הוא החלים מפציעה קשה בעקבות דריסת רכב, שרד התרסקות מטוס ואחרי שניצח גם את מחלת הסרטן ניהל מלחמת חורמה בת 20 שנה נגד האיחוד האירופי – שהסתיימה בניצחון היסטורי, עם פרישת בריטניה מהאיחוד. כעת, לנייג'ל פראג' יש משימה עליונה חדשה: להציל את מה שהוא מתאר כ"בריטניה השבורה" מזרם המהגרים שמסתנן לממלכה – הוא מזהיר בפרט ממוסלמים שלדבריו לא נטמעים היטב בתרבות המערבית – והבריטים נסחפים אחרי מסריו. הסקרים חוזים לפראג' ולמפלגת הימין הניצי שלו, Reform UK, ניצחון היסטורי בבחירות הבאות – שאם יתממש ישבור רצף של 100 שנים בהן שלטו בממלכה שתי מפלגות גדולות בלבד, הלייבור או המפלגה השמרנית.
נייג'ל פראג': "בריטניה מתפרקת, אנחנו הסיכוי האחרון"
22 צפייה בגלריה
פראג' וסירות המהגרים בתעלת למאנש: "נעצור אותן, תוך שבועיים"
(צילום: Leon Neal/Getty Images, shutterstock, REUTERS/Hannah McKay)
הבחירות הבאות מתוכננות להיערך רק בשנת 2029, והמון עוד יכול לקרות עד אז, אבל פראג' בטוח שהבחירות יוקדמו ולהערכתו הן ייערכו כבר ב-2027. הוא מבטיח שכשהדבר יקרה – המפלגה שלו, שעד לא מזמן נחשבה למפלגת שוליים ורבים מתארים כמפלגת ימין קיצוני, תהיה מוכנה לאחוז במושכות השלטון. הוא מספק הבטחות גרנדיוזיות, שייתכן שיתקשה לממש: בין היתר הצהיר כי בתוך שבועיים בלבד מרגע שבו ייכנס, אם ייכנס, למעון ראש הממשלה בדאונינג 10, הוא "יעצור את הסירות" – כלומר את הסתננות המהגרים שמפליגים בהמוניהם מחופי צרפת וחוצים את תעלת למאנש לחופי בריטניה; הוא הבטיח לגרש מהממלכה 600,000 מהגרים לא-חוקיים לאורך חמש שנים בהן תכהן ממשלתו העתידית; והוא הבטיח קיצוצים נרחבים במיסים ובהוצאות הממשלתיות.
פראג' בן ה-61, שרק בשנה שעברה נבחר לראשונה בקריירה הפוליטית שלו לפרלמנט בלונדון – אחרי שבעה ניסיונות כושלים להיכנס לארמון ווסטמינסטר – מיצב עצמו היטב בחודשים האחרונים כאופוזיציה הראשית לממשלת הלייבור של קיר סטרמר, במקום השמרנים, וקבע במידה רבה את הטון סביב סוגיית ההגירה – שכעת לפי הסקרים מדאיגה את הבריטים עוד יותר מאשר הכלכלה. פראג' ניצל היטב בהצהרותיו השונות את המחאה שפרצה בשבועות האחרונים בעקבות הזעם על שיכון מהגרים לא-חוקיים במלונות על חשבון משלם המיסים – מחאה שהחלה אחרי שאחד מהם תקף מינית נערה מחוץ למלון שבו שוכן – והוא מתאר את זרם המסתננים, שגבר בשנה שחלפה מאז עליית הלייבור לשלטון, כפלישה של ממש.
