רחל אדרי סחפה אחריה את הרשתות כשסיפרה אתמול (ראשון) בריאיון על האוכל שהציע למחבלים שהשתלטו על ביתה באופקים, בזמן שהיא ובעלה הוחזקו כבני ערובה בידי חמישה מחבלים. בשעה שהיו בידי מחבלי חמאס, הבן שלהם פקד אביתר אדרי - שוטר מתחנת שדרות - הגיע עד פתח הבית וראה כיצד מחבל מחזיק רימון צמוד לאמו, ומעבירו מיד ליד בחיוך.
רגע המפגש בין אביתר אדרי לאימו רחל
(צילום: אילנה קוריאל)
3 צפייה בגלריה
אביתר אדרי עם אביו דוד בבית באופקים. "הבנתי שזה בית הוריי, המקום שבו גדלתי"
(צילום: אילנה קוריאל)
רק בלילה הכוחות חילצו את הוריו, לאחר שאמר להם שאם הם צריכים לירות בהם כדי להציל את עצמם - שיעשו זאת. אדרי סיפר כי אימו התקשרה אליו בבוקר שבת וסיפרה לו על הירי. זמן קצר לאחר מכן הוא כבר היה בדרכו למקום, עובר ליד גופות ומבין שהאירוע מתרחש בבית שלו.
"אני רואה תוהו ובוהו, כאוס מוחלט", הוא סיפר. "שוטרים ששירתו איתי ושוטרים נוספים שאני מכיר מהמחוז ביצעו ירי, ואז קלטתי קלעים על הגגות, והבנתי שזה הבית של ההורים שלי, הבית שלי, שבו גדלתי". הוא סיפר על רגעי האימה: "הבנתי שקורה משהו, בידיעה שאני הולך לראות את הגופות של ההורים שלי. שמרתי על קור רוח ואיפוק כדי לא לסבך את המצב. פגשתי שוטר שאמר לי: 'אדרי, שמור על קור רוח, המחבלים בבית של ההורים שלך. בוא נעשה את זה כמו שצריך".
אדרי סיפר כי פרץ לחצר הבית, שם פגש את השוטר ארקדי שוסטר. "גיבור, לא אשכח לו את ההתנהלות שלו ואת קור הרוח כשהוא הציל את ההורים שלי". הוא סיפר: "הגיע לכאן יונס, קצין מג"ב שדיבר איתם בערבית, ואני הייתי עם אקדח שלוף. ארקדי אמר לי: 'אנחנו מנהלים משא ומתן, יש מחבלים בבית, לא יודעים כמה'. עניתי לו: 'ארקדי, זה הבית שלי, ההורים שלי נמצאים שם. רק תגיד לי אם הם חיים או לא, שאדע מה לעשות. ארקדי ענה שאולי הם בחיים".
בהמשך, כשהגיע לגרם המדרגות של הבית, הבחין במחבל שכיוון לעברו נשק, ובמקביל שמע את קולה של אימו רחל. "היא הסבירה למחבל שהיא עם סוכרת וצריכה את הזריקה שלה. נשמתי ואמרתי לעצמי שאימא שלי בחיים". אדרי סיפר כי שמע גם את אביו: "אמרתי לארקדי שהם בחיים, 'בוא נציל אותם'. תוך כדי שאנחנו מנהלים משא ומתן וחשופים למחבל, אנחנו מקבלים דיווחים בקשר על שוטרים שנהרגו, כולל מפקדים ששירתו והייתי תחת פיקודם. בהמשך הרחוב התנהל עוד קרב יריות".
פקד אביתר אדרי משחזר את חילוץ הוריו
(צילום: אילנה קוריאל)
בהמשך הסביר אדרי למחבל שיש לאימו זריקות אינסולין שהיא צריכה לקחת. "לעולם לא אשכח את הפרצוף של המחבל כשהוא הלך עם אימא שלי. הצלחנו לשכנע אותו לרדת למטה, ובתמורה להעניק לו ערכת עזרה ראשונה. הבנו שיש להם עוד פצוע". אז, מספר אדרי, אביו צעק לו מלמעלה: "הוא מכין רימון, הוא מכין רימון". אדרי מספר: "קלטתי את המחבל יורד בחיוך עם צרה ביד כשהוא מחבק את אימי, והרימון עם הנצרה פתוחה מעל הראש שלה".
בערב הכוחות המיוחדים חילצו את הוריו. "פתאום חלפו השעות וכבר ערב. שמעתי בקול המפקדים שאמרו לי לצאת, בגלל שהייתי מעורב רגשית. הדחף שלי היה להתעלם ולהגיד שאעשה הכול כדי להציל את הוריי, אך גיליתי בגרות. יצאתי החוצה, ושרטטתי לצוותים בחוץ את הבית, גרם המדרגות, איפה נמצאים קירות הגבס, הבוידעם במקלחת למעלה. הם קיבלו את כל המידע שיכולתי לתת, והייתי קרוע. שמעתי על עוד שוטרים שלי שנהרגו", הוא אמר.
הוא הוסיף: "אחד המפקדים הבכירים של הימ"מ חיבק אותי, ואמרתי לי שהם מתכננים להיכנס לבית, וביקש ממני להישאר בחוץ. "אמרתי לו, 'איך אתה אומר לי דבר כזה? זאת המשפחה שלי. אם אותם לא אציל - אז את מי כן?". לקראת הפריצה לבית הוא ביקש מאחד המפקדים: "תעשו לי טובה, שאף אחד מכם לא ייפגע. אם אתם צריכים לירות בהוריי כדי להציל את עצמכם ולהרוג את המחבלים - תעשו את זה. אותו מפקד הזיל דמעה, חיבק אותי, והבטיח שיציל אותם".
ואז החלה פעולת החילוץ בירי מאסיבי ופיצוצים של מטענים ורימונים. "נפלתי על הרצפה, על הברכיים, החזקתי את הראש ואמרתי 'ההורים שלי מתו'. כשקמתי שמעתי בקשר 'בני הערובה חולצו בחיים'. ביקשתי מהימ"מניק שהיה בחפ"ק לחזור על זה, והוא אמר שהם חולצו", הוא אמר. מיד לאחר מכן הוא שמע את קולה של אימו שיצאה מהבית.
הריאיון עם רחל אדרי, שבו סיפרה על תושייתה מול המחבלים
(באדיבות חדשות 13)
"אני רץ אליה, תופס אותה ופשוט לא מאמין. היא שאלה אותי איפה אבא, שקפץ ושמר עליה. אמרתי לה שהוא בחיים, ואז הוא יצא", שחזר אדרי. "אני פשוט לא מאמין איזה נס היה לי, מעל עשרים שעות. קפצתי על כל הלוחמים, חיבקתי ונישקתי אותם, ובכינו יחד. מפקד הכוח אמר לי: 'אתה רואה, הם בחיים, הצלנו אותם'. אני לא יודע מה יש לומר, יש אלוהים בשמיים".
רחל אדרי הפכה לסמל לתעוזה ותושייה בעקבות הריאיון אתמול שבו סיפרה כיצד הצליחה למשוך זמן ולעכב את המחבלים, על ידי כך שהציעה להם קפה ועוגיות, ארוחה, ואפילו חבשה את אחד הפצועים שבהם - עד שכוחות המשטרה יצליחו להשתלט על המצב.
