תת-אלוף במיל' בצלאל טרייבר, לשעבר ראש רשות חירום לאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, מתח היום (ה') ביקורת על התנהלות הממשלה במאבק מול התפשטות הנגיף קורונה. "אחד הכשלים הגדולים שנעשו פה כבר מההתחלה זה אי השימוש בראשי הרשויות המקומיות וברשויות עצמן כגוף סיוע במערכת הניהול", אמר טרייבר בריאיון באולפן ynet.
ברקע התהייה מדוע אין גוף אחד שמרכז את הטיפול בקורונה, אמר טרייבר כי "מה שקרה פה וקורה פה בפועל הוא שנוצר נתק בין הדרג הלאומי המקבל את ההחלטות לבין מערכת הביצוע. אין מערכת ביצוע, היא לא מביאה את ההחלטות לידי מימוש".
- לכן הוקמה רח"ל. "אני התמניתי על ידי השר בוגי יעלון. הוא אמר לי להפוך את זה לארגון שיודע להכין את המשק והמדינה וגם לנהל את זה בזמן הביצוע. זה לא עבד כשהוא עזב, ולכן גם אני עזבתי. המערכת צריכה להבין, יש שכבות ניהול בכל מקום. ראש הממשלה אמר לפני כמה ימים 'זה כמו במערכה, כמו במלחמה'. גם במלחמה יש שכבות פיקוד, שכבות ניהול, אי אפשר לדלג על אחת מהן".
1 צפייה בגלריה
"גם במלחמה יש שכבות פיקוד". טרייבר
"גם במלחמה יש שכבות פיקוד". טרייבר
"גם במלחמה יש שכבות פיקוד". טרייבר
(צילום: ירון ברנר )
- מה רח"ל הייתה אמורה לעשות היום? "יש שלוש קבוצות שהיו צריכות לפעול באמת עכשיו, חוץ מראש הממשלה והמל"ל שמהווה צוות סיוע לשרים ולא צוות ניהול לאומי. הקבוצה הראשונה היא מטה הבריאות, שיודע לתת רגולציה והנחיות מקצועיות. יש מטה כלכלי שצריך לעסוק רק בכלכלה ולא בבריאות. הגוף השלישי הוא מטה התיאום הלאומי של שאר המערכת - וזו רח"ל. היא הייתה צריכה לתאם את כל משרדי הממשלה ותפקודם.
"זה כולל את החינוך והרווחה ואת העשייה של משרד הבריאות ובתי החולים. גוף הביצוע של משרד הבריאות זה קופות החולים. המשרד הוא לא גוף ביצוע, הוא לא יודע לבצע שום דבר. קופות החולים יודעות לנהל ולבצע את זה ולכן הן מחזיקות ברוב המקרים".

"כל אזרח שומע החלטות ולא רואה שהן קורות"

טרייבר, שעמד בראש רח"ל בין 2015 ל-2018, נשאל כיצד ייתכן שגוף כמו רח"ל לא מעורב במאבק מול הנגיף. הוא השיב: "ניהלתי שלושה תרגילים לאומיים מקדימים, כולם בוקרו על ידי מערכות חיצוניות, ראש הממשלה היה נוכח בחלק מהם, שרים היו בחלק מהם בהשתתפות מלאה. אני מסביר את זה באיזשהו עיוורון, יש עיוורון בהבנה שיש פה נתק וחסר גוף ניהול לאומי.
"כל אזרח רואה את זה, חי ביומיום, שומע החלטות ולא רואה שהן קורות. שומע כיוונים, מה שיוצר בלבול עצום וחוסר אמון כי בסוף צריך לשבת מישהו לידך ולהגיד 'אני זה שאחראי לדאוג שמשרד החינוך מכין תוכנית'".
- האם לדעת יכולנו להיות במצב אחר לגמרי לו הגופים האלה היו פועלים? "אני חושב שכן. אותו גוף היה בנוי, ועם ההבנה שהמדינה הצליחה להשתלט על התהליך עד לפני חודשיים, שמכינים את השלב הבא, וזה התפקיד שלו - הכנת השלב הבא. מה שקרה פה זה שמצד אחד אנשים עזבו תפקידים בעיתוי שאני לא מבין, בעלי תפקידים שאחריותם לנהל, מצד שני המינויים נמשכו עוד חודש.
"כל הניהול הלאומי השתנה ואין מטה לאומי שמנהל ומכוון יחד. אלו לא צריכים להיות שרים ומנכ"לים, אלא מטה שפועל שנים יודע, מכיר ומקיים תהליכים כאלו באופן שוטף ויכול לבצע אותם גם היום. להקים את מטה התיאום הלאומי, זה לא המל"ל. הוא מטה תיאום עבור השרים ולא יכול להיות מטה תיאום לאומי".
- קבירת רח"ל זה מחדל ניהול לאומי? "זו טעות אסטרטגית לאומית. אנחנו הבנו את זה ב2006 במלחמת לבנון השנייה. ב-2007 הוקמה רח"ל כתוצאה מהכשל של המערכת האזרחית, המשק. במלחמה זה דברים אחרים כמו להביא מזון ובמצבים כאלה זה גם לסייע למערכת הרפואה.
"לחשוב שהצבא יוכל לנהל את המשק והמערכת זו טעות בתפישה אסטרטגית. זה גם לא נכון להפיל את זה עליו, לא נכון לבקש מאלוף פיקוד העורף לנהל את בתי האבות. הוא יכול וצריך לסייע, יש לו כוח אדם, יש לו מערך לוגיסטי, אבל לא להטיל עליהם להיות אחראים לניהול בפועל, יש צורך במטה לאומי".
- אתה קורא לראש הממשלה לתת לרח"ל לעבוד? "תשקם את רח"ל, תן לה לעבוד ותתכונן בבקשה לגל השלישי כי הוא בוא יבוא, הוא יהיה ענק ועצום, כל מה שיקרה בבתי החולים ומערכת הבריאות באוקטובר-נובמבר-דצמבר יהיה קטסטרופה אם לא יתחילו היום להתכונן לזה".