הירי מלבנון לצפונה של ישראל נמשך גם היום (רביעי), כשבמקביל מתנהלים מאחורי הקלעים מגעים בין שתי המדינות להפסקת אש. לאחר המפגש ביום שלישי בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, הצדדים ממתינים למתווה של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו לקידום הניסיונות להגיע להסכם שלום. כל המחלוקות - ynet מסביר.
2 צפייה בגלריה
מימין: שגרירת לבנון בארה"ב נאדה חמאדה, שגריר ארה"ב בלבנון מישל עיסא, מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו ושגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר
(צילום: שמוליק עלמני, שגרירות ישראל בוושינ)
המגעים בין המדינות מעוררים עניין חריג במזרח התיכון לא רק בשל עצם קיומם, אלא בגלל השאלה האם מדובר בפריצת דרך היסטורית או בעוד אפיזודה חולפת בזירה רוויית אכזבות. מאחורי האופטימיות הזהירה מסתתרת מציאות מורכבת: יש פער עמוק בין מה שישראל מבקשת להשיג - בראש ובראשונה פירוק חיזבאללה מנשקו, לבין מה שלבנון מסוגלת או מוכנה להעניק. אלה הסוגיות שעל הפרק:
1. קו הגבול - סכסוך על מטרים: באופן מפתיע, כמעט כל המומחים מסכימים - אין בין ישראל ללבנון סכסוך טריטוריאלי מהותי. לאורך הגבול קיימות כ-13 נקודות מחלוקת, אך מדובר בשטחים זעירים - לעיתים בגודל של מגרש כדורגל או פחות. אלו סוגיות טכניות של סימון גבול, שניתנות לפתרון במסגרת הסכם.
2. חוות שבעא - הסוגיה הסורית: אזור חוות שבעא נחשב לנקודת חיכוך סמלית יותר מאשר מהותית. ישראל רואה בו שטח סורי שנכבש ב-1967, בעוד לבנון טוענת לבעלות. בפועל, ההכרעה תלויה בעמדת סוריה - ולכן מדובר בסוגיה אזורית ולא דו-צדדית. אם סוריה תאשר שהחוות שלה, הבעיה די נפתרה. אם לא, ישראל ולבנון יצטרכו למצוא פתרון. גם כאן לא מדובר בשטח נרחב.
הרמטכ"ל בשטח לבנון
(צילום: דובר צה"ל)
3. סוגיות ביטחוניות - מודל "האזור המפורז": אחת ההצעות שעלו היא יצירת מודל דומה לזה שנקבע בהסכמים עם מצרים ועם סוריה - רצועות ביטחוניות מדורגות: אזור מפורז בדרום לבנון עד נהר הליטאני; אזור ללא כוחות צבא אך עם משטרה מהליטאני ועד העוואלי שליד ביירות; ואזור מביירות וצפונה שיהיה בשליטת צבא לבנון, תוך הגבלות על הנשק (ללא נשק כבד) ועם פיקוח בינלאומי. על הנייר - פתרון אפשרי. השאלה מי יאכוף אותו בשטח.
4. הפיל שבחדר - חיזבאללה: אם יש נקודה אחת שתכריע את עתיד המשא ומתן, זו סוגיית חיזבאללה. הארגון השיעי הוא כוח צבאי משמעותי, שמחזיק ביכולת עצמאית ליזום עימותים מול ישראל - לעיתים אף בניגוד לאינטרס של ממשלת לבנון. בנושא זה יש שתי גישות: הפסימית: חיזבאללה חזק מדי ולא ניתן לפרקו ללא עימות פנימי אלים או התערבות חיצונית רחבה. האופטימית: הארגון נחלש בעקבות המלחמה, מאבד אחיזה פוליטית וסופג ביקורת גוברת מבית, תהליך שעשוי לאפשר שינוי הדרגתי. כך או כך, ללא טיפול בשאלת חיזבאללה אין התקדמות להסכם שלום.
2 צפייה בגלריה
רה"מ נתניהו, נשיא לבנון עאון ומזכ"ל חיזבאללה קאסם
(צילום: Petros Karadjias/Pool via REUTERS, שלו שלום, REUTERS/Mohammad Yassine)
5. האם ניתן לסמוך על "לבנון החדשה"? הממשלה הלבנונית הנוכחית מציגה קו תקיף יחסית כלפי חיזבאללה, תופעה שלא נראתה שנים. מינוי הנשיא ג'וזף עאון והקמת ממשלה שאינה נשלטת על-ידי הארגון נתפסים כהזדמנות. עם זאת, מדובר במערכת שברירית: הצבא הלבנוני חדור השפעות של חיזבאללה, קיים חשש מהפיכה פנימית או חיסולים פוליטיים והיכולת ליישם החלטות - מוגבלת מאוד. במילים אחרות: יש כתובת מדינית, אך לא בהכרח יכולת שלטונית אמיתית.