22 צפייה בגלריה
פראג' בכנס של מפלגת Reform UK החודש. היעד: גירוש 600,000 מהגרים
(צילום: AP Photo/Thomas Krych)
"המדינה שלנו במקום רע מאוד. זה שילוב של כעס ושל ייאוש. אין זה מפתיע שמחאות פרצו מחוץ למלונות. אנחנו בשקיעה כלכלית. אנחנו בהתפרקות חברתית בחוק ובסדר, אנחנו בהתפרקות תרבותית. זה כאילו שהמנהיגים שלנו שכחו מי אנחנו, וכשאנחנו רוצים להטיל בכך ספק – הם יעשו הכול כדי לדכא את חופש הביטוי ברשתות. לא נסכים לכך. המדינה שלנו, בלי צל של ספק, נמצאת במקום המסוכן ביותר בימי חיי. ואנחנו, ואומרים לי את זה ברחוב, מצביעים עליי ואומרים – 'אתה הסיכוי האחרון שיש לנו להחזיר את המדינה הזו למסלול' – א-נ-ח-נ-ו הסיכוי האחרון שיש למדינה הזו לחזור למסלול!", אמר פראג' בכנס גדול של פעילי המפלגה החודש בברמינגהאם.
"מעל הכול – אנחנו צריכים להפוך את בריטניה לגאה בעצמה שוב. איבדנו את ההבנה של מי אנחנו, והפסקנו להכיר פומבית בתרבות הג'ודאו-נוצרית המובנית שיש לנו ושעומדת בבסיס כל מה שאנחנו"
פראג', בעל ברית הדוק של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הבטיח באותו כנס "להפוך את בריטניה לגדולה שוב", על משקל סיסמת הבחירות הידועה של טראמפ. כמוהו וכמו מנהיגים פופוליסטיים אחרים בעולם, גם פראג' מקפיד להדגיש בנאומיו את האיום התרבותי הנשקף לדבריו ממהגרים ומ"הממסד" הפוליטי, ואת נאומו בכנס סיכם כך: "מעל הכול, אנחנו צריכים להפוך את בריטניה לגאה בעצמה שוב. איבדנו את ההבנה של מי אנחנו, והפסקנו להכיר פומבית בתרבות הג'ודאו-נוצרית המובנית שיש לנו ושעומדת בבסיס כל מה שאנחנו. אנחנו מסרבים לאפשר את הרעלת מוחות ילדינו בבתי הספר ובאוניברסיטאות, עם פרשנות מעוותת של ההיסטוריה של האיים המדהימים הללו".
הזנב מכשכש בכלב
נכון להיום מחזיקה מפלגת UK Reform של פראג' רק בחמישה מ-650 המושבים בבית הנבחרים הבריטי, אבל זה שבועות ארוכים שסקרים מצביעים כי אילו היו נערכות היום בחירות חדשות היא הייתה הופכת למפלגה הגדולה בבריטניה, עם קרוב ל-300 מושבים, בעוד מפלגת הלייבור שבשלטון הייתה מתרסקת לפחות מ-200 (לעומת 411 בבחירות הקודמות). להצלחה הזו תרמה לא מעט העובדה שפראג' נהנה מאופי כריזמטי ועממי, המתבטא בין היתר בחיבתו הרבה לשתיית בירה בפאבים – אופי שעומד בניגוד מוחלט לזה של ראש הממשלה סטרמר, הנתפס כאפרורי. אחד מבאי הכנס שערכה החודש Reform UK היה למשל דני לגט בן ה-17, שעטה כובע "Make Britain Great Again", ואמר ל-CNN כי פראג' "נראה כמו אדם שיהיה כיף לשתות איתו", בעוד בעוד את סטרמר הוא כינה "רובוטי".
