חוק מח"ש, שיוציא אותה מידי הפרקליטות ויעבירה למשרד המשפטים, הושלם לקראת קריאה ראשונה. במסגרת ההצעה שעל הפרק תינתן סמכות למחלקה לחקירות שוטרים לחקור תלונות גם נגד חוקרי שב"כ, בתנאי שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר זאת.
לפי ההצעה שנדונה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שר המשפטים יקים את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) תחת משרדו, ומנהלה יתמנה לכהונה אחת של שש שנים על ידי ועדה, שלא תהיה כפופה ליועמ"ש או לפרקליט המדינה. כמו כן, יוקם מנגנון תיאום והכרעה במחלוקות בראשות שופט או נשיא בדימוס מבית משפט מחוזי או העליון, שימונה על ידי ועדת החוקה.
דובי שרצר, לשעבר ראש צוות חשיפה במח"ש, טען: "מח"ש מצויה בניגוד עניינים כשעליה לחקור אירועים הנוגעים לליבת המערכת, כמו תיקי נתניהו. הניצב הבכיר, רוני ריטמן, היה אחראי בפועל על תיקי נתניהו. לימים, תלונה הקשורה להטרדה מינית נגדו נבדקה באופן יסודי, כשכל ההחלטות בוצעו על ידי אורי כרמל ושי ניצן. הפרקליטים במח"ש קבעו כי יש מקום לזמנו לשימוע והמליצו להעמידו לדין, אך כשהגיע מפכ"ל חדש פתאום חל שינוי".
לדבריו, "הועלתה טענה כי התיק שלו נתפר על ידי לשכת ראש הממשלה, שנבחנה ברצינות ולא נמצאו לה ראיות. אני יכול להעלות השערות למה זה קרה. השליטה בארגון מביאה לעיוותי דין קשים ובוטים. הצעת החוק נותנת מענה טוב יותר משהיה".
עם זאת, הוא הוסיף: "אני חושש ממצב שבו לשר המשפטים תהיה זיקה ושליטה מקצועית או כפיפות בנוגע להחלטות. אני לא אומר שמינוי הוא הפתרון הטוב ביותר, אבל אם זה נגמר במינוי ואין נגיעה אחרת זה יכול לעבוד".
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן האשים את ראש מח"ש לשעבר אורי כרמל בהטעיית הוועדה, לאחר שבמהלך הדיון התגלה כי בניגוד לטענותיו במכתבו לחברי הוועדה, שלפיהן לא זומן לצוות לבחינת מח"ש, הוא זומן במועד מאוחר יותר כמה פעמים ובחר שלא להגיע.
"לצערי, אנשים שכיבדתי את עבודתם המקצועית בעבר איבדו את מחויבותם המקצועית לטובת מחויבותם השבטית, סביב נושא הרפורמה המשפטית", אמר רוטמן. "הם בחרו לא לבוא הנה מאותה סיבה שבחרו לא לבוא לוועדת הבדיקה - הם רואים במהלך כלא לגיטימי, ובממשלה שמבקשת אותו לא לגיטימית. הם מייצגים אופנה חדשה של פשקווילים - לא מנהלים דיון, אלא זעקות שבר על כך שאחרי כל כך הרבה שנים של שליטה ללא מצרים של היועמ"ש ופרקליט המדינה בחקירות, סופסוף נערך תיקון".
ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד הגיב: "ועדת החוקה מאבדת אט אט מהלגיטימציה שלה, וחבל. זה לא קשור לדעות, אלא להתנהגות. אנשי מקצוע בכירים לשעבר בוחרים לא להגיע לכאן כי הדיון הפך להשתלחות, האשמות ואיומים. הלקונה הגדולה בחוק היא מינוי פוליטי של מנהל מח"ש וניתוק הציר המקצועי. זה לא נכון למערכת ולא נכון למח"ש".
הוועדה אישרה את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מח"ש), שיזם ח"כ משה סעדה מהליכוד. ההצעה אושרה בקולות רוטמן והח"כים סעדה, טלי גוטליב, אוריאל בוסו ויצחק קרויזר מהקואליציה. להצעה התנגדו הח"כים קארין אלהרר וגלעד קריב מהאופוזיציה.
לפי הצעת החוק, הועדה שיקים במשרדו שר המשפטים תורכב ממנכ"ל המשרד או נציגו; עו"ד העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים, שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם הסניגור הציבורי הארצי; איש אקדמיה בעל מומחיות בפלילים שימונה על ידי נציב שירות המדינה, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; עו"ד הכשיר לכהן כשופט מחוזי או כשופט מחוזי בדימוס, בעל ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי, שימונה בידי מנכ"ל משרד המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה או נציגו.
כתנאי להתאמתו לתפקיד, על מנהל מח"ש המיועד להיות כשיר להתמנות לשופט עליון, ושיהיה לו ניסיון בפלילים. עוד נקבע בהצעה מנגנון תיאום לחקירת שוטרים, שלפיו שופט מחוזי או עליון בדימוס ימונה בידי שר המשפטים, בהמלצת הוועדה, לתיאום והכרעה בעניין חקירת שוטרים, במקרה של מחלוקת בין מח"ש לבין גוף חוקר או תובע אחר. הממונה יוכל, בין היתר, להעביר את הטיפול בחקירה או בתביעה לגופים השונים.
ביחס לחקירת עובדי שב"כ, מח"ש תחקור כאמור באישור היועמ"ש וראש המחלקה יחד, ובמקרה של אי-הסכמה יכריע הממונה על מנגנון התיאום לחקירת שוטרים. כמו כן, מוצע כי כל עובדי מח"ש יהיו אזרחים שיקבלו גישה לכלל מערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש. בנוסף, תינתן סמכות מקבילה למשטרה ולתובע במח"ש להגיש כתב אישום לבית הדין למשמעת במשטרה אם שוטר נחקר באזהרה במח"ש והתיק הפלילי נגדו נסגר. הסמכות המקבילה תינתן גם במקרה של שימוש בכוח.
בינתיים, רוטמן התייחס במהלך ישיבת סיעתו להצעת חוק אחרת לפיצול תפקיד היועמ"ש. הוא אמר כי בוועדה שבראשה הוא עומד נמצאים תשעה חוקים בנושא, הקובעים הסדרים שונים. ההצעה שהובילה עד כה את דיוני הוועדה הייתה זו של הציונות הדתית, שעוסקת בפיצול התפקיד לשלושה - יועץ, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות.
לדבריו, בוועדה יפעלו להעלות לקריאה ראשונה "בהקדם האפשרי" גם הצעת חוק שתקבע את העיקרון של הייצוג האותנטי, שתבטיח שעמדותיהם של שרי הממשלה יישמעו בפני בית המשפט, במקום "כפיית ייצוג או כפיית דעה על שרי הממשלה על ידי היועמ"שית", כלשונו.
