במשך שעתיים בכל יום לי סי-יונג ועמיתיה משדרים חדשות זרות בלתי מצונזרות לתוך צפון קוריאה המסוגרת, תוך ידיעה אכזרית ובלתי נתפסת: אם מאזיניה נתפסים מקשיבים לתחנת הרדיו שלה – הם הולכים לכלא.
"רדיו צפון קריאה החופשית" (Free North Korea Radio) משדר מהבירה הדרום קוריאנית סיאול כבר שני עשורים, ובמהלכם הוא ניסה להחדיר חדשות בזמן אמת לתוך ארצם הקומוניסטית של הרודנים קים ג'ונג און וקים ג'ונג איל שקדם לו, וכך לסדוק, לפחות במעט, את החומות המסתירות מ-26 מיליון תושביה את המתרחש בעולם שבחוץ.
אלא שלי אומרת שכעת היא חשה במשבר ממשי, משום שקיצוצים במימון ושינויי מדיניות מצד ממשלות ארה"ב ודרום קוריאה הובילו להפסקת שידורים שבוצעו עד כה במימון ממשלתי כזה. "התסכול שלנו גדול, ואנחנו פוחדים שהם נטשו את תושבי צפון קוריאה", אומרת לי, עריקה מהצפון שמנהלת את תחנת הרדיו.
בצפון קוריאה כל מקלטי הרדיו והטלוויזיה משדרים רק את הערוצים הממלכתיים, ערוציו של המשטר, אבל עריקים שהצליחו לברוח ממנה העידו כי הם נהגו לבצע שינויים במַקלטים שלהם או להשתמש במקלטים מוברחים כדי להאזין בלילה בחשאי לשידורי חדשות מחו"ל, וכך להיחשף למידע שהמשטר לא רוצה שהם ישמעו. הדיווחים הללו כוללים סיקור מנקודת מבט חיצונית של שושלת קים השולטת במדינה הדיקטטורית למן הקמתה, חשיפה לסגנון החיים העשיר והחופשי יותר במערב וסיפורי הצלחה של עריקים שהצליחו להימלט מצפון קוריאה ולבנות לעצמם חיים טובים מחוצה לה.
5 צפייה בגלריה
לי סי יאונג, מנהלת "רדיו צפון קוריאה החופשית". "התסכול גדול"
(צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)
השינויים האחרונים שנקטו הממשלות בוושינגטון ובסיאול מאיימים עכשיו על הפרויקט חשוב הזה. אתר האינטרנט "צפון 38" (38 North), אתר מוערך המסקר את הנעשה בתוך צפון קוריאה, העריך בחודש שעבר ששידורי הרדיו האלה הצטמצמו ב-85% בעקבות הקיצוצים שהן עשו. שתי תחנות גדול שפעלו במשך שנים במימון הממשל האמריקני – Voice of America ו-Radio Free Asia – אולצו להפסיק את שידוריהן בשפה הקוריאנית אחרי שדונלד טראמפ חתם במרץ על צו נשיאותי המפרק למעשה את הסוכנות שפיקחה עליהם ושהעבירה מימון לרשתות תקשורת כמותן. טראמפ טען שהרשתות הללו נטו באופן בלתי הוגן לעמדות ליברליות ושההשקעה בהן הייתה בזבוז כסף.
הממשלה הליברלית של דרום קוריאה בראשות הנשיא לי ג'אה מיונג עצרה מצדה את שידורי הרדיו בניסיון להפחית את פעולות האיבה בינה לבין המשטר בפיונגיאנג. היה זה חלק ממהלך רחב יותר, שבמסגרתו החלה סיאול גם למנוע מפעילים נגד משטר קים להציב רמקולים סמוך לגבול עם צפון קוריאה ולשדר מהם בקולי-קולות שירי K-pop וחדשות מעולם לתוך הצפון. היא גם הורתה להם לחדול מהנוהג של הפרחת בלונים עם עלונים והתקני USB אל מעבר לגבול כדי שיגיעו לידיהם של אזרחי הצפון ויאפשרו להם להיחשף למתרחש מחוץ לארצם.
5 צפייה בגלריה
קים קי-סונג. נדהם כששמע על ההלוואות של הדרום לברית המועצות
(צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)
תחנת FNK היא כעת אחד מכמה מוסדות אזרחיים או דתיים קטנים אחרונים שעדיין מפעילים שידורי רדיו לתוך צפון קוריאה. המנהלת לי אומרת ש-Voice of America ו-Radio Free Asia היו ארגונים גדולים בהרבה מהרדיו שלה, שבו יש חמישה עובדים בלבד, כולם עריקים מצפון קוריאה. "כואב לנו ואנחנו לא בטוחים מה עלינו לעשות: האם אנחנו צריכים לומר לצפון קוריאנים שהשידורים שהושעו נעצרו רק באופן זמני וללא ספק יחודשו בהמשך או לעדכן אותם שאנחנו אחת מהתחנות המעטות ששרדו".