22 צפייה בגלריה
מהגרים בחוף בצרפת, ליד העיר קאלה, רצים לים כדי לעלות על סירה שתיקח אותם אל בריטניה. הממשלה משכנת אותם במלונות - ועוררה מחאת ענק
(צילום: Dan Kitwood/Getty Images)
22 צפייה בגלריה
המהגרים בתעלת למאנש. "השמרנים שותפים למדיניות הגבולות הפתוחים, הכניסו מיליונים", טוען פראג'
(צילום: Carl Court/Getty Images)
22 צפייה בגלריה
שלט נגד פראג' בברמינגהאם: "הוא מאשים את המהגרים, כדי שאתם לא תאשימו את המיליארדרים"
(צילום: Leon Neal/Getty Images)
סטרמר, שבעצמו תיאר את פראג' כ"אופוזיציה האמיתית" ובכך סייע לו למתג עצמו כיריב הראשי שלו, מתקשה לענות לחששות של הבריטים בסוגיית ההגירה: עם ניצחון הלייבור אשתקד הוא כלל לא הציב אותה בראש סדר העדיפויות, ואף ביטל את התוכנית של הממשלה השמרנית הקודמת לגרש מהגרים לא-חוקיים לרואנדה. כעת משנה ראש הממשלה כיוון ומחריף את הטון שלו כלפי מהגרים לא-חוקיים (סטרמר אף הזהיר לאחרונה שבריטניה עלולה להפוך ל"אי של זרים", אבל התנצל אחרי שהדברים עוררו זעם בקרב עמיתיו בלייבור), אבל הוא מתקשה לצמצם בפועל את זרם המסתננים – ונתפס כמי שנגרר אחרי פראג'. "זה נראה קצת כאילו הזנב מכשכש בכלב. כאילו ללייבור אין עקרונות", אמר ל-CNN אנאנד מנון, פרופ' לפוליטיקה אירופית מקינגס קולג' בלונדון.
"שירי נוער היטלר", ונהרות של דם
ההתנגדות להגירה, כך נראה, מוטמעת בפראג' כבר מגיל צעיר. הוא נולד ב-3 באפריל 1964 בלונדון רבתי וכשהיה בן חמש נטש את המשפחה אביו האלכוהוליסט, ואימו גידלה אותו לבדה. המשפחה הגיעה ממעמד בינוני-גבוה, והוא למד בצעירותו בפנימייה היוקרתית דולוויץ' קולג', שם, לצד פיתוח חיבה לקריקט ולרוגבי, התמצקו עמדותיו השמרניות – יש שיאמרו קיצוניות: בתחקיר שפרסם בעשור שעבר ערוץ 4 הבריטי נחשף מכתב שכתבה מורה לאנגלית בקולג' שבו למד ובו היא מחאה בפני ההנהלה על ההחלטה למנות את פראג', אז נער בן 17, לחניך תורן. במכתב נטען כי אחד ממוריו תיאר אותו כ"פשיסט" ומורה אחר העיד שבטיול כלשהו הוא וכמה תלמידים "צעקו שירי נוער היטלר".
פראג' הכחיש ששר שירים של נוער היטלר ("אני לא מכיר אף שירים כאלה, לא באנגלית ולא בגרמנית"), אבל הודה שהרבה להתווכח עם מוריו בסוגיות פוליטיות ותיאר את עצמו כ"עושה צרות" באותה תקופה. בספר זיכרונותיו הוא טען כי חלק מהמורים היו עוינים כלפיו כיוון שהעריץ את אינוק פאוול, פוליטיקאי שמרני ובולט מהמאה שעברה שהיה ידוע בעמדותיו הנחרצות נגד הגירה לבריטניה, ועורר סערה גדולה כאשר נשא ב-1968 את "נאום נהרות הדם", שבו הזהיר מהשלכות קצב ההגירה הגדול ממדינות חבר העמים הבריטי.
פראג', שבנאומיו היום טוען שצעירים רבים מדי בוחרים במסלול אקדמי במקום לרכוש מקצועות מעשיים, ויתר בעצמו בגיל 18 על לימודים באוניברסיטה ובדומה לאביו עבד כסוכן מניות בבורסת הסחורות של לונדון. כשהיה בן 22 נדרס אחרי שיצא מפאב, ונפצע קשה. הרופאים חששו אז שיאבד את רגלו, אבל אחרי חודשיים בבית החולים וכמעט שנה עם גבס על רגלו הוא החלים. דבר אחד חיובי יצא מאותה תאונה: האחות שטיפלה בו, גריין, הפכה לאשתו הראשונה ועמה הוא הביא לעולם שני בנים.
