פרחן אל-חולי בן ה-23 גויס לצבא הסורי, קיבל תשלום זעום והיה חסר מוטיבציה. במוצב הצבאי שבו שירת, ליד מעוז המורדים בעיר אידליב שבצפון המדינה, היו אמורים לשרת תשעה חיילים. בפועל היו שם רק שלושה. השאר שיחדו קצינים וכך חמקו מגיוס. שני חיילים שירתו יחד עם פרחן. אחד מהם הוגדר על-ידי מפקדיו כבלתי כשיר נפשית שאסור להפקיד בידיו נשק.
ב-27 בנובמבר, יום רביעי, אחרי שנים של קיפאון במלחמת האזרחים, המפקד של אל-חולי התקשר אליו. אותו מפקד, שבכלל היה במוצב אחר, אמר לו ששיירה של ארגון המורדים "הייאת תחריר א-שאם" שועטת לכיוון המוצב שלו. הוא אמר שהוא וחבריו צריכים להילחם בהם. אל-חולי העביר את הטלפון שלו למצב טיסה, החליף לבגדים אזרחיים, השאיר את הרובה בשטח וברח. בזמן שצעד דרומה הוא ראה קבוצות אחרות של חיילים שנוטשים גם הם את עמדותיהם.
כוחות אסד נסוגים מהעיר חומס
בתחילת השבוע, פחות משבועיים מתחילת מתקפת הפתע, הצליחו המורדים לכבוש את סוריה ולהביס את בשאר אסד – שברח מארצו. מלחמת האזרחים הסתיימה בתבוסה מהדהדת של הצבא הסורי. גורמים סורים, ומפקדים במיליציות פרו-איראניות מעיראק, שוחחו עם רויטרס ותיארו את קריסת הצבא הסורי. הם מתארים מורל ירוד של הלוחמים, שחיתות של קציני הצבא ותלות מוגזמת בבעלות הברית שסייעו לאסד במלחמה ונאלצו לשנות את סדר העדיפויות שלהן.
התלות בבעלות הברית
מלבד הסיוע הגדול של רוסיה, העזרה של איראן וחיזבאללה, יחד עם המיליציות הפרו-איראניות, סייעה לאסד להמשיך לשלוט על רוב שטחה של סוריה. בעלות הברית סיפקו לו לוחמים מובחרים, ויועצים צבאיים איראניים היו אחראים לחלק ניכר מהתוכניות המבצעיות של הצבא הסורי. בתחילת אפריל, אחרי התקיפה בדמשק שמיוחסת לישראל ושבה נהרגו מפקדים בכירים במשמרות המהפכה, עזבו את סוריה יועצים איראניים רבים. השאר נטשו בשבוע שעבר. לוחמים של חיזבאללה, ומפקדיהם, עזבו את סוריה באוקטובר כדי להתמקד במלחמה מול ישראל בלבנון.
לאחר הנטישה של האיראנים ואנשי חיזבאללה נותר הצבא הסורי ללא תוכנית פעולה מסודרת או אסטרטגיה הגנתית – במיוחד בחלב, העיר השנייה בגודלה בסוריה. בסוף נובמבר, כשהמורדים תקפו את העיר, לכוחות בשטח לא נמסרה תוכנית ברורה כיצד להגן עליה. הם נדרשו לגבש בעצמם תוכנית שכזו, או לסגת לעיר האסטרטגית חומס בניסיון להתארגן מחדש.
העריקה ההמונית מהצבא
חלב נפלה לידי המורדים ללא קרב של ממש ב-29 בנובמבר, יומיים בלבד מתחילת מתקפת הפתע, ונפילתה היממה את הצבא הסורי. בשטח נותר צבא לא מלוכד, לא מיומן מספיק וללא כמות מספקת של חיילים. חלק מהקצינים שחררו חיילים משירות תמורת שוחד. אחרים אמרו לחיילים ללכת הביתה – ולקחו במקומם את המשכורות שלהם.
6 צפייה בגלריה
מדים של צבא סורי מחוץ לכלא סיידנאיא, "בית המטבחיים של אסד" בפרברי דמשק
(צילום: REUTERS/Ammar Awad/File Photo)
ב-28 בנובמבר, יום אחרי פתיחתה של מתקפת הפתע, הורה הצבא הסורי לכל הכוחות להיות בכוננות מלאה, מוכנים לקרב. ב-1 בדצמבר, אחרי שמוצב צבאי בדרום סוריה נכבש על-ידי המורדים ללא התנגדות, איים המשטר שחיילים שלא ישיבו מלחמה למורדים ייענשו. למרות האיומים החלו עוד ועוד חיילים וקצינים לערוק משורות הצבא. במקום להתעמת עם המורדים החיילים נראו נוטשים את עמדותיהם, מחליפים לבגדים אזרחים והולכים הביתה.