שלא יפילו את השלטון, שרק יידעו שיש עולם טוב בחוץ
למרות הקשיים בניסיון להזרים חדשות מבחוץ לתוך צפון קוריאה, לי יואנג-היאון, עריק מהצפון שהפך לעורך דין בדרום קוריאה, השיק החודש אתר אינטרנט ואפליקציה לטלפון שנועדו לספק לצפון קוריאנים דרכים חלופיות להיחשף למידע מבחוץ. לי אומר שהאתר והאפליקציה, הנושאים את השם Korea Internet Studio, יכוונו תחילה אל אלפי הצפון קוריאנים שחיים בחו"ל, מחוץ לצפון קוריאה, בהם עובדים זרים, סטודנטים, דיפלומטים ובני משפחותיהם. לרבים מהצפון קוריאנים האלה יש טלפונים ניידים עם גישה לאינטרנט העולמי – פריבילגיה שלאזרחים בתוך צפון קוריאה המנותקת מהעולם אין.
5 צפייה בגלריה
עד 5 שנות מאסר למי שיצרוך ערוצים רדיו בלתי מורשים. קים קי-סונג במשרדי התחנה
(צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)
לדברי לי הארגון שלו שואף לייצר תוכן מעשי שצפון קוריאנים החיים בחו"ל יוכלו לנצל, למשל כזה שיסביר להם אילו מתנות יכולים עובדים זרים בחו"ל לקנות ליקיריהם בצפון קוריאה ומהו בדיוק מטבע קריפטו. "אנחנו לא מצפים שהציבור שמשתמש בתוכן שלנו ייזום התקוממות ויפיל את המשטר הצפון קוריאני", הוא מבהיר. במקום זאת המטרה היא שהצפון קוריאנים "ילמדו שיש עולם טוב שבו הם יכולים ליהנות מחירויות וזכויות מסוימות".
לי אומר שלדעתו צפון קוריאה תקל בסופו של דבר את ההגבלות הנוקשות שלה על האינטרנט בצורה זהירה, ותאפשר למשל לחברות סיניות, רוסיות או וייטנאמיות לפתוח משרדים בשטחה. מומחים רבים ספקנים בנוגע לכך: מאז 2020 הכניסה צפון קוריאה לתוקף חוקים דכאניים במיוחד המקשיחים את המאבק שלה בהשפעת תרבויות זרות, במיוחד התרבות הדרום קוריאנית. "חוק האידאולוגיה הראקציונרית ודחיית התרבות" שאותו חוקקה קובע למשל עונש של עד 10 שנות מאסר עם עבודות פרך למי שיצרוך סרטים ומוזיקה זרה או שאלה יתגלו בבעלותו או יופצו דרכו. החוק קובע גם עד חמש שנות מאסר למי שיצרוך ערוצי רדיו וטלוויזיה בלתי מורשים.
להמשיך, גם אם יש מאזין אחד
לפני שערק מצפון קוריאה ב-2003, פאק יוספ היה לדבריו המום כשבשידורי רדיו דרום קוריאניים שאותם קלט דווח על הפגנות נגד הממשלה בסיאול – דבר בלתי מתקבל על הדעת בצפון קוריאה. פאק מספר שכששירת כחייל ביחידה של הצבא הצפון קוריאני בחזית הוא נהנה להאזין למוזיקה ששודרה מרמקולים דרום קוריאניים שהוצבו מעבר לגבול.
5 צפייה בגלריה
לי סי יאונג. היא עדיין מתלבטת: "לספר למאזינים שאנחנו בין היחידים ששרדו?"
(צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)
קים קי-סונג, אחד מעובדי רדיו FNK, מעיד גם הוא ששידורי הרדיו הדרום קוריאניים שלהם האזין במשך עשור לפני שברח מצפון קוריאה ב-1999 השפיעו עליו ושכנעו אותו לערוק. הוא מספר שלמד מהם שדרום קוריאה עשירה מספיק כדי לתת הלוואות לברית המועצות ושיש בה כל כך הרבה מכוניות עד שהיא סובלת מפקקי תנועה.
"אני לא יודע עד כמה חזקים הם סמים ממכרים, אבל אני חושב שהשידורים האלה היו ממכרים באותה המידה", הוא אומר. "הרבה אנשים שואלים אותנו אם אנחנו בטוחים שאנשים בצפון קוריאה באמת מאזינים לתוכניות שלנו, אבל אני מאמין שאנחנו צריכים להמשיך לעשות את זה גם אם רק אדם אחד שומע אותם".