22 צפייה בגלריה
פראג' ב-2019, אחרי שאחד ממתנגדיו השליך עליו מילקשייק. "מר ברקזיט" הוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי
(צילום: gettyimages)
22 צפייה בגלריה
פראג' בפרלמנט האירופי. היה חבר שם 20 שנה, ולא קם למחוא כפיים ליורש העצר – כיום המלך – צ'רלס
(צילום: AFP)
22 צפייה בגלריה
שלט בחירות למען פראג' ב-2014 שהושחת, עם "שפם היטלר" שצויר עליו
(צילום: גטי אימג' בנק)
חודשים בודדים אחרי שהחלים מהתאונה הוא אובחן עם סרטן האשכים. במסגרת הטיפול במחלה הוסר אחד מאשכיו, והוא סיפר בדיעבד כי החוויה ההיא שינתה אותו והפכה אותו לנחוש למצות ככל האפשר את חייו ואת הפוטנציאל שלו. מגריין התגרש פראג' אחרי תשע שנות נישואים, ב-1997, ושנתיים לאחר מכן נישא בשנית לקירסטן מאהר, אזרחית גרמנייה, ועמה הוא הביא לעולם שתי בנות. מקירסטן הוא נפרד בעשור שעבר, וכיום נמצא בזוגיות עם הפוליטיקאית הצרפתייה לור פררי.
בתחילת דרכו היה פראג' חבר המפלגה השמרנית, אבל הוא פרש ממנה ב-1992 במחאה על חתימת ממשלתו השמרנית של ג'ון מייג'ור על אמנת מאסטריכט, שבה הוכרזה הקמתו של האיחוד האירופי. מאז הקדיש פראג' את חייו לפרישה מהאיחוד: שנה לאחר מכן סייע להקים את מפלגת "עצמאות לבריטניה" (UKIP), וב-1999 נבחר לראשונה מטעמה לפרלמנט של האיחוד האירופי. הוא כיהן בתפקיד הזה ברציפות יותר מ-20 שנה – ממש עד ליום שבו פרשה בריטניה באופן סופי מהאיחוד, בתחילת 2020.
ההתרסקות, וניצחון הברקזיט
את UKIP הנהיג מאז 2006, ולאורך השנים, בין היתר בשל נטייתו לנפק הצהרות פרובוקטיביות נגד מהגרים, הוא הפך לדמות מוכרת כמעט בכל בית בבריטניה. לא היו לו שום פרות קדושות, ואפילו על יורש העצר באותם ימים, הנסיך וכיום המלך צ'רלס, הוא מתח ביקורת אחרי שזה נאם בפרלמנט האירופי ב-2008 וקרא לפעול ביתר שאת נגד שינויי האקלים: פראג' היה אז המחוקק היחיד שלא התרומם למחוא כפיים בתום הנאום, וטען שיועצי הנסיך שנתנו לו לשאת את הנאום היו "טיפשים". שנים אחר כך, ב-2019, דווח כי פראג' לעג לצ'רלס בצורה בוטה יותר באירוע פרטי: הוא כינה אותו "צ'רלי בוי" והביע תקווה שהמלכה אליזבת, שמתה ב-2022, תחיה עוד שנים רבות כדי שהוא לא יהפוך למלך.
פראג' מחולץ מדמם משרידי המטוס הקל שהתרסק ב-2010:
22 צפייה בגלריה
"אדם שכיף לשתות איתו". פראג' עם כוס בירה, ב-2014
(צילום: Stuart Boulton/shutetrstock)
ההד התקשורתי הרב שיצר סביבו לא הספיק לו כדי להיבחר לפרלמנט בלונדון, והוא הפסיד כאמור בשבע מערכות בחירות לפרלמנט הלאומי לאורך השנים – אם כי נבחר שוב ושוב לפרלמנט של האיחוד האירופי. אחת ממערכות הבחירות הלאומיות, ב-2010, הסתיימה בתאונה קשה נוספת שכמעט עלתה לו בחייו: ביום הבחירות הוא טס במטוס קל שממנו התנוססה כרזת תעמולה של UKIP, והמטוס התרסק אחרי שהכרזה הסתבכה בזנבו. פראג' נפצע ותועד מחולץ מהריסות המטוס כשהוא מדמם, אבל שרד והחלים. כשטופל בבית החולים סיפר לתקשורת כי החוויה ההיא הפכה אותו לנחוש יותר לממש את חזונו: "היה לי מזל גדול שנותרתי בחיים. אם לפני ההתרסקות לא היססתי להתעמת עם הממסד – מאז אותו יום הפכתי לחסר פחד".
