בנימין נתניהו בני גנץבנימין נתניהו בני גנץ
בנימין נתניהו ובני גנץ
(צילום: אבי מועלם אוליבייה פיטוסי, פלאש90)
קבינט הקורונה האריך אמש (יום ג') את הסגר המלא עד ראשון בחצות. ייתכן שינוי בהחלטה זו בדיון נוסף שיתקיים ביום חמישי באותו פורום. תוקף התקנות המיוחדות יוארך ואילו מצב החירום יבוטל - באופן שיאפשר לצאת מחצות - בין שלישי לרביעי - ואילך ממגבלת הקילומטר לצורך הפגנות ולצורך תפילות.
התקנות שאושרו (לעיון בתקנות המלאות - לחצו כאן) מאפשרות לצאת לחתונת קרוב משפחה גם מעבר לטווח הקילומטר. המגבלות על טיסות לחו"ל הוארכו רק עד יום חמישי והיום יתקיים דיון בנושא. אם לא יוחלט אחרת - יוכלו ישראלים לצאת מנתב"ג לחו"ל גם בתנאי סגר. כמו כן הותרו אימונים של ספורטאים מקצועיים בליגות הבכירות.
נושא הטיסות לחו"ל עלה בדיון בקבינט, כאשר שרת התחבורה מירי רגב והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה דרשו לחדשן. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט אמר שיש בעיות משפטיות בחידוש הטיסות בזמן סגר. השרה רגב קטעה אותו ואמרה שאין הצדקה בריאותית לשמיים סגורים: "יש בשדה תו סגול שמוקפד בצורה מאוד מדוקדקת". היא דרשה לא להאריך את התקנה לגבי נתב"ג. השר אוחנה הוסיף: "אנחנו לא יכולים לצאת מהדיון הזה בלי לתת משהו לציבור. צריך לתגמל אותו. תחשוב על משפחה שרוצה לצאת לחו"ל עד שייגמר הסגר ואינה יכולה לעשות את זה".
פתיחת שמיים חלקית בנתב"גפתיחת שמיים חלקית בנתב"ג
האם הטיסות לחו"ל יתחדשו ביום חמישי?
(צילום: מוטי קמחי)
קבינט הקורונה נמנע מהכרעה על חידוש הלימודים בגיל הרך, על פתיחת העסקים הקטנים ועל איסוף עצמי ממסעדות ונושאים אלו יעלו להכרעה בדיון נוסף ביום חמישי. לאחר שתאושר תוכנית היציאה, יפורסמו היעדים, המדדים והשלבים השונים של התוכנית, תוך פירוט התחומים שייפתחו בכל שלב ושלב.
בישיבת קבינט הקורונה הציגו המומחים ופרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו את נתוני התחלואה שעומדים על כ-3,000 חולים מאומתים ביום. כמו כן, הוצג מצב התחלואה ומגמות התחלואה וכן דנו בתוכנית היציאה. ראש המל"ל מאיר בן שבת הציג את היעדים והעקרונות המרכזיים לתכנון שלבי היציאה מהסגר, ולאחריו הציגה ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס את מתווה משרד הבריאות ליציאה הדרגתית מהסגר. המומחים אמרו כי ההחלטה להקל על הסגר ולאפשר פתיחה הדרגתית מחייבת ירידת תחלואה ודאית ומתמשכת באופן מובהק. כדי להגיע לכך נדרשים ימים נוספים.
במהלך הדיון, שהחל באיחור של כמעט שלוש שעות, המליץ ראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל) מאיר בן שבת להאריך את הסגר עד יום שני. לפי הערכות ראש המל"ל, "לא צפויים שינויים שיובילו אותנו ליעדים שהצבנו לפני 20 באוקטובר". בן שבת הוסיף כי יש לשקול סגר לילי כחלק ממתווה היציאה מהסגר המלא.
המל"ל מאיר בן שבתהמל"ל מאיר בן שבת
ראש המל"ל בן שבת. המליץ להאריך את הסגר עד יום שני
(צילום: אוהד צויגנברג)
שר הבריאות יולי אדלשטיין הזהיר בדיון: "אם לא נצא עם תוכנית זהירה, נחתום היום על הסגר השלישי". הוא הוסיף: "אין ספק שגם אחרי הסגר נצטרך להמשיך עם הסגר בערים אדומות נוספות. אנחנו הולכים לחיות בצל הקורונה חודשים ארוכים".
