כחצי שנה אחרי שפגיעת טילים איראניים הותירה שורת מעבדות ובנייני מחקר במכון ויצמן למדע מחוץ לפעילות, המוסד המדורג מסורתית בראש הרשימה הישראלית רושם שפל היסטורי: מדד Nature היוקרתי לשנת 2025 מציב את המכון לראשונה מחוץ ל-100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, הן בטבלת כלל המוסדות והן בטבלת המחקר.
מכון ויצמן לאחר שנפגע פגיעת המטח האיראני
(צילום: ליאור שרון)
על פי הנתונים המעודכנים בטבלת "מובילי המחקר" (Research Leaders), בקטגוריית המוסדות האקדמיים, צנח מכון ויצמן למקום ה-111, ירידה חדה לעומת המקום ה-75 שבו דורג בשנה שעברה. גם בטבלה הגלובלית הכללית, הכוללת גופי מחקר ממשלתיים שאינם אוניברסיטאות, נרשמה ירידה חדה של יותר מ-25%: המכון ממוקם כעת במקום ה-122, לעומת מקום 82 בדירוג הקודם. מדובר בשפל היסטורי מאז הושק המדד לראשונה בשנת 2014. בשנת השיא, 2017, הגיע המכון למקום ה‑54 בטבלת כלל המוסדות ולמקום 47 בקרב מוסדות אקדמיים, אך מאז הוא רושם מגמת ירידה כמעט רציפה.
הנתונים חושפים כי המגמה השלילית לא פסחה על רוב מוסדות המחקר המובילים בישראל, שרשמו נסיגה משמעותית בהיקף הפרסומים המדעיים. האוניברסיטה העברית בירושלים ירדה בטבלת המוסדות האקדמיים מהמקום ה-119 למקום ה-144; הטכניון בחיפה ירד מהמקום ה-178 למקום ה-194; ואוניברסיטת בן גוריון בנגב רשמה ירידה מהמקום ה-296 למקום ה-301. נקודת אור יחסית נרשמה באוניברסיטת תל אביב, ששמרה על יציבות ואף טיפסה קלות מהמקום ה-154 למקום ה-152.
מדד Nature של כתב העת המדעי היוקרתי הושק בשנת 2014 ונחשב לאחד הברומטרים החשובים בעולם המדע. הוא אינו מדרג איכות הוראה, אלא בוחן תפוקה מחקרית נטו: המדד סופר את התרומה המוסדית למאמרים שהתפרסמו ב-145 כתבי עת מדעיים נבחרים ויוקרתיים ביותר. הדירוג רגיש לנפחי פרסום, וכאשר תפוקת המחקר יורדת - הצניחה בדירוג היא מיידית. גם השנה את המקום הראשון בדירוג תופסת אוניברסיטת הרווארד בארה"ב, כפי שהיה גם בדירוג הקודם.
קשה לנתק את המספרים היבשים מהמציאות הביטחונית והפיזית שפקדה את האקדמיה הישראלית בשנה החולפת, כשבמהלך המלחמה מול איראן ספג קמפוס מכון ויצמן ברחובות פגיעות ישירות. בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת ביוני האחרון, נחשפו ממדי ההרס: שני בנייני מחקר נחרבו כליל, ו-112 מבנים נפגעו במתחם, בהם 60 מבני מעבדות ו-52 מבני מגורים לסגל ולסטודנטים.
נשיא המכון, פרופ' אלון חן, דיווח אז כי כ-52 מעבדות מחקר ועוד 6 מעבדות שירות יצאו מכלל שימוש, מה שהוביל להשבתה של כ-20%-25% מכלל הפעילות המחקרית של המוסד. הנזק הישיר למבנים ולציוד הוערך בטווח שבין 1.5 ל-2 מיליארד שקלים. באותו דיון התריע חן על הקושי לשקם את המעבדות בשל חישובי הפיצויים של מס רכוש, המבוססים על פחת ולא על עלות ריאלית של ציוד מדעי מתקדם שמחירו האמיר.
"אם רכשנו עבור מדען מיקרוסקופ לפני חמש שנים שעלה מיליון דולר, הערך הריאלי לפי הפיצוי הוא 200 אלף דולר בלבד, בעוד שעלות חדש היא כיום כ-1.5 מיליון דולר", הסביר אז פרופ' חן. כעת מגיע גם ״תג המחיר" המדעי בדמות צניחה בדירוגים הבינלאומיים, הממחישה את עוצמת הפגיעה המחקרית ואת השבר במעמד של ישראל בעולם המדע.
אף שמדובר בצניחה משמעותית, עצם ההימצאות של מוסד ישראלי כמו מכון ויצמן בטבלאות העולמיות של Nature Index – לצד אוניברסיטאות כמו הרווארד, MIT ואוקספורד – נחשבת עדיין להישג ראוי לציון. עם זאת, קובעי מדיניות ומובילי מחקר רואים בנתונים סימן מדאיג להיחלשות מתמשכת של המעמד המדעי של ישראל, במיוחד על רקע המשבר התקציבי, בריחת המוחות והפגיעה הפיזית בתשתיות האקדמיות.
תגובת מכון ויצמן
מכון ויצמן למדע מסר בתגובה לפניית ynet: "הפרסום מתייחס לדירוג שאינו מנרמל את הנתונים לגודל המוסד או לאיכות ואימפקט המחקר, ולכן יש להתייחס אליו בזהירות. המדד מבוסס על מספר פרסומים שבהם יש ייצוג לחוקרים ממוסד מסוים, מבלי להתחשב בגודל המוסד. גישה כזו מטיבה עם מוסדות מחקר גדולים מאוד, דוגמת מקס פלאנק, הלמהולץ או אוניברסיטאות במזרח, שהרחיבו משמעותית את כוח האדם שלהם בשנים האחרונות.
"מכון ויצמן למדע, שהוא מוסד מחקר קטן יחסית, ממשיך להציג תפוקה מדעית מרשימה ואימפקט מדעי גבוה, גם ביחס עולמי. אם מתבוננים רק במוסדות אקדמיים (ולא ארגונים ממשלתיים או מוסדות ענק), המכון מדורג במקום ה-111. לפי פילוחים מדעיים: במקום ה-96 במדעי הטבע, ה-80 במדעים פיזיקליים וה-68 במדעי החיים. בפילוח שבודק פרסומים בז׳ורנלים של Nature ו Science, מכון ויצמן מדורג במקום ה-35 בעולם מבין המוסדות האקדמיים.
"בהקשר הזה כדאי להסתכל דווקא על דירוג ליידן שהתפרסם לאחרונה, בו דורג מכון ויצמן למדע במקום ה-6 בעולם. זהו דירוג שנחשב מדויק בהרבה מכיוון שהוא מנרמל לפי גודל המוסד, מתחשב באיכות הפרסומים ובמידת ההשפעה המדעית. גם בדירוג זה מוביל המכון מבין כלל המוסדות בישראל בפער ניכר.
"הנתונים שנבדקו במדד זה מתייחסים לשנת 2024, ולכן אין להם כל קשר לפגיעת הטילים בקמפוס". חרף הטענה הזו, נציין כי הנתונים במדד מתייחסים ל-1 באוקטובר 2024 עד ספטמבר 2025. הטיל פגע במכון ביוני 2025.
