וייס מספר למנהל מוזיאון הכנסת, ד"ר משה פוקסמן שעל: "כבר במסתור בגטו החלטתי לעסוק בפוליטיקה"
(באדיבות מוזיאון הכנסת)
יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס הלך לעולמו אמש (שישי) בגיל 87. וייס, איש מפלגת העבודה, היה חבר כנסת במשך 18 שנה - בין 1981 ל-1999, ושימש בעבר גם שגריר ישראל בפולין. הוא ייטמן מחר בשעה 14:30 בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
7 צפייה בגלריה
שבח וייס (משמאל) לצד שמעון פרס, מירי אלוני ורבין, דקות לפני הרצח. נובמבר 1995
(צילום: מיכאל קרמר)
וייס, שנולד בפולין, היה ניצול שואה ועלה לישראל בשנת 1947. הוא ובני משפחתו הקרובה שרדו את השואה כאשר הוחבאו על ידי פולנים ואוקראינים. למציליו של וייס ובני משפחתו הוענקו אותות חסידי אומות העולם. הוא היה חבר מועצת עיריית חיפה בשנים 1969-1981, ולאחר מכן נבחר לכנסת מטעם מפלגת המערך והעבודה, שמטעמה גם שימש יו"ר הכנסת בין השנים 1992 ל-1996, בזמן ממשלת רבין ולאחר מכן פרס. פרט לתפקידו כיו"ר הכנסת הוא כיהן במועדים שונים כסגן יו"ר הכנסת, חבר בוועדת החוץ והביטחון וחבר בוועדת הכנסת. עם סיום כהונתו במשכן, היה וייס שגריר ישראל בפולין בין השנים 2000 ל-2004, ובין 2000 ל-2007 שימש גם יו"ר יד ושם.
בשנת 2002 קיבל את פרס הסובלנות מטעם ממשלת פולין, ושנה לאחר מכן קיבל את אות הנשר הלבן - אות הכבוד הגבוה ביותר בפולין. בשנת 2004 העניק לו נשיא פולין אלכסנדר קוואשנייבסקי את צלב מסדר הרפובליקה הפולנית מדרגה ראשונה על תרומתו לשיתוף הפעולה בין פולין וישראל. באותה שנה קיבל וייס גם את אות יקיר העיר חיפה על השנים שבהן פעיל למען העיר ולמען מדינת ישראל, וכן להנצחת זכר השואה ולייצוגה של ישראל בפולין.
כסטודנט, עבד וייס כחידונאי, בין היתר בקול ישראל. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודיו לתואר שני בלימודי השלטון המקומי ולתואר דוקטור במדע המדינה. וייס, פרופסור למדע המדינה, הרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה וחקר את מערכת השלטון בישראל, ברמה המקומית והארצית.
הוא כתב 16 ספרים לילדים ולנוער, עשרות ספרים בתחומי מדעי המדינה, השלטון המקומי וסוציולוגיה פוליטית של ישראל, שלושה מחקרי שדה בתחום השלטון המקומי, ארבעה ספרים על עבודת הכנסת, חמישה ספרים בנושאי השואה (בפולנית), עשרות פרסומים מקצועיים בתחומי מדעי המדינה בארץ ובחו"ל, עשרות מחקרים בנושאים הקשורים לשואה, מחקרים בנושאים הקשורים למשטר ישראל ולכנסת וגם שישה ספרים בשפה הפולנית על השואה וזיכרונות אישיים. בין ספריו המפורסמים בנושאי הפוליטיקה היו ימי שגריר, המהפך: מאי 1977, יומן פרלמנטרי, וגם 14,729 קולות חסרים - על הקולות שחסרו לשמעון פרס כדי לזכות בראשות הממשלה ב-1996, בבחירות שבהן התמודד מול בנימין נתניהו.
7 צפייה בגלריה
וייס עם יושבי ראש הכנסת לשעבר אברהם בורג, דליה איציק, שלמה הלל ויולי אדלשטיין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
7 צפייה בגלריה
שבח וייס עם רחל יעקב, אחותו של רבין, בטקס במלאות 20 שנה לרצח. אוקטובר 2015
(צילום: אלכס קולומויסקי)
וייס סיפר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" בשנת 2000 על המשפחה הפולנית שהצילה אותו ואת בני משפחתו בשואה. "בלילה הראשון הוסתרנו מתחת למיטותיהם של מיכאל ומריה בחדר השינה", הוא אמר. "בלילות הבאים הוסתרנו בדיר, ברפת ובאורווה לסירוגין, בין ובתוך האבוסים. באחד הימים הוסתרנו בגורן, עמוק בתוך הקש, כשלפתע הגיעו אנשי הגסטאפו ביחד עם משתפי-פעולה אוקראינים. הם עלו על הגורן, דרכו עליה וחיטטו בתוך הקש עם קלשונים ועם כידוני הרובים – וכל זאת לעיני בני המשפחה שהסתירה אותנו. למרות סכנת המוות הוודאית לבני המשפחה הטובה הזאת, לו היו מוצאים אותנו מסתתרים מתחת לערימות הקש – איש מהם לא פצה פה ולא הסגיר אותנו".
וייס המשיך לספר כי "לאחר מכן הוסתרנו בתוך בית-תפילה זעיר שנבנה סמוך לחוות המשפחה, כמנהג הנוצרים האדוקים. שם הסתתרנו אמי, אחותי ואני, על רצפת בטון, מתחת לזרועותיו הפרושות של הצלוב, כשאני ואחותי כרוכים סביב אמא. אני זוכר עד היום את הלטאות שטיפסו על קירות בית-התפילה. לבי התמלא קנאה ביצורים החופשיים הללו. נשאתי תפילה חרישית: מי יתן ואהיה ללטאה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד ספד לווייס בהודעה שפרסם בחשבון הטוויטר שלו: "שבח וייס היה סופר ופרופסור, ניצול שואה ויו"ר יד ושם, שגריר ויושב ראש הכנסת. אבל יותר מכל הוא היה ישראלי אוהב אדם ומולדת. בדרכו המיוחדת הגיע ללבבות רבים, תמיד עם מקטרת ביד וסיפור טוב לספר. אני שולח תנחומים חמים למשפחתו וחבריו. יהי זכרו ברוך".
ד"ר יעקב ליבנה, שגריר ישראל בפולין, אמר: "אנחנו מרכינים ראש עם מותו של פרופ' שבח וייס, ניצול שואה, יו"ר הכנסת ושגריר בפולין. הכרתי את שבח וייס כמי שהרים תרומה ייחודית גם ליחסי ישראל-פולין. אישיותו המיוחדת כבשה את ליבם של ידידי ישראל. שבח וייס ידע לייצג את האינטרסים של ישראל באורח מדויק, חכם ואנושי. הוא יחסר לנו רבות. אני מבקש לשלוח לבני משפחתו את תנחומיי הכנים".