על התקנות שהציג משרד האוצר בדיון אמר אדלשטיין: "משרד האוצר מנסה לגנוב הצבעה ולהביא תקנות מקומות עבודה ללא הגבלות, שאף אחד לא דן בהן ולא אישר אותן. זה לא מקובל עליי". לדעת אדלשטיין, "אפשר לפתוח עסקים היום אבל שתהיה אכיפה. אין ספק שגם כשנצא מהסגר נצטרך להשאיר יישובים אדומים. לא ניתן לבצע סגירה הרמטית, גם אם נרצה. יש עובדים חיוניים, יש מקרים הומניטריים בכל יישוב ייצאו כל יום כדין ולא ניתן למנוע את זה".
ישראל כץישראל כץ
"מקומות העבודה יודעים לשמור על עצמם". השר כץ
(צילום: אבי מועלם)
שר האוצר ישראל כץ אמר בדיון כי הוא תומך זה כמה שבועות בפתיחת עסקים שאינם מקבלים קהל. "כשאנחנו מפצים בעשרות מיליארדים אנחנו נותנים את הכסף לגורמים שמשתמשים בזה כדי להביא תועלת למשק. הם מקבלים כסף, זה גם הערכיות והדאגה לאנשים וגם בכסף הזה קונים איתו ומשתמשים בו וזה עוזר למשק.
"כשהנזק הוא ירידה בתוצר זה רק נזק אין כאן שום תועלת. מקומות העבודה יודעים לשמור על עצמם ולכן אני מציע לקבל החלטה ביום חמישי על פתיחת העסקים שלא מקבלים קהל. אין אף אחד סביב השולחן ובמדינה שחולק על זה שיש להם תועלת למשק למגזר הפרטי. זה לא חוף ים, זה לא הפגנות או דברים אחרים, זה העובדים וזה כל עם ישראל".
יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, שהשתתף כמשקיף בדיון, אמר: "יש לפתוח יחד עם הגנים גם את כיתות א' וב' באופן אורגני כבר מההתחלה. נתוני התחלואה בהם נמוכים והחזרתם לספסל הלימודים תשחרר 90% מהמשק ותיתן ביטחון ויציבות למאות אלפי משפחות".
מסע"ת של שר הבריאות יולי אדלשטיין בנצרתמסע"ת של שר הבריאות יולי אדלשטיין בנצרת
שר הבריאות אדלשטיין
(צילום: גיל נחושתן)
שר הביטחון בני גנץ אמר בדיון: "אני מציע לסדר שנגמור את הדיון הטכני על הדברים שמצריכים התייחסות משפטית כדי שנוכל להעביר את הכול בהקדם לאישור הממשלה. יכול להיות שנכון יהיה לקבל את ההמלצה שעולה פה תוך כדי הדיון להאריך את התקנות עד יום שישי כי ביום חמישי נייצב אותן. כך נוכל לעצב את התקנות בצורה ברורה וכך לא נשגע את הציבור על דברים חסרי ערך".
גנץ וראש הממשלה נתניהו יצאו במהלך הדיון לשיחה טלפונית ביניהם ברקע אי ההסכמות על היציאה מהסגר. גנץ דרש לצאת מהסגר כבר ביום שישי מאחר שההחלטות צפויות להתקבל ביום חמישי, אולם ראש הממשלה התבצר בעמדה שיש לצאת מהסגר רק ביום שני כפי שהמליץ המל"ל.

עימות בסוגיית הטיסות

שרת התחבורה מירי רגב התייחסה לנושא הטיסות בנתב"ג. לדבריה, "אני חושבת שצריך לפתוח את השמיים, שוחחתי עם גמזו ועם שר הבריאות. יש בשדה תו סגול שמוקפד בצורה מאוד מדוקדקת. יש להודיע שהתקנה על עניין התעופה לא תתארך".
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ציין בהקשר זה: "אנחנו לא יכולים לצאת מהדיון הזה בלי לתת משהו לציבור, צריך לתגמל אותו. תחשוב על משפחה שרוצה לצאת לחו"ל עד שייגמר הסגר והיא לא יכולה לעשות את זה".