פראג' לחץ לאורך השנים לקיים משאל עם על פרישה מהאיחוד, וב-2014 הוביל את UKIP להישג אדיר בבחירות לפרלמנט האירופי – שבהן הגיעה למקום הראשון בבריטניה. הניצחון תרם משמעותית ללחץ על ראש הממשלה השמרני דאז, דייוויד קמרון, להסכים לערוך את משאל העם. כשזה נערך ב-2016 ניצחו תומכי הברקזיט, לתדהמתם של רבים מהסוקרים שחזו תוצאה הפוכה. לפראג' נזקף חלק משמעותי מהניצחון ההוא: בניגוד לקמפיין הרשמי שניהלו תומכי הפרישה – שמרנים מתונים יותר כמו בוריס ג'ונסון – פראג' הרבה להדגיש את סוגיית ההגירה, בתקופה שבה החשש היה ממילא בשיאו בצל משבר ההגירה לאירופה ופיגועי הטרור של דאעש.
כבר ב-2015 הוא עורר סערה כשאמר שחלק מהמוסלמים בבריטניה מהווים "גיס חמישי שרוצה להרוג אותנו", ובעיצומו של הקמפיין ב-2016 השיק כרזת תעמולה שבה הוצגה שיירה גדולה של מהגרים, תחת הכותרת "נקודת שבירה". הכרזה זכתה להד תקשורתי עצום, וחלק ממבקריו של פראג' טענו כי היא שואבת השראה מהתעמולה הנאצית. אפילו בוריס ג'ונסון התרחק ממנה והדגיש כי היא לא חלק מהמקמפיין הרשמי. ועדיין, הכרזה תרמה לניצחון המפתיע של תומכי הברקזיט, ושימשה בהמשך גם את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בבחירות בארצו. "היא שינתה את הפוליטיקה האירופית", טען פראג' שנים אחר כך.
פראג', שאחרי הניצחון במשאל העם זכה בתקשורת לכינוי "מר ברקזיט", פרש לאחר מכן מהנהגת UKIP, אם כי המשיך לכהן בפרלמנט האירופי עד להשלמת הפרישה. הוא טיפח אז את חברותו עם טראמפ והשתתף בעצרות שלו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב – בחירות שהסתיימו גם הן בתוצאה שהדהימה את העולם. פראג' נותר מאז בעל ברית קרוב של טראמפ והגיע לטקס ההשבעה שלו השנה. פראג' מגיע לארה"ב בתכיפות כה גבוהה עד שיריבו רה"מ סטרמר צחק עליו אשתקד בדיון בפרלמנט: "אני שמח לראות אותו בהופעה נדירה כאן בבריטניה. הוא מבלה כל כך הרבה זמן באמריקה, שאני כבר מצפה לראות אותו נכלל שם בסטטיסטיקות ההגירה".
הריאליטי עם הנחשים, והאכזבה מהשמרנים: "לא אסלח לעולם"
ב-2019, על רקע חיכוכים פנימיים במפלגת UKIP, נטש אותה פראג' והקים מפלגה חדשה: "מפלגת הברקזיט", שאחרי השלמת הפרישה ב-2020 שינתה את שמה לשם הנוכחי – Reform UK. הוא פרש גם מהנהגת המפלגה הזו ב-2021, והחל לעשות לביתו: הוא הפך למגיש בערוץ הטלוויזיה הבריטי השמרני GB News, ותמורת 1.5 מיליון פאונד השתתף גם בתוכנית הריאליטי "!I'm a Celebrity … Get Me Out of Here", תוכנית שמזכירה את "הישרדות" ושבה ידוענים חיים בתנאי שטח קשים ונדרשים לעבור שלל אתגרים. פראג', שסיים במקום השלישי, נאלץ בין היתר להיכנס לתוך קופסה שורצת נחשים.
