בישראל מעריכים שארה"ב תצטרף למלחמה מול איראן "בימים הקרובים", ואף מצפים לזה - שכן על-פי הערכות שונות, רק ארצות הברית יכולה להשמיד מהאוויר את תוכנית הגרעין של האייתוללות. ובזמן שלפי ה"וול סטריט ג'ורנל" טראמפ כבר אישר את תוכניות התקיפה באיראן ומחכה להחלטה שלה אם לוותר על תוכנית הגרעין שלה, ולפי "בלומברג" המבצע צפוי לצאת לדרך בסוף השבוע, גובר הדיון בארה"ב באשר לשאלת המחיר שתשלם על התערבות במלחמה.
טראמפ: "עדיין לא קיבלתי החלטה"
(צילום: FoxNews)
לפי CNN, טראמפ רוצה שההתערבות האמריקנית באיראן לא תוביל למלחמה רחבה יותר. בדיווח צוין כי בשיחות בין בכירי הממשל האמריקני, עלה בין השאר החיסול של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני ב-2020 בעיראק, שלא הוביל להסלמה כוללת. מנגד, ב"ניו יורק טיימס" - שם טענו כי איראן צפויה להסכים בקרוב למו"מ ישיר עם ארה"ב - הזכירו כי וושינגטון העריכה גם שמלחמתה בעיראק שהחלה ב-2003 תסתיים במהירות. בפועל, צבא ארה"ב נסוג משם רק כעבור כתשע שנים, אחרי יותר מ-4,000 הרוגים אמריקנים. תרחיש דומה קרה גם באפגניסטן, שם נשארה ארה"ב 20 שנים במחיר כבד של 1,162 הרוגים, ועוד מאות הרוגים לכוחות הקואליציה שלה.
הפעם, נדגיש, לא מדובר על מעורבות קרקעית אמריקנית באיראן - אך החשש הוא מהאפשרות שבעקבות תגובה שלה, דברים יידרדרו במהירות. ב"ניו יורק טיימס" הציגו את התרחיש הצפוי ביותר למעורבות אמריקנית במלחמה: קבוצת מפציצים מסוג B-2 תמריא מבסיס חיל האוויר ווייטמן במיזורי או מהאי דייגו גרסיה שבלב האוקיינוס ההודי. המפציצים יתודלקו באוויר, וימשיכו לעבר ההר המרוחק ליד העיר קום - שם נמצא מתקן הגרעין המבוצר ביותר של איראן בעומק האדמה, פורדו.
מעל המתקן, ישליכו המפציצים את הפצצות חודרות הבונקרים הכבדות שלהם, שכל אחת מהן שוקלת יותר מ-13 טונות, בזו אחר זו. אלו יפערו פתח עצום לאולמות הצנטריפוגות, שנמצאים על הכוונת של הצבא האמריקני מאז שנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, לצד מנהיגי בריטניה וצרפת, חשפו את קיומו של המתקן ב-2009 והאשימו את איראן ב"הונאה חמורה".
לפי העיתון, מעט פעולות צבאיות אפשריות, אולי למעט פלישה סינית לטייוואן, זכו לכמות כזו של בחינות, תרגולים ודיונים. מבחינה טכנית, ציינו ב"טיימס", מומחים צבאיים וגאולוגים אומרים שתקיפה כזו אפשרית לביצוע - ובכל זאת היא כוללת סיכונים רבים, חלקם ידועים מראש ואחרים שלא ניתן לחזות. טראמפ, נכתב, מתמהמה עם החלטתו לתקוף לנוכח "הרשימה הארוכה של הדברים שעלולים להשתבש".
אחד הסיכונים שצוינו הוא שייתכן שמפציץ B-2 יופל מעל אדמת איראן, למרות ההצלחה של ישראל בהשמדת חלק משמעותי ממערכות ההגנה האווירית שלה. כמו כן, ייתכן שהחישובים שגויים, וגם הפצצה הקונבנציונלית הכבדה ביותר של ארה"ב לא תצליח לחדור לעומק המתקן בפורדו. "הייתי שם - זה כמעט קילומטר מתחת לאדמה", אמר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) רפאל גרוסי, עם פתיחת המבצע הישראלי.
