סיסמולוג אמריקני שהקדיש עבודת מחקר לניסויים גרעיניים תת-קרקעיים שביצעה צפון קוריאה מוחזק במעצר בסין כבר קרוב לשנתיים באשמת ריגול, שבגינה עלול להיגזר עליו מאסר עולם או עונש מוות. כך חשפו ביממה האחרונה משפחתו ושני ארגונים אזרחיים הפועלים למען שחרורו, אחרי יותר מ-600 ימים שבהם שמרו על שתיקה כדי לאפשר לבכירים בוושינגטון לנהל מגעים על השחרור מאחורי הקלעים.
יולין צ'ן בן ה-54, סיסמולוג אמריקני יליד סין שקיבל אזרחות אמריקנית ב-2011, נעצר על ידי קצינים סינים ב-5 בנובמבר 2024, בתום ביקור אצל משפחתו שבמהלכו גם הרצה על עבודתו בשתי אוניברסיטאות סיניות. הוא נעצר בנמל התעופה הבינלאומי של בייג'ינג מעט לפני שהיה אמור לעלות לטיסה חזרה הביתה לבוסטון, מסצ'וסטס, שם הוא מתגורר.
לדברי אשתו, יופאנג רונג, בתחילת תקופת מעצרו היה נתון צ'ן ל"תנאים קשים", שבמסגרתם נאלץ בין השאר לשבת לאורך כל היום על דרגש קשה מבלי שהותר לו לעמוד, לקרוא או להתעמל, והוא לא קיבל תרופות לסוכרת ולבעיות בריאות אחרות שמהן הוא סובל. לדבריה קשה לדעת אם תנאי כליאתו השתנו מאז ובאיזה אופן, אך היא ציינה כי הוא השיל ממשקלו כ-13 עד 18 קילוגרמים, וכי הוא מקבל רק תרופות באיכות ירודה וכן כמות בלתי-מספקת של מזון, המכילה מעט חלבונים, פירות או ירקות. הוא הואשם רשמית בריגול כבר לפני יותר משנה, ב-1 במאי 2025, אך מאז טרם הועמד למשפט.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, שהייתה הראשונה לפרסם את דבר מעצרו של צ'ן, נציגי השגרירות האמריקנית בבייג'ינג ביקרו את צ'ן כמה פעמים מאז מעצרו, אך בכל המקרים היו גורמים רשמיים סינים נוכחים בפגישה, מה שמנע מצ'ן לדבר בחופשיות. אשתו של צ'ן שכרה עורך דין סיני כדי שיסייע לו, אך הותר לו לראות את צ'ן רק לאחר שהיה עצור כבר יותר מ-13 חודשים.
ב-19 במרץ השנה, גם בעקבות פנייה מסנאטורים אמריקנים שנחשפו בחשאי לפרשה, הגדיר מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו באופן רשמי את יולין צ'ן כמי ש"נעצר שלא בצדק", הגדרה ההופכת את שחרורו ליעד אמריקני בעדיפות עליונה. דובר משרד החוץ הסיני נשאל היום על הנושא ואמר בתגובה כי בסין אין אדם שעצור "שלא בצדק".
במשך יותר מ-600 ימים שבהם היה עצור צ'ן נמנעה משפחתו מלחשוף זאת לציבור, מחשש לפגוע במאמצים שעשה הממשל האמריקני מאחורי הקלעים כדי להביא לשחרורו. סוגיית מעצרו של הסיסמולוג נדונה בין השאר במהלך פגישתם של דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג בבייג'ינג בחודש מאי, והנשיא האמריקני ביקש אז מעמיתו הסיני לשחרר את צ'ן, אך ללא הועיל. טראמפ הזמין את שי לבקר בוושינגטון בספטמבר הקרוב, ואם צ'ן לא ישוחרר עד אז, הסוגיה צפויה לשוב ולעלות בשיחתם.
כך או כך, בהיעדר התקדמות מבקשת כעת המשפחה להגביר את הלחץ על הממשל לפעול, ולכן היא מפרסמת את דבר המעצר: "לא הצלחתי לדבר עם בעלי יותר מ-600 ימים", אמרה רונג, רעייתו של צ'ן, והדגישה כי הוא מעולם לא החזיק בסיווג ביטחוני כלשהו מטעם ממשלת ארה"ב. "הרמיזה שהיה מעורב בריגול היא שקרית ואינה עולה בקנה אחד עם האופי הציבורי והשיתופי של העבודה שביצע".