לפוליטיקה חזר פראג' רק בשנה שעברה: הוא אמנם הודיע לפני הבחירות שלא ישתתף בהן, כדי להתגייס למען קמפיין הבחירות של טראמפ בארה"ב, אבל ביוני – חודש בלבד לפני הבחירות בבריטניה – שינה פראג' כיוון והודיע שיתמודד ושיחזור להנהיג את Reform UK. הקמפיין היה אמנם קצר, אבל סוער למדי – ופראג' נאלץ להתמודד עם תחקיר שבו נחשפו אמירות גזעניות, איסלאמופוביות והומופוביות של פעילים במפלגה, שאחד מהם הוקלט מתאר את האיסלאם כ"כת המגעילה ביותר" והציע שמהגרים לא-חוקיים ישמשו "מטרות קליעה" עבור אימונים צבאיים. פראג' גינה תחילה את האמירות הללו, אבל בהמשך האשים את ערוץ 4 הבריטי, שפרסם את התחקיר, בניסיון "לטמון פח" לפעילים שלו, וטען שאחד מאלו שהוצגו בתחקיר היה בכלל שחקן. בערוץ הכחישו זאת.
כך או כך, בבחירות רשמה המפלגה הישג גדול – פראג' עצמו נבחר סוף-סוף לפרלמנט, ומועמדיה השונים גרפו 14.3% מכלל הקולות. בפועל מספר המושבים שבהם זכתה היה נמוך מאוד, רק חמישה מושבים מתוך 650, אבל הסיבה לכך היא שיטת הבחירות בבריטניה שמעניקה יתרון למפלגות גדולות: כל מחוז בחירה שולח נציג אחד לבית הנבחרים, וכדי לנצח אין צורך לזכות ברוב מוחלט אלא רק במספר הקולות הגדול ביותר. לשם השוואה, בבחירות האחרונות קיבלה הלייבור רק 33.7% מכלל הקולות, אבל מפני שהנציגים שלה זכו ברוב המחוזות במספר הקולות הגדול ביותר, היא זכתה בכמות גדולה הרבה יותר של מושבים ביחס לשיעור ההצבעה הפופולרי – 411 מושבים. השיטה הזו היא בדיוק הסיבה שכעת הסקרים חוזים ניצחון למפלגתו של פראג', אף שהיא אינה מקבלת בהם תמיכה של רוב מוחלט מהציבור. בשבועות האחרונים כבר נשמעים בבריטניה קולות הקוראים לשנות את שיטת הבחירות לשיטה ייצוגית יותר – וכך לסכל את עלייתו של פראג' לשלטון.
22 צפייה בגלריה
"הפסקנו להיות גאים בעצמנו, מרעילים את מוחות ילדינו". תומך של פראג' מניף שלט "Make Britain Great Again", החודש
(צילום: Oli SCARFF / AFP)
פראג' מצהיר כעת כאמור כי הוא האופוזיציה האמיתית, ולא השמרנים שאותם הלייבור הדיחה אחרי 14 שנות שלטון, ולצד הביקורת הרבה שהוא מותח על סטרמר ועל השמאל יש לו גם זעם רב על השמרנים: הוא טוען כי הם שותפים באותה מידה למדיניות "הגבולות הפתוחים" שהביאה לטענתו לשינוי במרקם החיים של הבריטים, כשלדבריו באזורים מסוימים בבריטניה, כמו בעיר אולדהאם שבה רבע מהתושבים הם מוסלמים, יש "רחובות שלמים שבהם כבר לא מדברים אנגלית". פראג' מאשים גם את השמרנים בניהול כושל של המשא ומתן מול האיחוד האירופי על פרישת בריטניה ממנו, וטוען כי בדיעבד ה"ברקזיט" נכשל – ולא שיפר את מצבם הכלכלי של הבריטים. "מה שהברקזיט הוכיח, לצערי, הוא שהפוליטיקאים שלנו הם חסרי תועלת ממש כמו הנציבים בבריסל", אמר לפני שנתיים ל-BBC. פראג' שולל כעת קריאות לאיחוד עם השמרנים, בפרט מול ראש הממשלה לשעבר ג'ונסון, והצהיר כי "לעולם לא אסלח" לו על שאפשר ל"מיליוני מהגרים" להגיע באופן חוקי לבריטניה אחרי הברקזיט.