ואולם, גם אם התקיפה האמריקנית תצליח והמתקן בפורדו יושמד, מומחים רבים אמרו כי הסכנות הגדולות יותר טמונות דווקא במה שיהיה אחריו. במלחמותיה בעיראק ובאפגניסטן, למשל, הפילה ארה"ב במהירות את המשטרים, אך בפועל כוחותיה נותרו בהן עוד שנים לאחר-מכן - ושילמו מחיר דמים כבד.
"יש שורת לקחים מאותה תקופה, אבל אולי הלקח החשוב מכולם הוא שהבלתי נודע - זה שאפילו אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים - הוא זה שעלול להתהפך בפנים", נכתב ב"ניו יורק טיימס".
4 צפייה בגלריה
"ארה"ב על הכוונת". צילום לוויין של המתקן בפורדו
(צילום: AFP PHOTO / Satellite image ©2025 Maxar Technologies)
איראן הצהירה בכמה הזדמנויות שאם תותקף על-ידי ארה"ב היא תגיב, בין היתר בתקיפת הבסיסים האמריקניים הפזורים ברחבי המזרח התיכון לצד הנכסים והאינטרסים שלה במפרץ הפרסי ובים התיכון. כולם נמצאים בטווח הטילים, אלו שנותרו לה אחרי התקיפות הישראליות. לכן, תקיפה אמריקנית יכולה גם להוביל לסבבים של הסלמה. אם התגובה האיראנית תהיה חריפה מדי, ואם חיילים או אזרחים אמריקנים ייהרגו או אפילו ייפצעו, יופעל לחץ כבד על טראמפ להגיב בעוצמה. מכאן, הדרך למעורבות עמוקה יותר באיראן עלולה להיות קצרה.
"תקיפה בפורדו תציב את ארה"ב על הכוונת של איראן", כתבו אתמול שגריר ארה"ב בישראל לשעבר דניאל קרצר וסטיבן סימון, שהיה חבר במועצה לביטחון לאומי. "איראן כמעט בוודאות תגיב בהריגת אזרחים אמריקנים, וארה"ב תגיב לכך בהתאם".
השניים הוסיפו כי "מהר מאוד, היעדים היחידים שיישארו לוושינגטון יהיו מנהיגי המשטר האיראני - וארה"ב שוב תמצא את עצמה בעסקי החלפת משטרים. וזה עסק שכמעט אף אמריקני כבר לא רוצה להיות מעורב בו".
התגובה האיראנית, צוין ב"טיימס", יכולה להגיע גם בדרכים אחרות. איראן מיומנת בפעולות טרור, ובתגובה על מתקפת הסייבר האמריקנית-ישראלית על תוכנית הגרעין שלה לפני 15 שנה, היא בנתה יכולות סייבר מרתיעות - לא מתוחכמות כמו של סין ולא נועזות כמו של רוסיה, אך היא בהחלט מסוגלת לגרום נזק משמעותי. בנוסף, יש לה עדיין כמות גדולה של טילים קצרי טווח שיכולים לשמש לתקיפת מכליות נפט, מה שיהפוך את השיט במפרץ הפרסי למסוכן מאוד.
"הגנה מקסימלית לכוחות ארה"ב"
בארה"ב חוששים גם מכך שהבית הלבן לא מציג את כל הסיכונים הללו לציבור. הדמוקרטים דורשים מעורבות של הקונגרס, אך אין להם את היכולת לחייב את הממשל. "לנוכח פוטנציאל ההסלמה, אנחנו חייבים להיות שותפים לקבלת ההחלטה", אמר הסנאטור הדמוקרטי מקליפורניה אדם שיף בריאיון ל-CNN.
4 צפייה בגלריה
עדיף למהר יותר? חמינאי
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
כבר עכשיו, נטען ב"ניו יורק טיימס", הלקח של המנהיגים האיראנים מהמתקפה הישראלית הוא שעדיף היה להם למהר לפתח פצצה גרעינית - ולעשות זאת באופן חשאי ומוסתר יותר. זה בדיוק מה שעשתה צפון קוריאה, והיום יש לה 60 פצצות גרעיניות או יותר, למרות שנים של פעולות ומאמצים דיפלומטיים אמריקניים למנוע את זה. מדובר בארסנל גדול מספיק כדי לוודא שהיריבות שלה - דרום קוריאה וארה"ב - יחשבו פעמיים לפני שיבצעו פעולה דומה לזו שישראל ביצעה באיראן.