הניסוי התת-קרקעי ב-2020, וההכחשה של סין: "זה לא קרה"
במסגרת עבודותיו פרסם כאמור צ'ן מחקר במימון פדרלי שעסק בניסויים גרעיניים תת-קרקעיים והתמקד בגילוי ניסויים גרעיניים שערכה צפון קוריאה, אויבת ותיקה של וושינגטון ומדינה שסין היא ידידתה הגדולה ביותר. במאמר, מדצמבר 2020, הוא בדק את עוצמתם של ששת הניסויים הגרעיניים שככל הידוע ערכה צפון קוריאה עד היום ואת הדרכים להבחין בין החתימות הסיסמיות שלהם לבין אלו של רעידות אדמה. בעמוד השער של המחקר נכתב כי הוא נעשה עבור המשרד לבקרת נשק של מחלקת המדינה האמריקנית וכי הוא "אושר להפצה פומבית".
אריק לבסון, איש ביטחון הלאומי של ארה"ב לשעבר שמשתייך כיום לארגון Global Reach, המסייע לבני ערובה אמריקנים ברחבי העולם, אמר לסוכנות רויטרס כי להערכתו סין רוצה להשתמש במומחיות של צ'ן כדי לשפר את יכולתה להסוות ניסויים תת-קרקעיים בנשק גרעיני באמצעות טכניקה הנקראת "דה-קאפלינג" (ניתוק צימוד). לבסון אמר כי חשש דומה הביעו מומחים לניסויים גרעיניים שעמם התייעץ הארגון שלו.
ממשל טראמפ האשים בפברואר השנה כי ב-22 ביוני 2020 ניסתה סין להסוות פיצוץ גרעיני תת-קרקעי בעוצמה נמוכה שאותו ערכה, תוך שימוש בטכניקה שבה מתקן מופעל בתוך חלל תת-קרקעי גדול כדי להפחית את עוצמת גלי ההדף שהוא מייצר. סין, שכמו ארה"ב חתומה על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים מ-1996 (CTBT) אך לא אשררה אותה, מכחישה כי ביצעה את הניסוי.
לבסון אמר כי צ'ן מועסק על-ידי קבלן של הממשל האמריקני, וכי מעולם לא היה לו סיווג ביטחוני אמריקני ובשום שלב הוא לא ביצע עבודה מסווגת. מחקרו על גלי ההדף הסיסמיים של הניסויים בצפון קוריאה מומן על-ידי מחלקת המדינה ומעבדת המחקר של חיל האוויר, ונעשה בשיתוף פעולה עם אקדמאים סינים, תוך שימוש בנתונים סיניים הזמינים לציבור וניתנים לצפייה באינטרנט.
ארגוני זכויות אדם טוענים כי תחת חוק סודות המדינה של סין, לרשויות הסיניות נותרות סמכויות נרחבות להגדיר בדיעבד נתונים פומביים, כגון סטטיסטיקות רשמיות, כסודות ביטחון לאומי – מה שעלול לסבך כל מי שהחזיק במידע שהיה קודם לכן ממקור גלוי או שיתף אותו.
לדברי רונג, אשתו של צ'ן, מאז מעצרו של בעלה ב-2024 חקרו אותו חוקרים סינים יותר מ-100 פעמים על עבודתו בנושא החתימות הסיסמוגרפיות של ניסויים גרעיניים בצפון קוריאה. "אני מאמינה שהם ירשיעו אותו בכל מקרה ושהמשפט יתנהל בדלתיים סגורות", אמרה רונג, שגם היא סיסמולוגית במקצועה אך אינה שותפה לעבודתו של בעלה.
פרשת מעצרו של יולין צ'ן מוסיפה נדבך למערכת היחסים הטעונה ממילא בין ארה"ב לסין, שתי מעצמות גרעיניות יריבות, והיא באה בשעה שטראמפ מנסה לשמור על יציבות במערכת היחסים הזו, אחרי מלחמת הסחר שניהל עם בייג'ינג בשנה שעברה. "קרן פולי", ארגון נוספת למען בני ערובה העוקב אחר המקרה של צ'ן, סבורה כי צ'ן הוא רק אחד מתוך 12 אמריקנים לפחות המוחזקים שלא בצדק בסין, כולל אנשים שיש נגדם צו עיכוב יציאה מהמדינה. עם זאת, הוא היחיד שמוגדר כך רשמית על-ידי הממשל האמריקני, הגדרה שכאמור יש לה משמעויות מדיניות ומשפטיות.








