3 צפייה בגלריה
חדר כושר "אייקון פיטנס" בבאר שבע
חדר כושר "אייקון פיטנס" בבאר שבע
חדרי הכושר מנסים לעקוף את ההנחיות
(צילום: בראל אפרים)
במועדוני הכושר מנסים לסייע למנויים לעקוף את הנחיות הקורונה ולהתאמן כרגיל, על-ידי רישום באגודות ספורט, כשספורטאים מקצועיים רשאים להתאמן. המועדונים חוששים מסגירה בטענה שזו תמיט אסון על הענף שגם ככה סובל ממכת סגירות עקב הגל הראשון.
רשת מכוני הכושר ספייס מציעה למנוייה להגיע לאחד הסניפים ולהירשם כספורטאים מקצועיים באיגוד מפתחי הגוף NABBA ישראל: "האימונים יתקיימו בהתאם להנחיות משרד הבריאות. דמי הרישום לשנה הראשונה: ללא עלות. ההצטרפות: במועדוני הרשת", נכתב בהודעה שפרסמו יחד חיים פרנקל, מנכ"ל ספייס ויוני האנה נשיא איגוד NABBA.
פרנקל מסר כי "לקוחות האיגוד הם גם מנויים שלנו. הם לא מעוניינים שמועדוני הכושר ייסגרו. מטרותינו הן קידום הספורט ושמכוני הכושר יישארו פתוחים. לפי משרד הבריאות, מכון כושר שנותן שירותים לספורטאי מקצועי יכול להישאר פתוח. לכן, ספייס לא עוברת על החוק וממשיכה להציע למנוייה פתרון שישמור על בריאותם ועל שגרת האימונים".

במועדון הכושר לזוז בירושלים פרסמו כי כל ספורטאי שנושא צ'יפ פעיל של חדר כושר לזוז, נחשב ספורטאי פעיל באיגוד פיתוח הגוף IPC ישראל, איגוד ספורט מקצועי שיכול לקחת חלק בכל המפגשים, הפעילויות, סדנאות פוזינג ותזונה וכמובן תחרויות אליפות ישראל.
במועדוני קאנטרי הציעו למנויים להירשם לאיגוד השחייה. בקאנטרי גבעתיים הורו לאלו מהמתאמנים שרוצים להמשיך לשחות להירשם לאגודת השחייה הפעילה בקאנטרי מכבי אוטו גבעתיים בעלות של 100 שקל, והדגישו שניתן לשחות רק לאחר קבלת אישור האיגוד. באיגוד השחייה מתנערים מהיוזמה.
"כל בריכה או קאנטרי שמציעים ללקוחותיהם הצטרפות לאיגוד השחייה על מנת להמשיך לשחות, עושים זאת על דעת עצמם", מסרו. "הרשמות לאיגוד נעשות רק דרך אגודות מסודרות החברות בו ולשחייניות ושחיינים המתאמנים באגודות לאורך כל השנה ותחת פיקוח מקצועי והדרכה צמודה, מקצועית ובריאותית".

3 צפייה בגלריה
ספייס הראשונים
ספייס הראשונים
רשת ספייס בראשון לציון
"כל פעולה של איגוד השחייה, נבחנת מול משרדי הבריאות והספורט ורק במסגרת החוק. אם יתגלה כי אגודה לוקחת חלק במעשה רמייה שכזה, רישומיה יבוטלו לאלתר", הודיעו. מחברות הכושר והקאנטרי לא נמסרו תגובות.
במקביל, מנהלי בריכות ביקשו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיקפיא את הסגירה, ויאפשר את פתיחת הבריכות עד לקבלת החלטה בעתירה, מכיוון ש "הפסקת פעילות הבריכות למשך יותר משבוע, משמעה שהחלטה לפתוח מחדש במועד מאוחר יותר, תהא חסרת משמעות, באשר העלויות של פתיחה כאמור יגיעו לעשרות אלפי שקלים - וכשמדובר בבריכות הפועלות רק בחודשי הקיץ, מדובר בהוצאה, שחלק גדול מהעסקים לא יוכלו לעמוד בה".
בעתירה נכתב כי "לא נמצא גוף העוסק בבריאות שטוען כי זוהתה אפשרות להידבק בנגיף הקורונה באמצעות מים. יתירה מזאת, הכלור, המצוי בבריכות שחייה, ידוע כיעיל בחיסול נªגיף. הסיכון בבריכות שחייה זהה לסיכון בכל אתר בו מבקרים רבים והוא נובע אך ורק מן החשש להמצא בקירבת נשימה, עיטוש או שיעול של אדם הנשא את הנגיף".

3 צפייה בגלריה
בריכת החשמונאים בתל אביב
בריכת החשמונאים בתל אביב
בריכת החשמונאים בתל אביב
(צילום: אבי חי )
עוד מדגישים העותרים כי ההחלטה פוגעת בבעלי הבריכות וב-120 אלף עובדיהם, בספקים התלויים בהן לפרנסתם ובשחיינים שייאלצו לוותר על פעילות ספורטיבית. לדברי עו"ד יפעת סולל שהגישה את העתירה "אין קביעה שקורונה עוברת במים, ואת הבריכות בבתי המלון ולספורטאים משאירים פתוחות. הסגירה לא נובעת ממדיניות אלא מהיסטריה ומשמעה 120 אלף עובדים שנשלחים לביתם וציבור שלא יוכל לשחות".