"ההיסטוריה מלמדת שתוכניות גרעין אפשר להפציץ - אבל לא לחסל", נכתב ב"ניו יורק טיימס", "וזו השאלה המהותית עבור טראמפ - עליו להחליט בימים הקרובים אם התקיפות הישראליות על מתקן ההעשרה בנתנז, לצד הפצצת המתקנים שבהם מיוצרות צנטריפוגות חדשות ומעבדות שבהן ככל הנראה מתבצע מחקר לפיתוח נשק - מספיקות כדי לעכב את התוכנית האיראנית".
לפי העיתון, "טראמפ יצטרך להכריע אם הסיכון העצום הכרוך במעורבות אמריקנית ישירה שווה את הרווח הפוטנציאלי בהשמדת פורדו — באמצעות טייסים, מטוסים ונשק אמריקני. טראמפ גם לא רוצה שיאשימו אותו בכך שהחמיץ את ההזדמנות לעכב בשנים את האיראנים, שכן אם המלחמה תסתיים ופורדו לא ייפגע - לא ייקח למשטר האייתוללות זמן רב להחזיר אותו לפעולה".
השימוע בסנאט - והוויכוח בין הרפובליקנים
שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', אישר אמש במהלך שימוע בסנאט כי הפנטגון הציג לו כמה תרחישי פעולה צבאיים, בין אם יחליט להצטרף לתקיפות נגד הרפובליקה האיסלאמית ובין אם לא. הגסת' הדגיש בדיון כי כל החלטה "שתכניס את ארה"ב לפעולות איבה" תתקבל "רק ברמה הנשיאותית", וציין כי אין ביכולתו למסור מידע נוסף בנושא בפורום ציבורי.
הגסת' אמר בדיון בסנאט כי החיילים האמריקנים המוצבים ברחבי המזרח התיכון זוכים "להגנה המקסימלית", וציין כי השמירה על חייהם היא הסיבה לתגבור הכוחות. הגסת' אמר לסנאטורים כי "למילה של טראמפ יש משמעות, והעולם מבין את זה. האיראנים היו צריכים לעשות עסקה. העבודה שלנו היא להיות מוכנים ולהציג אפשרויות לנשיא, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים".
הסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל שאל את הגסת' לגבי מתקפות כטב"מים אפשריות נגד חיילים אמריקנים במזרח התיכון, ושר ההגנה השיב כי "אנחנו עובדים עם המטות המשולבים (קבוצת המפקדים המשמשים כיועצים הצבאיים של הדרג המדיני), סנטקום (פיקוד המרכז האמריקני) ויתר הפיקודים כמו יד וכפפה, במיוחד עכשיו, כדי להבטיח שכל אמצעי שברשותנו יהיה זמין עבור הגנה מקסימלית לכוחותינו בכל תרחיש אפשרי".
ויכוח נוסף שזכה לתהודה אדירה בימים האחרונים בארה"ב היה בין טאקר קרלסון - המגיש האמריקני תומך טראמפ שהפך בימים האחרונים לקול הבולט ביותר נגד תקיפה באיראן - לבין הסנאטור הרפובליקני טד קרוז. קרלסון תקף את קרוז, שלא ידע להשיב אפילו על השאלה כמה אנשים חיים באיראן, וטען כי הגישה שקוראת לשינוי המשטר בה היא "הזויה". קרוז, מנגד, הדגיש כי האינטרס האמריקני הוא למנוע מאיראן נשק גרעיני.
הוויכוח בין השניים מייצג שני מחנות שונים במפלגה הרפובליקנית: האחד, שלפיו גישת "אמריקה תחילה" של טראמפ משמעותה שאל לארה"ב להתערב בסכסוכים רחוקים; והשני, שלפיו איראן גרעינית מהווה סיכון גם לארה"ב, ושעליה לסייע לבעלות בריתה במלחמותיהן.
בינתיים, סקר "פוקס ניוז" קבע כי בעוד רוב הדמוקרטים (69%), הרפובליקנים (82%) והמצביעים למתמודדים עצמאיים (62%) מסכימים שאיראן מהווה סיכון ממשי - בפועל, הם חלוקים בדעתם לגבי נחיצות התקיפות של ישראל באיראן. לפי הסקר, 49% תומכים בתקיפות, לעומת 46% שמתנגדים. הרפובליקנים (73%) נוטים יותר מהדמוקרטים (32%) והעצמאים (32%) לתמוך בתקיפות.
