א' היה ראש זירת גרעין-איראן במנהלת המבצעים של המוסד עד 2019, כולל במהלך מבצע גניבת הארכיון האיראני. במשך שנים הייתה לו אחריות על הטיפול בנושא האיראני. לאורך תקופתו במוסד, 7 פרויקטים בהובלתו או בהשתתפותו זכו בפרסי ביטחון ישראל. הוא עצמו זכה אישית בפרס ביטחון ישראל לפני שנים רבות על פרויקט מדהים, לכל הדעות. הוא פרש בדרגה המקבילה לאלוף משנה. בריאיון שיפורסם במלואו היום (שישי) במוסף לשבת, א' מדבר על ההתקדמות האיראנית בהעשרת אורניום והדרך בה ההפיכה המשפטית פוגעת לדעתו ביכולתה של ישראל, בטווח הקצר והארוך, בהתמודדות עם הגרעין האיראני.
נתניהו מציג את ארכיון הגרעין
(צילום: רועי עידן)
א' אומר שישראל נמצאת ברגע "מסוכן מאוד-מאוד": "איראן שולטת בטכנולוגיית העשרה. אין הבדל טכנולוגי בין יכולת העשרה ל-3%, 20%, 60%, או 90% (העשרה צבאית). מאז אפריל 2021 איראן הודיעה שהיא מעשירה ל-60% כחלק מההסלמה שנבעה מיציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין. אין לזה צידוק אזרחי. במהלך 2022 הסירו את מרבית אמצעי הפיקוח של סבא"א (מצלמות וכו') על הנעשה במתקני ההעשרה. תת מזכיר ההגנה האמריקני אומר השבוע שאיראן יכולה לייצר חומר לפצצה ראשונה בתוך 12 ימים. תן לזה שנייה לשקוע - איראן נמצאת במרחק של החלטה ו-12 יום להשיג חומר בקיע מספיק לפצצה ראשונה".
הוא אומר כי בהקשר הביטחוני, הבעיה היסודית בהפיכה המשפטית היא הדרך בה היא משסעת את החברה הישראלית ב"רגע קריטי". לתפיסת א', היא פוגעת באמינות האיום הצבאי הישראלי, משום שטהרן תעריך שירושלים איננה מסוגלת, בתנאים הנוכחיים של החברה הישראלית, ליזום תקיפה שעלולה להידרדר למלחמה כוללת.
א' עמוס מחמאות לנתניהו על תפקודו ביחס לעניין האיראני, מגבה את החלטתו לפרסם את גניבת הארכיון. הוא מספר על רגע אחד שישב בדיון עם נתניהו בעניין האיראני, ונכנסו אנשי לשכה וביקשו שוב ושוב את התייחסות ראש הממשלה לנושאים אחרים. "נתניהו עצר, ואמר להם – אתם לא מבינים. כל מה שאני עושה, אני עושה בשביל זה (הסוגיה האיראנית, נ"א). בשביל זה אנחנו כאן, אל תפריעו לנו". זו הסיבה שהוא מוטרד עמוקות מהתנהלות ראש הממשלה כעת. "במצב נורמלי, כל פעמוני האזהרה היו צריכים להישמע. מי שבמשך שני עשורים דאג לשים, בצדק, את הנושא האיראני בראש השיח וסדר העדיפויות הלאומי, עכשיו מתעסק ברפורמה המשפטית".
מיד יגידו לך – מה הקשר בכלל בין תוכנית לוין-נתניהו ובין המאבק מול איראן.
"ההתמודדות מול הגרעין האיראני דרשה ודורשת עבודה משולבת של יכולות מבצעיות, דיפלומטיות, הסברתיות ומדיניות. המאבק לא אבוד, אבל הוא נמצא בנקודה קריטית. אנחנו יודעים איך נראה קשב לאומי בנקודות קריטיות. ראיתי את זה מקרוב. אנחנו לא שם. אם אכן נתניהו מאמין שאיראן גרעינית היא הסכנה המשמעותית ביותר לביטחון ישראל, איך הוא נותן למאבק חייו להתפורר בלי להיות כל כולו שקוע בזה? איך דיכטר, גלנט, ישראל כץ וניר ברקת נותנים לזה יד? הם השתגעו? בזה הם צריכים להתעסק? אנחנו צריכים את כולנו מאוחדים למטרה הזו, גם בבית וגם את התמיכה הבינ"ל. איך ראש הממשלה יכול לרתום את האמריקנים למהלכים אם הוא לא מוזמן לבית הלבן?".
א' חי בדרום הארץ. הוא סירב להצטלם, ושמו המלא איננו מופיע פה משיקולי ביטחון. הוא בנו של אישיות ציבורית מהמרכז-שמאל. פרסומים זרים ייחסו למוסד שורת מבצעים באיראן ונגד יעדים איראניים. כל מבצע כזה, אם אכן התקיים, עובר דרך המנהלת ולכן גם באחריות א'.
נדב אילאביגיל עוזיהוא מספר על הרגע בו התכנסו במטה המוסד, אחרי גניבת הארכיון האיראני – מבצע שהיה מאדריכליו. "בסיום המבצע התקיימה הרמת כוסית השתתפו בה מאות אנשים שנטלו בו חלק - ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, יהודים ושאינם יהודים, סטרייטים ולהט"בים, מכל קצוות הקשת הפוליטית. חלק מרגש במיוחד היה שלא היה מנחה לטקס, אלא שכל דובר הציג את הדובר שבא אחריו - מתוך שותפות אמיתית לעשייה ולחרדת הקודש שבביצוע המשימה. עשרות מהמשתתפים אמרו לעצמם, שבלעדיהם המבצע לא היה יוצא לפועל, וכולם צודקים - מהאלחוטן ועד לראש המוסד ולראש הממשלה".
הריאיון המלא היום במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וב-+ynet
פורסם לראשונה: 19:05, 02.03.23
