצמבר האחרון
(צילום: רויטרס/REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
מיד לאחר מכן, בריאיון היא נשאלת על כך שגם ישראל לא אפשרה גישה לאסירים הביטחוניים שמוחזקים בבתי הכלא. "לפני 7 באוקטובר, ל-ICRC הייתה במשך עשרות שנים גישה לעצורים המוחזקים בידי ישראל; ארגנו עשרות אלפי ביקורי משפחות, אם לא למעלה מכך, וזהו עניין חשוב. השגת גישה לבתי כלא בעת מלחמה היא משימה מאתגרת ומורכבת ביותר. בשלב מסוים של הסכסוך, הצדדים מחליטים כי מסיבות ביטחוניות אינם מעוניינים לאפשר לנו גישה. זה הטיעון הנפוץ ביותר. אך הסיבה עצמה אינה משנה".
הצלב האדום, שלא תחת האו"ם, הוא ארגון בינלאומי עצמאי שהמטה שלו יושב בז'נבה שבשווייץ והוא פועל בכל העולם. גורמים בירושלים תיארו את הצלב האדום במהלך המלחמה ככזה שפחות בעייתי ועוין לישראל מארגונים כמו אונר"א, OCHA ונציבות האו"ם לזכויות אדם, אך עדיין מותחים עליו ביקורת בנושאים מסוימים.
מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, הארגון נתפס כמי שפעל בחוסר רגישות וחוסר אמפתיה כלפי האזרחים הישראלים לרבות החטופים המוחזקים בידי חמאס. אך בניגוד לארגונים אחרים הוא לא הרבה למתוח ביקורת על ישראל. הצלב האדום כן נטה אז והיום לשים את הדגש על הצד הפלסטיני והאסירים בישראל, מאחר שלתפסיתו זה תפקידו המסורתי. לכן, עקב סירוב ישראל לאפשר לארגון לבקר את האסירים ומחבלי הנוחבה בארץ, הוא הרגיש כי תפקידו נפגע.
