מנטליות, הסברה לקויה או קונספירציות - מגוון פרשנויות ניסו להסביר את הנתונים שהראו כי בחברה הערבית מתחסנים פחות. כמה פחות? רק כ-63% מתוך כלל הערבים הזכאים לחיסון התחסנו במנה אחת לפחות עד 1 ביולי. אלא שנתונים מעודכנים ומעודדים שאסף משרד הבריאות והגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" מראים כי המגמה משתנה - ובחודשים האחרונים נרשם זינוק חד במספר המתחסנים הצעירים בחברה הערבית.
כך, למשל, שיעור המתחסנים בחיסון אחד לפחות בגילאי 16 עד 39 זינק לאחרונה ב-11% לכמעט 77%. השבוע עמד שיעור המתחסנים מתוך כלל הזכאים לחיסון על כמעט 77%, זינוק של 14% תוך כארבעה חודשים.
פרויקטור הקורונה באולפן ynet, אתמול
(צילום: שמוליק דודפור, משי בן עמי)
במערכת הבריאות מעריכים כי שורת צעדים שיצאו לפועל בחודשים האחרונים, ובהם הנגשת החיסונים ביישובים הערביים ושיפור ההסברה, הם שהצליחו לשנות משמעותית את מגמת ההתחסנות. ואולם, פערים משמעותיים בשיעורי ההתחסנות עדיין נרשמים בין יישובי הצפון והמשולש ליישובי הפזורה הבדואית, כמו גם מזרח ירושלים - שם אחוז המתחסנים נגד קורונה נותר עדיין נמוך במיוחד.
"לאחרונה מיקדנו מאמץ בחברה הערבית בשני מישורים", הסביר איימן סיף, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית. "בחודשיים וחצי האחרונים עשינו יותר ממיליון בדיקות בחברה הערבית כשהדגש היה על תלמידי בית הספר משום שעיקר התחלואה הייתה שם. המאמץ השני היה בתחום החיסונים. עבדנו על הגברת הנגישות של החיסונים בחברה הערבית והגענו למצב שאנחנו יודעים לספק לכל יישוב ולכל שכונה את החיסון. בשיא הגענו ל-350 מתחמי חיסונים ביישובים הערביים, גם של הקופות וגם של פיקוד העורף. תלינו שלטי חוצות ביישובים והבאנו משפיעני רשת עבור האוכלוסייה הצעירה". לדברי סיף, כיום יותר ממחצית מבני ה-15-12 התחסנו בשתי מנות.
גם בקופות החולים מדווחים על היפוך מגמה, גם באשר למנת החיסון השלישית. "אנחנו מיד זיהינו את ההתנגדות בחברה הערבית לקבלת החיסון השלישי", מסבירה סיואר מתא קסיס, מנהלת הסיעוד במחוז צפון של קופת החולים מאוחדת. "היינו בעבר עם שיעורי התחסנות של כ-17 אחוזים והיום אנחנו עומדים על 54. ניסינו לפצח את הסיבה לסירוב. בסבב הראשון של מבצע החיסונים היה הרבה מאוד פייק ניוז, ולאחרונה עשינו שיחות יזומות עם המבוטחים שלנו ולהפעיל גם את הרופאים שלנו. היה חוסר אמון שלאחר קבלת המנה הראשונה והשנייה המחלה עדיין הייתה פעילה. הפייק ניוז גרם לשיעורי סירוב מאוד גבוהים. בנוסף פתחנו מספר מרפאות של חיסונים וכך אפשרנו למבוטחים להגיע, וזה העלה את מספר המחוסנים לצד כל ההסברה שנעשתה. בחברה הערבית היה שיעור תחלואה יותר גבוה, ומה שגרם לעלייה בשיעור ההתחסנות היה בעיקר ההנגשה בצפון ובוואדי עארה".
3 צפייה בגלריה
האימאם סמי מסראווה מטייבה מתחסן בחיסון השלישי לצד רה"מ בנט והשר פריג'
(צילום: יריב כץ)
כאמור, בעוד שיעורי ההתחסנות ביישובי הצפון והמשולש ממשיכים לזנק, בפזורה הבדואית העלייה במספר המתחסנים מתרחשת בקצב איטי מאוד. "יש שם בעיה של אמון במערכת הישראלית ובמשרד הבריאות", אומר סיף. "לעומת זאת, בדרום הבעיה העיקרית היא הפייק ניוז שבו מוזנים התושבים במינון מאוד גבוה. אנחנו עדיין נתקלים בטענות לפיהן החיסון פוגע בפוריות, והציבור אדיש. כשיש תחלואה יחסית נמוכה, כמו עכשיו, יותר קשה לשכנע את האנשים להתחסן".
נתוני משרד הבריאות מוכיחים היטב את הפערים: בעוד שביישוב חורה פחות מ-20% התחסנו במנה השנייה, בנצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, שיעורם עומד על 56%.
