בעקבות הביקורת הבינלאומית החריפה על המצב ההומניטרי הקשה בעזה, ובצל הטענות לרעב ברחבי הרצועה, נכנסה הבוקר (ראשון) לתוקף "הפוגה הומניטרית" שתימשך כעשר שעות, ומטרתה לאפשר להכניס סיוע ביתר קלות לאוכלוסייה העזתית. כעת, ישראל מאפשרת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה בכמה דרכים שונות: הצנחה, הכנסת משאיות - כולל פתיחה מחדש של צירי הסיוע מירדן וממצרים - ומרכזי החלוקה של קרן הסיוע האמריקנית GHF.
נתניהו מתייחס לראשונה לשינוי הכיוון בסוגיית הסיוע ההומניטרי
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום לראשונה לשינוי הכיוון הישראלי בנוגע להכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה, ואמר לאחר ביקורו בבסיס חיל האוויר רמון כי "אנחנו נלחמים ברצועת עזה. לצערי יש לנו פצועים, יש לנו גם חללים. אבל שיהיה ברור - אנחנו נשיג את היעד. אנחנו נחסל את החמאס.
"כדי להשלים את היעד הזה, וגם את שחרור חטופינו", הוסיף נתניהו, "אנחנו מתקדמים בלחימה ומנהלים משא ומתן. בכל נתיב שנבחר, נצטרך להמשיך לאפשר כניסה של אספקה הומניטרית מינימלית. עשינו את זה עד עכשיו". אך לדבריו, "האו"ם מייצר תירוץ ושקר על מדינת ישראל. הוא אומר: 'לא נותנים להיכנס עם אספקה הומניטרית'. נותנים. יש צירים מאובטחים. כל הזמן היו, אבל היום זה רשמי. לא יהיו יותר תירוצים. אנחנו נמשיך להילחם, אנחנו נמשיך לפעול עד שנשיג את כל יעדי המלחמה שלנו - עד הניצחון המוחלט".
בחודש מרץ האחרון, אחרי שישראל דרשה שינויים בהסכם הפסקת האש והביאה את מתווה וויטקוף אל השולחן, נתניהו נשמע אחרת. בניגוד לדבריו היום שלפיהם "כל הזמן היו צירים", ושישראל כל הזמן אפשרה הכנסת סיוע, הוא אמר אז בישיבת הממשלה: "אם חמאס חושב שניתן יהיה להמשיך את הפסקת האש או ליהנות מתנאי שלב א' בלי לקבל חטופים - הוא טועה בגדול. לאור סירוב חמאס למתווה וויטקוף החלטנו שנמנע כל כניסה של סחורות ואספקה".
ירי במתחם חלוקה של ה-GHF, לפני כשבועיים
ישראל חידשה ביממה האחרונה את הצנחות הסיוע ההומניטרי ברצועה, ורק אתמול כבר הצניח חיל האוויר חבילות סיוע בצפון הרצועה. בהמשך צפויות ירדן ואיחוד האמירויות להצניח סיוע גם הן, בעיקר בצפון הרצועה. כמו כן, נפתחו מחדש אחרי כשבועיים צירי הסיוע הישירים מירדן וממצרים. לפיכך, סיוע הומניטרי שעובר דרך מעבר אלנבי בבקעה מגיע בסופו של דבר לרצועה.
כמו כן, היום פורסם כי בהתאם להנחיית הדרג המדיני, צה"ל אישר לפני כמה שבועות לאיחוד האמירויות לקדם את יוזמתה לחיבור קו מים ממתקן ההתפלה במצרים ועד לאזור ההומניטרי אל-מוואסי שבדרום הרצועה, על תוואי קו החוף. לפי מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים), קו המים עתיד לתת מענה לכ-600 אלף תושבים במרחב, ויפעל ללא תלות בקווי המים מישראל.
היום החלו נציגי איחוד האמירויות בהכנסת הציוד לפרויקט ממצרים, באופן מפוקח ולאחר בידוק ביטחוני מוקפד, דרך מעבר כרם שלום של רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון. במתפ"ש אמרו כי העבודות להקמת הקו יחלו בימים הקרובים ויימשכו מספר שבועות.