לא למלחמת דת
מאז הבחירות אשתקד פועל כאמור פראג' להכין את המפלגה שלו לקבלת מושכות השלטון, ומבחן חשוב עבורו היו הבחירות המקומיות בחודש מאי – שבהן גרפה יותר מ-600 מושבים ב-21 מועצות מקומיות, בעיקר על חשבון השמרנים. למכה הזו הצטרפה ממש השבוע עריקה של חבר פרלמנט שמרני, דני קרוגר, שהודיע על הצטרפותו ל-Reform UK. "השמרנים גמורים", הצהיר קרוגר, "היו רגעים שבהם הייתי מאוד גאה להיות חבר במפלגה השמרנית. אבל השלטון שלנו היה כישלון: ממשלה גדולה יותר, הידרדרות חברתית, משכורות נמוכות יותר ומיסים גבוהים יותר".
22 צפייה בגלריה
מתכונן להיכנס למעון ראש הממשלה. פראג' מציג חולצה עם שמו והמספר 10 – כלומר דאונינג 10
(צילום: REUTERS/Phil Noble)
22 צפייה בגלריה
"פריצת הדרך של פראג'". שער מגזין The Week במאי, בצל הזינוק בסקרים
(צילום: Copyright Lawrey/shutetrstock)
ועדיין, גם במפלגתו של פראג' לא הכול מושלם: במרץ השנה מתח עליו ביקורת חריגה, גם אם מעודנת יחסית, חבר סיעתו רופרט לאו. לאו הביע ספק ביכולתו של פראג' לממש את הבטחותיו, ואמר ל"דיילי מייל" כי מוקדם מדי לקבוע זאת: "הוא יוכל לספק את הסחורה רק אם יקיף עצמו באנשים הנכונים. נייג'ל הוא אדם עצמאי ביותר והיה טוב מאוד במה שהוא עשה עד עכשיו. יש לו תכונות של משיח. אבל האם התכונות המשיחיות הללו יתורגמו להנהגה נבונה? אני לא יודע". פראג' הביע זעם על הדברים והאשים שלאו מדבר מתוך שאיפה לקדם עצמו פוליטית, ובכנס של פעילי המפלגה החודש הוא הפציר בהם: "האם אנחנו יכולים בבקשה לשמור על משמעת ולהתדיין על המחלוקות בינינו באופן פרטי ולא פומבי?".
רופרט לאו, חבר פרלמנט ממפלגתו של פראג': "הוא יוכל לספק את הסחורה רק אם יקיף עצמו באנשים הנכונים. נייג'ל הוא אדם עצמאי ביותר והיה טוב מאוד במה שהוא עשה עד עכשיו. יש לו תכונות של משיח. אבל האם התכונות המשיחיות הללו יתורגמו להנהגה נבונה? אני לא יודע"
את הביקורת שלו פראג' ממקד כלפי מהגרים מוסלמים, ובריאיון ל"סקיי ניוז" הסביר שבניגוד למהגרים מדתות אחרות, הם לא נטמעו היטב בחברה הבריטית. "אנחנו רואים מספר הולך וגדל של צעירים במדינה הזו שלא שותף לערכים הבריטיים, ושלמעשה מתעב המון ממה שאנחנו דוגלים בו", אמר, וכשנשאל אם כוונתו למוסלמים – השיב בחיוב: "לצערי גיליתי לאחרונה סקרים שאומרים ש-46% מהבריטים המוסלמים תומכים בחמאס – תומכים בארגון שמוגדר על ידי המדינה הזו כארגון טרור".
פראג' הואשם על ידי מתנגדיו בהפצת איסלאמופוביה ודיס-אינפורמציה בכל הנוגע למהגרים, אבל הוא מכחיש זאת ומקפיד להתרחק מגורמי ימין קיצוניים יותר כמו טומי רובינסון, שרק בשבוע שעבר הוביל צעדת ענק בלונדון נגד מהגרים. ההתרחקות של פראג' מרובינסון עוררה עליו את חמתו של המיליארדר אילון מאסק – שתומך בגורמי ימין קיצוני ברחבי אירופה, וקרא מוקדם יותר השנה לפראג' לפרוש בעקבות התנגדותו לרובינסון. "הרבה אמריקנים רואים בטומי רובינסון גיבור של חופש ביטוי", אמר פראג' אחרי המתקפה מצד מאסק, "אבל אני חושב שהרבה ממה שהוא אומר מכוון לעבר כמעט מלחמת דת מול האיסלאם כולו – במקום לומר שיש בעיות בדת הזו שאנחנו צריכים להתמודד עמן".
