"מאז תחילת הלחימה אלו"ט מתמודדת עם פניות של אלפי משפחות לילדים על הרצף, שלא מקבלות מענה לצורכי החינוך הבסיסיים ביותר של ילדיהן", כך התריע מנכ"ל אלו"ט, דדי עטאס, במכתב ששיגר לשר החינוך יואב קיש. במכתב ביקש מהשר לעשות כל מה שאפשר כדי לקדם את חזרת הלימודים לסדרם עבור תלמידים עם מוגבלויות ואוטיזם.
2 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
שר החינוך, יואב קיש
(צילום: דנה קופל)
"משפחות שפונו מרצון או שלא מרצון לא יודעות מי הגורם הרלוונטי ברשות הקודמת או החדשה, אשר אמור לתת את המענה", המשיך עטאס, "יש צורך ביצירת ודאות עבור המשפחות, ומתן מענים מדויקים עבור תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. לא יעלה על הדעת שמשפחות צריכות בימים אלה להתמודד עם בירוקרטיה בלתי נגמרת, במטרה להבין מי אמור לדאוג למסגרת החינוכית של ילדיהן.
"לצערנו אין כל צפי לסיום הלחימה, לכן יש צורך לייצר סטנדרט מובנה וברור לשעת מלחמה בה כל רשות תדע מה נדרש ממנה לתת לכלל התושבים. כאשר המענה הזה לא מתקיים - על המדינה להיכנס לעובי הקורה. ילדים עם צרכים מיוחדים בכלל, ועם אוטיזם בפרט, זקוקים לשגרה יותר מכל אחד אחר. האחריות ליצירתה היא בידיים של משרדי הממשלה". עטאס הוסיף כי החשש המרכזי הוא שבהיעדר מתן מענה לצרכים, ילדים יחוו רגרסיה קשה ובלתי הפיכה במצבם.
הכותרת
למה ישראל לא מנתקת את האינטרנט בעזה?
21:11
2 צפייה בגלריה
תלמידה אוטיסטית שלא לומדת מאז השבת השחורה  במכתב לשר יואב קיש על קשיי התלמידים האוטיסטים במלחמה
תלמידה אוטיסטית שלא לומדת מאז השבת השחורה  במכתב לשר יואב קיש על קשיי התלמידים האוטיסטים במלחמה
תלמידה אוטיסטית שלא לומדת מאז השבת השחורה
דוגמה למורכבות של מערכת החינוך המיוחד, אפשר לקבל מסיפורה של מ', ילדה אוטיסטית בת 15 מאופקים שטרם חזרה לבית הספר מאז 7 באוקטובר, דבר שגורם לה לנסיגה ולהתקפי זעם וחרדה. מדי בוקר היא שואלת את אמה מתי תגיע ההסעה שתיקח אותה לבית הספר. באחד הבקרים האם הזמינה מונית לנסיעה בתוך העיר כדי לדמות לבתה נסיעה לבית הספר.
אמה של מ', שבשגרה לומדת באשקלון, סיפרה בכאב: "עברנו שעות ארוכות של פחד בממ"ד בשבת, כשמחבלים הסתובבו באופקים ורצחו אנשים. המצב עדיין לא רגוע. עכשיו אני דואגת וכואבת במיוחד את המצב של הבת שלי. היא חיכתה בקוצר רוח לחזור לבית הספר לאחר החגים, ומאז היא לא רגועה ויש נסיגה בהתנהגות שלה. היא עצבנית, מגיבה בהתפרצויות וכל דבר מפריע לה".
עוד הוסיפה האם: "כל בוקר מחדש היא שואלת מתי תגיע ההסעה ואומרת שהיא רוצה את המלווה, את הצוות וללכת לבית הספר. היא מתגעגעת אליהם וזקוקה לסדר היום הקבוע. יום אחד היא שמעה שאח שלה הולך ללמוד ושאלה, 'מה איתי?' ילדים אוטיסטים מתקשים להסתגל לצוותים חדשים שאינם מכירים. אני מבינה שלא ניתן לקיים לימודים באשקלון, אבל אני מצפה שיפתחו את הכיתות ברשויות אחרות, בטוחות, עם אותם צוותים חינוכיים כמו שעשו עם הילדים המפונים".