שנת לימודים נוספת בפתח, והורים רבים לילדים על הרצף האוטיסטי כואבים את העובדה שגם השנה ילדיהם לא יקבלו את הטיפול המגיע להם במסגרות החינוך. בשנה האחרונה נרשם בישראל גידול של 170% במספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, אולם בגלל מחסור חמור במטפלים פרא-רפואיים כ-900 ילדים עד גיל שבע לא מקבלים את הטיפול המגיע להם – דבר שעלול להסב נזק בלתי הפיך להתפתחותם.
2 צפייה בגלריה
מרינה זמלמן ובנה
מרינה זמלמן ובנה
מרינה זמלמן ובנה הקטן. "בשנה האחרונה לא התקדמנו כלל"
(צילום: בראל אפרים)
המחסור החמור במטפלים פרא-רפואיים מביא לכך שיותר מ-700 משרות לא-מאוישות. לפי נתוני אלו"ט יש כ-140 גני תקשורת של משרד החינוך ללא טיפול בריאותי מקדם, כאשר בכל גן יש כ-8 ילדים. מדובר במסגרות המיועדות אך ורק לילדים שאובחנו על הרצף האוטיסטי והן אמורות לכלול תוכנית טיפול שמצריכה צוות הכולל רופאים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מטפלים בהבעה וביצירה, מנתחי התנהגות ומטפלים בשיטות ייעודיות.
"מחקרים מוכיחים כי ככל שההתערבות הטיפולית ניתנת בגיל צעיר יותר, כך הסיכוי לקדם את הילד גבוה יותר", מסבירה מנכ"לית המרכז לטיפול וחקר באוטיזם – העמותה לילדים בסיכון, עו"ד ציפי נגל-אדלשטיין.
2 צפייה בגלריה
מרינה זמלמן ובנה
מרינה זמלמן ובנה
(צילום: בראל אפרים)
"כבר שנים ארוכות שאנחנו מתריעים בפני הממשלה על המחסור במטפלים, שפוגע באלפי ילדים עם אוטיזם שנשארים ללא מענה טיפולי בשנים הכי קריטיות להתפתחותם", מוסיף עו"ד מיכאל זץ, מנהל האגף לקידום זכויות באלו"ט.
מרינה זמלמן (36) מאשקלון היא אם חד-הורית לילד בן ארבע על הרצף האוטיסטי ברמת תפקוד נמוכה. "הגיל הזה הוא גיל מאוד קריטי, ובשנה האחרונה לא התקדמנו בכלל", היא מספרת בכאב. "הילד שלי לא מדבר היום מילה אחת, הוא לא אומר 'אמא'. הגננות מקסימות, אבל הן לא יכולות לתת את מה שנדרש מבחינה מקצועית. המטפלים לא מגיעים. זה מאוד מתסכל ומטריד, מה שיקרה עכשיו ישפיע על העתיד שלו. לא נותנים לו סיכוי להצליח בחיים".