22 צפייה בגלריה
הפגנת הענק של מתנגדי ההגירה בלונדון, בשבוע שעבר. "יותר ויותר צעירים לא מאמינים בערכים שלנו", מזהיר פראג'
(צילום: Christopher Furlong/Getty Images)
22 צפייה בגלריה
טומי רובינסון בצעדת הימין בלונדון. פראג' מתרחק ממנו: "הוא מכוון כמעט למלחמת דת"
(צילום: Ben Montgomery/Getty Images)
מעניין לציין שעד לאחרונה, את המפלגה של פראג' ניהל בריטי-מוסלמי – איש העסקים זיא יוסוף, בן למהגרים מסרי לנקה שמגדיר עצמו "מוסלמי פטריוט". אולם כנראה שגם הוא התקשה למצוא את מקומו במפלגה הזו, והוא פרש מתפקיד היו"ר ביוני, אחרי שחברת פרלמנט מטעמה שאלה את ראש הממשלה סטרמר אם יתמוך באיסור על לבישת בורקה, הלבוש המוסלמי שמכסה אישה מכף רגל ועד ראש. יוסוף טען ש"מטופש" לדרוש זאת מראש הממשלה כשהמפלגה עצמה טרם אימצה רשמית את התמיכה באיסור שכזה. הוא נשאר במפלגה, וכיום עומד בראש זרוע ה-DOGE שהקים פראג' עבורה – על שם "המשרד להתייעלות ממשלתית" שאילון מאסק הקים בממשל טראמפ – והוביל בארה"ב קיצוצי תקציב נרחבים. פראג' הבטיח לאמץ את הרעיון הזה ולהוביל קיצוצי תקציב גם בבריטניה, תחילה במועצות המקומיות שבהן כבר שולטת המפלגה.
התמיכה בישראל: "שכחנו את 7/10"
ומה ביחס לישראל? פראג' אמנם הואשם בעבר בניפוק אמירות בעלות ניחוח אנטישמי, כשטען למשל ב-2017 שבארה"ב יש "לובי יהודי חזק" שנהנה מכסף רב – אבל הוא מביע גם עמדות פרו-ישראליות מובהקות. בין היתר הביע תמיכה במכת הפתע של ישראל על איראן ב"מלחמת 12 הימים" ביוני, ואמר כי "לא הייתה לה ברירה" אלא לתקוף את מתקני הגרעין. הוא יצא נגד המדיניות הנוכחית של ממשלת הלייבור כלפי ישראל, והביע התנגדות לאמברגו הנשק החלקי שהוטל ועל הכוונה להכיר במדינה פלסטינית.
פראג' על הכרה בריטית במדינה פלסטינית: "שכחנו את 7/10"
(צילום: LBC)
"אתה לא יכול להכיר במדינה פלסטינית בנקודת הזמן הזו – כאשר חמאס, ארגון טרור שמחויב באמנה שלו למחוק את ישראל מהמפה, קיים", הוא אמר ביולי. "אני תוהה לעיתים האם שכחנו מה קרה ב-7 באוקטובר, והעובדה שחמאס אמר אחר כך שהוא יעשה את זה שוב ושוב. שום דבר מזה לא נועד לשבח את מה שנתניהו עשה ואת מה שקורה בעזה. בטווח הארוך – אם יהיו לנו מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית שיחיו זו לצד זו ויכבדו את הזכות של האחרת להתקיים, אז מצוין. אבל לעשות את זה כעת – זה לתת פרס לטרור". פראג' מזהיר גם מהסחף המדיני נגד ישראל, ואמר כי היא "מאבדת את החברים שלה" בכל רחבי העולם. "האם אנחנו עדיין בעלי הברית של ישראל?", תהה.
