ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, האסון האזרחי הגדול בתולדות מדינת ישראל, כתבה במסקנות שפרסמה בצהריים (רביעי) כי "יש יסוד סביר לקבוע שראש הממשלה בנימין נתניהו ידע כי אתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, וכי הדבר עלול ליצור סיכון להמוני המבקרים במקום, בפרט בל"ג בעומר".
בדו"ח המסקנות לאסון, נכתב כי "גם אם, לשם הזהירות, נניח כי לנתניהו לא הייתה ידיעה של ממש בעניין, בנסיבות הדברים היה עליו לדעת זאת. על ראש הממשלה מוטלת אחריות לאתר באופן יזום, בעצמו או באמצעות מנגנונים מטעמו, נושאים המחייבים את טיפול משרדו ובמידת הצורך את התערבותו, בפרט חיי אדם. ודאי שחובה זו מתבקשת לאחר אסון הכרמל והאמור לגביו בדוח מבקר המדינה".
למרות האחריות האישית שהוטלה על נתניהו, הוועדה לא המליצה על פיטורים או על כל החלטה אחרת: "היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו".
עוד נכתב על אחריותו האישית של ראש הממשלה כי "בנסיבות המתוארות היה על ראש הממשלה לאתר את הצורך לטפל באתר קבר הרשב"י, בהיותו נושא מסוג זה; אם לא מלכתחילה, בוודאי לאחר שהנושא עלה שוב ושוב באופן המעיד בבירור על כך שהבעיות הקשורות אליו אינן נפתרות ושהן ממשיכות לסכן חיי אדם.
"מאחר שהגענו לכלל מסקנה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר קבר הרשב"י ועל הסיכונים שטמונים בכך למבקרים במקום, הרי שהיה עליו לפעול לתיקון הדברים. הצעדים שנקט בהקשר זה לא היו מספקים. כך במיוחד בהתחשב בכך שהיה ידוע לו שהחלטות ממשלה שהתקבלו בעניין לא יושמו".
3 צפייה בגלריה
"לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלה". השר לשירותי דת לשעבר יעקב אביטן
(צילום: יואב דודקביץ')
הוועדה הטילה אחריות אישית גם על שורת בכירים נוספים שכיהנו בתפקידי מפתח בעת האסון. על הרב יעקב אביטן, שכיהן כשר לשירותי דת בעת האסון, הוועדה כתבה: "הוועדה הטילה על אביטן אחריות אישית, והמליצה, נוכח הממצאים לגבי תפקודו, כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל". עוד נכתב בעניינו של אביטן כי "מעורבותו בכל הנוגע לניהול אתר קבר הרשב"י ולהסדרתו ובכל הנוגע להיערכות להילולת ל"ג בעומר באתר הייתה מזערית ובלתי מספקת, ודאי שלא ניתן לראות בה משום מימוש אחריותו בתור השר הממונה".
חברי ועדת החקירה הוסיפו: "כשנשאל אביטן על מעורבותו בניהול אתר קבר הרשב"י והסדרתו, הוא מסר בעדות הראשונה כי מעולם לא נאמר לו שהוא צריך לטפל בכך ושהעניין מצוי בתחום סמכותו. להבנתו, כך העיד, הוא היה צינור שהעביר כסף למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. אביטן לא פעל על פי אמות המידה המצופות מנושא משרה בכיר ולא מילא את תפקיד השר לשירותי דת בכל הנוגע לניהול אתר קבר הרשב"י והסדרתו, אף שדובר בנושא מרכזי בעל חשיבות רבה בתחום אחריותו של המשרד שבראשו עמד".
על יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, שכיהן כשר לביטחון הפנים בעת האסון, נכתב: "הוועדה הטילה על אוחנה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים". עוד כתבו חברי הוועדה על אוחנה כי "באירוע הנוכחי היה עליו לברר את התפיסה הבסיסית של ההיערכות להילולה ולהתייחס אליה, תוך שהצפיפות והסיכונים שנובעים ממנה עומדים לנגד עיניו ('המה'). אלה לא דרשו התערבות בפרטי הביצוע המבצעי ('האיך'). כל שנדרש הוא לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש מענה שמבוסס על עבודת מטה מסודרת".
עוד צוין בנוגע לאוחנה: "גם אם במצב רגיל ניתן היה לקבל שהשר לביטחון הפנים אינו נדרש לשיקולים שעומדים מאחורי תפיסה מבצעית לקראת אירוע מסוים, בענייננו, לאחר שעלתה במהלך הדיון סכנת הצפיפות בחדות רבה כל כך, ולאחר שהובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה גם לאחר המענה שהמשטרה מתכננת, לא היה אוחנה יכול להישאר 'משקיף מן הצד'".
במסמך המסקנות הוצגו פרטים מדיון שנערך טרם האסון, ובו הוצגה לאוחנה התוכנית המבצעית לקראת האירוע. בעקבות סרטון מהילולה קודמת, "שאל השר לביטחון הפנים את השאלה שהתבקשה ככל הנראה מצפייה בסרטון: 'מתי פעם אחרונה היה אירוע אם בכלל, שאנשים נרמסו, נמחצו?". בתשובה לכך, אמרו בכירי המשטרה לאוחנה כי "היינו קרובים לזה". דובר אחר ציין: "כל שנה".
במסקנות נכתב כי "דברים אלה שנאמרו בדיון הם בבחינת הנפת דגל אדום. היה מצופה שהם יביאו את השר לביטחון הפנים לחקור בעניין. אם בכל שנה האירוע מתקיים במצב של 'כמעט אסון', היו צריכות לעלות השאלות מה יהיה שונה השנה, וכיצד מבטיחה המשטרה שלא נהיה קרובים לאסון".
יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבעבר דווח כי הפעיל לחצים פוליטיים, באמצעות יועצו, שלא להגביל את כמות הקהל בהילולת ל"ג בעומר, טען במהלך עדותו בפני הוועדה כי עשה זאת בשל רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - שרצה "להרגיע את החרדים" שזעמו על צמצום האירוע.
באסון נמחצו למוות 45 גברים, נערים וילדים. במסמך המסקנות על אודות הנסיבות שגרמו לטרגדיה, נכתב כי "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכתובת שהייתה על הקיר ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו".
האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה אירע במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר ב-2021. ההרוגים נמחצו עקב דוחק כבד בקהל החוגגים בהר. מותם של 38 מההרוגים נקבע בשטח, ובהמשך הודיע בית החולים זיו בצפת על מותם של שאר הנספים באסון.