במהלך הדיון התפתח ויכוח בין השרה רגב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. אחרי שהיועמ"ש אמר שיש בעיות משפטיות בחידוש הטיסות בזמן סגר, השרה רגב קטעה אותו ואמרה שאין הצדקה בריאותית לשמיים סגורים.
רגב ציינה כי אם משרד הבריאות אומר שאין בעיה לפתוח את התעופה, אז למה צריך להאריך את התקנות. השר אדלשטיין זעם על רגב על כך שדיברה בשמו ואמר: "המצב בנתב"ג טוב בגלל מספר הנוסעים, לכן אין בעיה בריאותית".
הפרופ' שמזהיר מפני תוכנית היציאה
(צילום: אבי חי)

במהלך הדיון בקבינט הוצג שקף של המל"ל, שהזהיר מפני הקלות – גם כשמספר הנדבקים היומי יגיע ל-2,000. בין היתר נכתב כי על כל 2,000 נדבקים יש בממוצע 60 חולים שמצבם יהיה קשה ו-15 מתים.
במל"ל הזהירו גם משחיקה של מערכת הבריאות וגרימת נזקים ארוכי טווח למערכת, בשל הקושי להתמודד עם כמות גדולה כל כך של חולי קורונה שיזדקקו לאשפוז. לגבי הנזק הכלכלי נכתב כי המשמעות של 2,000 נדבקים היא שליחת 4,000 ישראלים לבידוד ובכך יירדו לטמיון 84 אלף ימי עבודה.
הפרויקטור פרופ' רוני גמזו אמר כי "הגעה ל-2,000 זה ייקח ימים עד שבוע ימים, קשה לדייק. אנחנו בודקים את כל הנתונים, זה ממוצע של שבעה ימים". השר אוחנה תהה: "האם יכול להיות שהציבור החרדי נבדק פחות?", ועל כך השיב גמזו: "כל הציבור נבדק פחות".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן שאלה: "למה יש ירידה כל כך גדולה בבדיקות? זה יכול גם לעוות את המסקנות שלנו. מה פשר הירידה הדרסטית?". פרופ' גמזו ענה: "תיארנו לעצמנו שעם ירידת התחלואה תהיה ירידה בכמות הבדיקות, מכיוון שהמנוע העיקרי של בדיקות הוא סימפטומים ותחושה לא נוחה.
"אדם שלא מרגיש טוב יבוא לבדיקה ומי שלא לא. זה לא כמו העלייה בביקוש לבדיקות כמו שהייתה במחצית הראשונה של ספטמבר. ברגע שיש ירידה בתחלואה - יש ירידה בביקוש. יש לנו עודף של 15,000 בדיקות, אולי נעשה איתן סקרי דגימות במערכת החינוך".
הפרויקטור גמזו העיר: "זה מדהים שבתנאי הסגר עדיין נדבקים 3,000 אנשים ביום. זה מראה גם על היכולות של הנגיף". מבדיקה שערכו עדן דרוקמן-רפאלי והקבינט האזרחי עולה כי בשבוע האחרון בוצעו בישראל כ-236 אלף בדיקות, לעומת 359 אלף בדיקות בשבוע שקדם לו. המשמעות - ירידה של 34% בכמות הבדיקות, אל מול ירידה של 39% בכמות הנדבקים.
הדיון בקבינט התעכב לאחר שראש הממשלה נתניהו קיים שיחת ועידה עם שר הביטחון גנץ, שר הבריאות אדלשטיין, שר המדע יזהר שי ואחרים כדי להחליט אם לקיים אותו אתמול כפי שנקבע במקור או לדחות אותו ליום חמישי כפי שהציע משרד הבריאות.
במצגת שהוצגה לשרי הקבינט צוינה רשימה של יישובים עם תחלואה גבוהה, שבהם מומלץ להמשיך את ההגבלות בצורה מהודקת. הרשימה כוללת את מודיעין עילית, בני ברק, רכסים, ירושלים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, קריית מלאכי, אופקים, רמלה, נתיבות, אור יהודה ואשדוד.
פרסום ראשוני: 21:47 , 13.10.20