בעקבות הפשיעה המשתוללת בנגב והקושי של המשטרה להשתלט עליה, בשבועות האחרונים נרשמו גלי נטישה של מאבטחים מחברות שאמונות על מוסדות ומתקנים ציבוריים כמו בית החולים סורוקה ותחנות מרכזיות.
אחרי הקטטה ההמונית בסורוקה בחודש שעבר, למשל, בכירים בבית החולים מודים כי הם נמצאים במחסור קבוע של 30%-40% מהמאבטחים הדרושים. כך שביטחונם האישי של המטופלים, המבקרים והצוותים הרפואיים שגם כך מתמודדים עם אלימות פיזית ומילולית נפגע.
לצד האירועים הגדולים והחריגים, מדי יום מתרחשת תקרית אלימה בתחנה המרכזית בבאר שבע שלרוב נגמרת בהתערבות של המשטרה ועיכובים של חשודים. ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי רק החודש עזבו עשרה מאבטחים את התחנה המרכזית בבאר שבע בשל האירועים האלימים שחוו, כשברקע גם שכרם הנמוך שעומד על 40-35 שקל לשעה לא משכנע אותם להישאר. "כשמתרחש אירוע אלים הראשון להגיב זה המאבטח, כי בכל זאת למשטרה לוקח זמן להגיע. המאבטח הוא החזית והוא סופג הכל. הוא גם מוגבל ביכולת התגובה שלו מבחינה חוקית", סיפר איש אבטחה בתחנה המרכזית של באר שבע.
"מאבטחים מסיימים יום עבודה כשהם ספוגים בקללות, התקפות, השפלות, ויכוחים, דחיפות ובמקרים רבים גם אלימות פיזית. אז אחרי יום עבודה כזה, דמיינו לעצמכם איך המאבטח מרגיש כשהוא נכנס הביתה. הוא שואל את עצמו בשביל מה צריך את הדבר הזה בכלל. יום עובר ועוד יום עובר, עד שלבסוף הוא נשבר ומחליף עבודה", אמר. "תוסיפו לזה את השכר הנמוך שהוא מקבל, שזה עוד גורם שמזרז את העזיבה שלו. כדי להתפרנס ולפרנס משפחה, מאבטח צריך לעבוד יותר מ-12 שעות ביום, לעשות גם משמרות לילה, סופי שבוע וחגים. אחרת זה בלתי אפשרי להתפרנס".
לאחר המהומה בסורוקה הגיעו לאזור שרים וחברי ועדות בכנסת. במפגש האחרון בין השר לביטחון הפנים עמר בר-לב לתושבים הגיעו גם מאבטחים שסיפרו על מצוקתם. במפגש הובטח להם שעבודת האבטחה תוגדר כעבודה מועדפת לצעירים אחרי צבא, ובכך לסייע בגיוס מאבטחים חדשים - אך בינתיים, דבר לא התשנה. בסורוקה, כמו גם במתקנים אחרים בנגב, המחסור במאבטחים עדיין קיים.
מנהל חברת אבטחה גדולה באזור באר שבע והדרום אמר כי "כדי לגייס מאבטח לעבודה זה הפך למלחמה של ממש. פשוט אין כוח אדם שרוצה לעבוד בתחום הזה גם בגלל השכר אבל בעיקר בגלל האירועים הבלתי נגמרים בדרום. צעירים וצעירות שמשתחררים מהצבא מעדיפים ללכת ולעבוד כסדרנים במתחמי הקורונה או כבודקים, לקבל יותר כסף ולא להיכנס לעימותים".
הוא ציין כי "חברות גדולות מורידות תקנים לאבטחה במכרזים כי הם מבינות שאין סיכוי שחברות אבטחה יצליחו לגייס את כמות המאבטחים שבאמת נדרשת. כלומר, יש כאן ממש הפקרות בביטחון האזרחים. לצערי, אנחנו למודי ניסיון, ורק כאשר קורה אסון, הממשלה מתעוררת. למה לחכות שאזרחים ישלמו בחייהם? זה אבסורד".
