מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סקר היום (רביעי) בפני עובדי משרד המבקר את רשימת התחומים שבכוונתו לבדוק בכל הנוגע לטבח 7 באוקטובר, לתקופה שקדמה לו ולהתנהלות משרד הממשלה בנושא הטיפול שניתן לכלל תושבי המדינה בתקופה שלאחריו.
נושאי הביקורת גובשו במהלך החודשיים וחצי האחרונים, ובהמשך למכתב נוקב ששלח אנגלמן לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-13 בנובמבר, שבו פירט את הכשלים והפערים בטיפול הממשלתי בעורף שהסתמנו מהסיורים שהתקיימו בשטח.
אנגלמן: "הטבח - אירוע משנה מציאות ברמה הלאומית"
לפי אנגלמן, הביקורת הסדורה על הטיפול בעורף תתחיל כבר בימים הקרובים, כשתחילת הביקורת על מערכת הביטחון תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה. בשל "הכשל הרב-מערכתי" לדבריו שליווה את אירועי המלחמה, החליט מבקר המדינה כי כלל חטיבות הביקורת במשרד מבקר המדינה יעסקו בנושא מזוויות רבות.
על מנת שהביקורת על נושאי המלחמה תהיה אפקטיבית ורלוונטית, החליט אנגלמן כי כובד המשקל של תוכנית הביקורת המשרדית לשנת 2024 ייוחד לביקורות אלו. עוד החליט המבקר כי ביקורות המלחמה יכללו שני רבדים: תחקור האירועים והתנהלות הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי לפני פרוץ המלחמה ובסמוך לפתיחתה; בחינת הפעולות שנעשו לאחר תחילת המלחמה.
אנגלמן אמר לעובדי משרד המבקר כי "המציאות שהייתה קיימת עד יום הטבח לא יכולה להימשך לאחריו. הנחת היסוד הזו עומדת בבסיס תכנון ביקורות המדינה על התנהלות כלל הגורמים בתקופות שקדמו לטבח, ביום הטבח עצמו ובאירועים שהיו מנת חלקם של אזרחי ישראל לאחר מכן".
לדבריו, "במשך חודשיים סיירתי לאורכה ולרוחבה של המדינה, ביישובי גבול הדרום וגבול הצפון, במלונות המפונים באילת, בים המלח, בירושלים ובטבריה, בבתי חולים ובמחנה שורה. הכשלים שנחשפו במענה הביטחוני ביום הטבח המשיכו בשורה של פערים במענה האזרחי". המבקר הוסיף: "כבר כעת ברור שהממשלה וכוחות הביטחון מחויבים לבצע בדק בית משמעותי כיצד אירע הכשל הגדול ב-7 באוקטובר".
בהמשך שב והדגיש אנגלמן כי אופיו של הטבח, השלכותיו והכשלים המסתמנים בזיקה אליו עד לימים אלו מחייבים את ביקורת המדינה לבחון את האחריות האישית של כל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי. עוד הבהיר המבקר כי ככל שתוקם ועדת חקירה ייקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שייבדקו.
3 צפייה בגלריה
"הממשלה וכוחות הביטחון מחויבים לבצע בדק בית משמעותי". הלוי ונתניהו
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
אנגלמן ציין את תחומי הביקורת העיקריים שבכוונתו לבדוק, שלדבריו עתידים להתעדכן בהתאם לצורך. בתחום המדיני תיבחן התנהלות הממשלה בהיבטים הבאים: ביטחוני - התנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני; אזרחי - ניהול הטיפול של משרדי הממשלה בעורף; כלכלי - התנהלות הקבינט הכלכלי-חברתי".
בתחום הביטחוני יבדוק המבקר את התנהלות הדרג המדיני והדרג הצבאי באירועי 7 באוקטובר, את ההיערכות המודיעינית לפני הטבח, את תפיסת ההגנה על גבול עזה וכשירות כיתות הכוננות ביישובי העוטף לפני פרוץ המלחמה, את המאבק הכלכלי במימון פעילות חמאס וכן את המחסור בציוד ללוחמים.
בנוסף, בתחום האזרחי יבחן אנגלמן את ניהול מטות החירום האזרחיים על ידי הממשלה עם פרוץ המלחמה, את אופן פינוי האוכלוסייה מקווי העימות בדרום ובצפון, את הטיפול במפונים והמענה בתחומי החינוך, הרווחה ובריאות הנפש, את פינוי הפצועים ופינוי החללים וזיהוים, את מיצוי זכויות נפגעי פעולות האיבה עם פרוץ המלחמה וכן את פעולות ההסברה הלאומית והבינלאומית.
המבקר הוסיף כי בתחום הכלכלי יבדוק את היערכות משרד האוצר לתקצוב ולרכש בשעת חירום לפני המלחמה, את הליכי התקצוב של תקציב המלחמה ומימוש תוכנית הסיוע הכלכלי, את הסיוע לעסקים הקטנים וגם את פעילות הממשלה לשינויים במכסת העובדים הזרים במשק לפני המלחמה ובמהלכה.
לבסוף, יבחן אנגלמן בתחום הטכנולוגי את היערכות המדינה לאירועי סייבר לפני המלחמה ובמהלכה ואת ניהול המידע הדיגיטלי הנוגע לטיפול במפונים.
בסקירתו הדגיש כי כלל הנושאים ייבדקו בשני מישורים עיקריים: ההיערכות המוקדמת של הדרג המדיני, הביטחוני והאזרחי והמענה שניתן הלכה למעשה במהלך המלחמה.