הצנחה של סיוע, הלילה
ברצועה פועלים גם ארבעה מרכזי חלוקה של קרן הסיוע האמריקנית GHF, שבעולם מתחו עליה ביקורת חריפה וטענו כי פעילותה אינה נותנת מענה אמיתי לצורכי האוכלוסייה העזתית. בארבעת המתחמים, שנמצאים בעיקר בדרום הרצועה, מחולקות חבילות מזון שבועיות. ישנן לא מעט בעיות עם אותם מרכזים, העיקרית שבהן היא סוגיית הביטחון. לא אחת אירעו מקרים שלוחמי צה"ל, שמאבטחים את דרכי הגישה למתחמים, פתחו באש על אזרחים שהגיעו לקבל סיוע. "האירועים מתוחקרים", אומרים בצה"ל.
כמו כן, העובדה כי מרכזי החלוקה פוגעים ביכולת של חמאס למשול ברצועה גורמת לארגון הטרור לפגוע באזרחים שמגיעים למרכזים, ובשבוע שעבר אף ירו רקטה לעבר אחד מהמרכזים באזור ציר מורג. לא רק זאת, לחברה האמריקנית שמנהלת את החלוקה קשה לערוך מעקב אחר מי שלוקח את הסיוע, ולא תמיד ברור אם אדם לוקח את הכמות שמוקצית לו ולמשפחתו או יותר מדי.
עזתים נושאים שקי קמח מהסיוע ההומניטרי
"המענה המשלים" ונתוני העברת הסיוע
בצפון הרצועה ישראל דואגת ל"מענה משלים", ומכניסה משאיות לאזור, בעיקר דרך מעבר זיקים. אלא שהמשאיות האלה נבזזות על ידי חמאס או חמולות עזתיות עוד לפני שהן מגיעות ליעדן, מה שמייצר כיסי אנרכיה וכיסי רעב ברצועה. הכנסת הסיוע נעשית גם דרך מעברי כרם שלום, מעבר 96 ומעבר 147, וגורמי ביטחון אומרים כי מדובר בעשרות משאיות שמגיעות למעברים - אך לא נאספות.
חלק מההחלטה של צה"ל על קיום ה"הפוגות ההומניטריות" נובעת מכך שהאו"ם וארגוני הסיוע שאחראים על חלק מחלוקת הסיוע אמרו כי הם מתקשים בחלוקה ברחבי ברצועה, בין היתר בגלל שהדבר מצריך נסיעה בצירים שאינם מאובטחים, וכן בגלל פעילות צה"ל. הדבר גרם לכך שמשטחים עצומים של סיוע נותרו תקועים במעברים ולא חולקו לתושבי הרצועה.
על פי גורמי ביטחון, בחודש האחרון הועברו מדי יום לרצועה, דרך המעברים, 71 משאיות בממוצע. 50% מהמשאיות הועברו במסגרת מתחמי החלוקה של ה-GHF, ו-50% באמצעות "המענה המשלים". לפי הגורמים, כ-4,500 משאיות סיוע - שכוללות חבילות מזון, קמח למאפיות, מוצרי גלם למטבחים, מזון לתינוקות וציוד רפואי - הועברו לצפון הרצועה ולדרומה.
גורמי ביטחון בישראל טוענים כי חרף הטענות שמופצות בכלי התקשורת ברחבי העולם וברשתות החברתיות, "ישראל אינה מגבילה את מספר משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועה". לדבריהם, מערכת הביטחון קידמה בתקופה האחרונה "שורת צעדים" לייצוב המצב ההומניטרי ברצועת עזה, לרבות פתיחת מעבר זיקים, הכנסת סיוע באמצעות הנתיב המצרי והירדני, התאמת קיבולת הבידוק במעברים וגיבוש תוכניות משותפות עם האו"ם והארגונים הבינלאומיים לשיפור יכולות האיסוף.
