הרשות השופטת הודיעה אחר הצהריים (יום א') על התנגדותה להצעת החוק להשוואת שכר השופטים לשכרם של השרים והח"כים - הצעה שלדבריה תפגע בשכר השופטים. במכתב לשר המשפטים לוין, מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל כתב כי "ההצעה מעוררת קשיים חוקתיים משמעותיים, ובין השאר פוגעת קשות בעקרון העצמאות השיפוטית".
2 צפייה בגלריה
"אינטרס לאומי לעיגון עצמאות השופטים". נתניהו ולוין בישיבת ממשלה בתחילת החודש
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
את ההצעה המדוברת הגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), ופרטיה נחשפו ב-ynet בשנה שעברה. לפי ההצעה, שכר השופטים ושכר חברי הכנסת יינתן כאמור באופן שווה, בהחלטתה של ועדה ציבורית חדשה שתוקם ותקבע את שכרם של כל נושאי המשרה בישראל.
שכר השרים עומד כיום על 53,257 שקלים ברוטו לחודש, בעוד ששכר הח"כים הוא 47,583 שקלים. שופטי בית המשפט העליון משתכרים בממוצע סכום של 85,334 שקלים, שופט מחוזי משתכר כ-68 אלף שקלים, ושכר שופטי השלום נמוך מעט משכר השרים ועומד על 53 אלף שקלים. בהתאם לכך ישנן שתי אפשרויות: או ששכר חברי הכנסת יעלה בהתאם לשכרם של השופטים, או ששכרם של השופטים ייפגע ויקוצץ.
עוזיאל כתב במכתבו ללוין כי "בימים אלה נדונה בוועדת הכנסת הצעת חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה). הצעת החוק מבקשת לכאורה ליצור מתווה שכר אחיד לנושאי המשרה בשלוש הרשויות ולפיה בין השאר ועדה ציבורית היא שתקבע תנאי שכר אחידים לכלל נושאי המשרה.
"עמדת הרשות השופטת, כפי שהוצגה בדיונים בוועדת הכנסת על-ידי נציגי המחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, היא כי ההצעה מעוררת קשיים חוקתיים משמעותיים בהיותה בין השאר פוגעת קשות בעקרון העצמאות השיפוטית ובעקרון אי התלות הקבוע בסעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה".
מנהל בתי המשפט הדגיש כי "בהתאם לעמדה שהבענו בישיבות של ועדת הכנסת, שכר השופטים - שהוא חלק ממערך שנבנה לאורך השונים בהיוועצות בגורמי מקצוע – נותן ביטוי למאפיינים הייחודיים של תפקיד השפיטה, לעובדה כי מרבית השופטים מתמנים בסביבות גיל 45 לאחר קריירה קודמת, ולאינטרס הלאומי לעיגון העצמאות של השופטים.
"עוד התרענו כי פגיעה בשכר השופטים עלולה להשליך על האפשרות למנות לתפקיד השיפוטי את המשפטנים הטובים ביותר ואת אלה בעלי הניסיון והוותק המקצועי הנדרשים, וכפועל יוצא להשליך גם על איכות השירות הניתן לציבור. לנוכח כל האמור, ובשל ההשלכות שפורטו לעיל, אבקש התערבותך במניעת המשך קידום החקיקה".
נציג לעליון ולבית הדין הרבני - אך בלי כלכלן
יוזם החוק בוארון הסביר בעבר כי ההצעה נועדה לעשות סוף לחגיגות השכר במגזר הציבורי, אולם לא להעלות את שכרם של חברי הכנסת. לדבריו, "לא ייתכן ששופט בית משפט מחוזי ישתכר יותר מנשיא המדינה, לא ייתכן שנציב שב"ס ישתכר יותר מראש ממשלה, לא ייתכן שנגיד בנק ישראל ישתכר יותר מיו"ר האופוזיציה. מי שאומר שמדובר בחוק להעלאת שכר וח"כים זורה חול בעיני הציבור".
לפי הצעת החוק יש חלוקה לשבע קבוצות של בעלי תפקידים שונים: בקבוצה הראשונה מצויים רק שלושה שהשכר שייקבע להם יהווה את 100% השכר, שממנו ייגזר שכר כל החברים בשש הקבוצות האחרות. בקבוצה הבכירה חברים רק נשיא המדינה, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון. שכר כל חברי הקבוצות האחרות ייקבע כאחוז מסוים מתוך שכר שלושה חברי הקבוצה הבכירה, למשל 90% משכרם, 80%, 70% וכך הלאה. הוועדה הציבורית תקבע לכן למעשה את גובה השכר שלהם.
על פי הצעת החוק יעמוד בראש הוועדה איש אקדמיה שאותו ימנה נשיא המדינה ויהיו חברים בה גם שופט עליון לשעבר שאותו ימנה נשיא בית המשפט העליון ונציג של בית הדין הרבני הגדול שאותו ימנה הרב הראשי. באופן תמוה - בוועדה אין כלכלן או איש כספים.
במקביל, סעיף 10 ל"חוק יסוד: השפיטה", קובע שלא תתקבל שום החלטה שעניינה רק לפגוע בשכר השופטים ובמעמדם. בהצעת החוק החדשה מבוטל הסעיף הזה. המשמעות: פגיעה בשכר, אם תתקיים, תשפיע רק על השופטים.
הצעת החוק, שהוגשה על-ידי ח"כ בוארון כהצעת חוק פרטית, כבר עברה את ועדת השרים לחקיקה ומצויה על שולחנה של ועדת הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה, לאחר שאושרה כהצעת חוק טרומית בכנסת. יצוין שבוועדת השרים לחקיקה אושרה החלטה לתמוך בהצעת החוק ובלבד שלא יעלה כתוצאה ממנה שכר השרים והח"כים. לפיכך מה שלא נשלל הוא הפחתת שכר השופטים - ובמשרד המשפטים נטען כי מדובר בהצעת חוק שנועדה אך ורק לפגוע בשכר השופטים בישראל.
