האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על אירוע האקלים הקיצוני שצפוי לנו השנה.
"אל ניניו היא תופעה טבעית שחוזרת כל שלוש עד שבע שנים - כל מקרה קצת שונה בעוצמה ובתזמון, אבל כולם מגיעים לשיא סביב חג המולד בדצמבר. אנחנו רק בהתחלה, והשיא צפוי בדצמבר השנה. זאת תופעה טבעית - איזושהי תנודה באקלים של כדור הארץ. אנחנו מכירים את זה כבר מאות שנים. בשנות אל ניניו יותר חום נפלט מהאוקיינוסים ולכן גם האוויר חם יותר. כשבוחנים את הטמפרטורות הגלובליות, השנים החמות ביותר אלה שנות אל ניניו", מסביר פרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב.
(צילום: Shutterstock)
"לפי המודלים שלנו, נראה שההתחממות שאנחנו רואים השנה תשבור שיאים או תתקרב אליהם. היו כמה שנים בעבר שנקראו סופר אל ניניו, אבל כרגע זה נראה שיש אפשרות שנשבור גם את השיא שלהן. צפויים שיבושים של מזג האוויר בכל העולם - קודם כל סביב האוקיינוס השקט: באקוודור ופרו נראה יותר גשמים ובצד השני, באוסטרליה, מזג האוויר הופך ליבש, יש בצורת ויש שריפות. זה מתפשט ומשפיע גם על מונסונים בהודו ועל חקלאות באפריקה. בישראל אנחנו בדרך כלל נראה יותר גשמים במשך כל העונה, למרות שאנחנו רחוקים מהמוקד. אבל חשוב להבין - אל ניניו זה לא סופה, אלא שינוי אקלים של כדור הארץ במשך חצי שנה עד שנה, ולעתים אף יותר.
"צריך להפריד בין אל ניניו - שזאת תנודה טבעית שמתרחשת אחת לכמה שנים - לבין התחממות גלובלית, שאינה טבעית. אנחנו רואים התחממות כבר 150 שנה כתוצאה מפליטה של גזי חממה באטמוספירה. כל המדענים טענו כבר לפני עשור שאנחנו צריכים להשתדל לא להעלות את הממוצע השנתי ביותר ממעלה וחצי. כנראה שכבר לפני שנה עברנו את זה, אבל צריך לחכות כמה שנים. אל ניניו הזה יתרום לממוצע השנתי ויעזור לו לחצות את הרף הזה בקלות. בסופו של דבר זה אומר שאנחנו נראה יותר אסונות טבע, הצפות, שריפות, גלי חום. זה לא יהיה סוף העולם, אבל יהיה קשה יותר לחיות פה".
הכותרת
כמה חלבון אנחנו באמת צריכים?
21:29