השחיתות של הקצינים
סיפורו של פרחן אל-חולי, שנטש את המוצב שבו שירת ליד אידליב, ממחיש את הבעיות של צבא אסד. פרחן גויס בגיל 19 לשירות חובה של 18 חודשים. הוא אמור היה להתגייס בגיל 18, אך הצליח לשחד קצין ודחה בשנה את הגיוס. כשתקופת שירות החובה שלו הסתיימה הוא נדרש להישאר בצבא לזמן לא מוגבל. הוא ערק אך נתפס, נשלח לכלא ל-52 ימים ואז נשלח למוצב הצפוני.
אל-חולי קיבל בחודש משכורת צבאית של 500,000 לירות סוריות (כ-40 דולר). לעיתים הוא השתמש בכל המשכורת הצבאית שלו כדי לקנות אוכל, בשעה שחלק מחבריו, שהיו קצת יותר מבוססים, שילמו לקצינים 100 דולר כדי להשתחרר מהצבא. אחד הגורמים ששוחח עם רויטרס תיאר את התלות של אסד בחיילים בשירות חובה כ"טעות פטאלית".
זוהייר, חייל לשעבר בן 28, סיפר לרויטרס על השחיתות של קציני הצבא הסורי. הוא אמר שהוא ראה אותם גונבים גנרטורים ודלק ששייכים לצבא ומוכרים את הסחורה. "כל מה שהיה אכפת להם ממנו היה לנצל את התפקיד שלהם כדי להתעשר", הוא אומר. זוהייר נלחם למען המשטר של אסד במשך שנים, בשעה שבני דודים שלו נלחמו בשורות המורדים. כשהם השתלטו במהרה על סוריה הוא הריע להם. "אני לא יכול לתאר כמה אני שמח", הוא אמר.
הנטישה של איראן וחיזבאללה
כדי להילחם בהתקוממות נגדו, שהחלה ב-2011, הסתמך אסד על בעלות הברית שלו. רוסיה שלחה לסוריה מטוסי קרב שהפציצו את עמדות המורדים, איראן שלחה יועצים צבאיים וכוחות חיזבאללה חצו את הגבול מלבנון לסוריה. גם מיליציות פרו-איראניות מעיראק, ולוחמים שיעים מאפגניסטן, נשלחו לשטח. הלוחמים שהגיעו מבחוץ מיומנים בהרבה מהלוחמים בצבא הסורי.
מפקד מיליציה עיראקית ששירת ליד חלב סיפר שבמהלך השירות הוא הכיר מחלקה סורית שאמורים להיות בה 30 חיילים, אך בפועל היו נוכחים רק שמונה. לוחמי המיליציה הזמינו את אותם חיילים לאכול איתם, מתוך רחמים על התנאים הירודים והשכר הזעום שקיבלו. לוחמי חיזבאללה והמיליציות התייחסו בזלזול לחיילים של הצבא הסורי. הם לא סמכו עליהם במבצעים חשובים ובדרך כלל נמנעו מלהילחם לצידם.
הגורמים ששוחחו עם רויטרס סיפרו שאיראן צמצמה את הנוכחות שלה בסוריה בחודשים שאחרי המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר אשתקד. במהלך המלחמה בעזה הגבירה ישראל את התקפותיה נגד מטרות איראניות באזור - ובין השאר בסוריה.
ב-1 באפריל נהרגו מפקדים בכירים ממשמרות המהפכה של איראן בבניין הקונסוליה האיראנית בדמשק, וכתוצאה מכך ירד משמעותית מספר המפקדים של משמרות המהפכה בסוריה. אחד הגורמים העיראקים ששוחחו עם רויטרס אמר כי הפיקוד המבצעי של הצבא הסורי הפך לאחר מכן לבלתי יעיל, וכשחיזבאללה עזב באוקטובר המצב החמיר ולצבא אסד לא הייתה תוכנית מבצעית סדורה. הצבא הרוסי המשיך לתקוף מהאוויר את המורדים ששעטו לחמה ולחומס, אך בניגוד למקרי עבר לא היו בשטח חיילים שיוכלו למנף את זה.
בעיר חלב כוחות הצבא הסורי הסתמכו על מפקדי חיזבאללה. ללא אנשי חיזבאללה, או יועצים איראניים, הצבא לא היה מסוגל לשמור על השטחים שבשליטתו ליד העיר. בשבוע שעבר שלחו המיליציות הפרו-איראניות תגבורת לסוריה, אך הלוחמים במיליציות גילו שהקשר ליועצים הצבאיים של איראנים כבר נותק ושאותם יועצים כבר לא מנהלים את המערכה. ביום שישי שכעבר, אחרי שהמורדים כבשו את חמה, נאמר ללוחמי המיליציות לעזוב. "הקרב על סוריה היה אבוד מהיום הראשון", אמר גורם עיראקי ששוחח עם רויטרס.