6. האם שלום זה תסריט אפשרי? בטווח הקצר, התשובה הכמעט חד-משמעית היא לא. הפערים גדולים מדי, והמציאות הלבנונית מורכבת מדי. בטווח הארוך יותר ניתן לשרטט שלושה תרחישים: סטטוס קוו משופר -הפסקת אש יציבה יותר, עם מנגנוני פיקוח; הסכם ביניים ביטחוני - מודל של אזורים מפורזים והסדרים צבאיים; שלום מלא - תלוי בעיקר בהיחלשות דרמטית של חיזבאללה או שינוי אזורי רחב (למשל החלפת השלטון באיראן).
בשורה התחתונה: המשא ומתן בין ישראל ללבנון הוא בו זמנית התפתחות חיובית והיסטורית - וגם תהליך מוגבל מאוד. האם יצמח ממנו שלום? הסיכויים נמוכים בטווח הנראה לעין. האם הוא יכול לייצר שינוי הדרגתי? בהחלט כן. ובמזרח התיכון - לפעמים גם זה לא מעט.
בתוך כך, גורם ישראלי בכיר אמר כי לא התקבלה החלטה על הפסקת אש מול חיזבאללה. למרות דברי הבכיר, כן מתנהלים מגעים בנושא. בוושינגטון דוחפים לעצירת המלחמה בלבנון או לסוג של הפוגה. בשלב הנוכחי נראה כי מדובר במהלך לא רלוונטי, מאחר שחיזבאללה לא מפסיקות לירות לעבר ישראל.
על-רקע לחץ אמריקני, ישראל כבר שבוע לא מפציצה באזור ביירות. לקראת אפשרות חידוש המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן על הסכם הפסקת אש, יש לחץ מצד וושינגטון - ומצד האמריקנים על ישראל - להסכים להפסקת אש מלאה בלבנון. ירושלים לא הסכימה לזה, וגם המצב בשטח הוא כזה שיש ירי, אבל ארה"ב חותרת לסיום כל האירוע ולא רוצה לראות את התמשכות המלחמה בארץ הארזים.
"לא נראה שלבעיית חיזבאללה יהיה פתרון"
פרופ' אייל זיסר, מומחה לסוריה ולבנון, מסביר: "מטרתם של הלבנונים היא בעיקר להשיג הפסקת אש ולהביא להפסקת הלחימה. לא בטוח שהם מסוגלים להמשיך מעבר לזה: פירוק חיזבאללה מנשקו וניהול משא ומתן לשלום וחתימה על הסכם שלום. הם מדברים על רצונם לפרק את חיזבאללה מנשקו, אבל חיזבאללה מייצג את העדה הגדולה במדינה, הוא בעל עוצמה צבאית, ולכן לא נראה שלבעיה הזאת יהיה פתרון".
אורנה מזרחי, לשעבר סגנית ראש המל"ל וכיום ראש תוכנית לבנון במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) אמרה: "להגיד שחיזבאללה שולט על לבנון זה לא נכון. להגיד שממשלת לבנון חלשה זה נכון מאוד. יש כיום הזדמנויות שצריך לדעת לנצל: חיזבאללה נחלש. חמאס בצרות. בסוריה יש משטר מאוד עוין לחיזבאללה. איראן במצב מורכב. ההנהגה הלבנונית, וזה דבר שלא היה 30-20 שנה, רואה בחיזבאללה אויב, גורם שמונע מלבנון להיות מדינה ריבונית, מסודרת ומשגשגת, ולכן מעוניינת לפרק אותו מנשקו.
"עם זאת, יש לממשלה שלהם קושי ביישום של הדברים, וצריך לראות איך מתמודדים איתו. זה מחייב שינויים בצבא לבנון, מעורבות בינלאומית וחיזוק של הממשלה הלבנונית. אם כל זה יקרה, בסוף התהליך יכול לחול שינוי ביחסים בין ישראל ללבנון. הפיל שבחדר זה חיזבאללה ואיך מפרקים אותו מנשקו, שזה אינטרס משותף לשני הצדדים".
אלוף-משנה (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר בכיר במכון הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר יועצו המדיני של יצחק רבין, ציין: "השיעים מתכוונים להפיל את השלטון ולהשתלט על לבנון. אתה שומע את זה מכל פינה. הנוצרים הלבנונים מדברים על כך שאחמד א-שרע יתערב במשבר הלבנוני. צריך לחשוב על חלוקת אזורי השפעה בינינו לבין סוריה. זאת הדרך היחידה שאפשר יהיה לקיים משטר נורמלי בלבנון. אני פסימי. אפשר אולי להגיע להסדר עם לבנון, אבל אני לא רואה איך אפשר לתרגם את זה למשהו אמיתי".
