הסימנים לכך שהמלחמה הסתיימה בעיני נבחרי הציבור הגיעו השבוע בזה אחר זה: הביקור של הנשיא טראמפ בישראל, החיוכים - והסרת סיכת החטופים מצד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, אף שחמאס מחזיק עדיין 18 חללים - שאף אחד לא יודע אם ומתי יוחזרו, נוכח התרגילים של חמאס. לכך התלוו כמה החלטות שמעידות על כך שאולי הסתיימה התקופה שבה החיילים והמפקדים לא יוכלו להיות "עסוקים בלקיחת עורכי דין", כלשון ראש הממשלה. אבל בינתיים - הממשלה עדיין מסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית שאמורה לספק תשובות לכל-כך הרבה ישראלים שאיבדו את יקיריהם בטבח 7 באוקטובר.
נתניהו במרץ: "לא לחקירה בוועדה שמסקנותיה ידועות מראש"
(צילום: ערוץ כנסת )
לאחר חזרת החטופים החיים השבוע, ועם התייצבות צה"ל בקו הצהוב, הודיעו בצבא על הקמת ועדת צל"שים למלחמה - כפי שנחשף ב-ynet מוקדם יותר השנה. שר הביטחון ישראל כ"ץ אף פנה לרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר כדי שימליץ על אנשים שיקבלו את עיטור הגבורה - שהוענק לאחרונה בשנת 1975. "אנחנו בשטחים שולטים שמאפשרים לחזור ללחימה בכל רגע אם נידרש. המערכה עדיין לא הסתיימה", הצהיר הרמטכ"ל זמיר בניר עוז השבוע.
ולמרות זאת, גם בכנסת וגם בממשלה כבר סימנו את "היום שאחרי" המלחמה. שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי הודיעו שהם מתכוונים לקדם "במהירות המרבית" חקיקה שתוביל להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה, "עם שובם לישראל של החטופים החיים". השר לוין אף אמר כי ניתן יהיה להטיל "במקרים מתאימים" עונשי מוות על מחבלי חמאס שרצחו. הדרך ליישום ארוכה - אבל התזמון שבו הודיעו על קידום החקיקה - יכול להעיד במידת מה על כך שבעיניהם - אפשר לעבור לשלב הבא.
הסימנים הגיעו אתמול גם מצדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחליט להביא לממשלה החלטה על שינוי שם המלחמה - ל"מלחמת התקומה" - שם שהציע כבר בישיבת האבל המיוחדת ב-7 באוקטובר 2024 לציון שנה לטבח והמחדל. שם המלחמה "חרבות ברזל" ניתן למלחמה בתחילתה - וכבר בדצמבר 2023 תכנן נתניהו לשנות את השם. חודשים ספורים לאחר הטבח העלו נציגי צה"ל בדיונים סגורים את השם "מלחמת 7 באוקטובר", אבל הוא לא קודם.
למה לא חוקרים
מאז טבח 7 באוקטובר, צה"ל תחקר את עצמו - תחקירים שאת חלקם עוד עשויים לבדוק מחדש בעקבות ממצאי ועדת תורג'מן שכונו "תחקיר התחקירים". גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פתח בבדיקה משלו. אנגלמן הבהיר שאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית, הוא יישב עם חברי הוועדה כדי לקבוע גבולות גזרה - וכי ועדת החקירה תקבל בכורה על פני משרד המבקר. ועדת חקירה ממלכתית עשויה להיות ממוקדת למחדל הצבאי והמדיני, כך שבמשרד המבקר מאמינים שממילא ועדה כזו לא תקיף את כל נושאי הבדיקה.
השבוע, בהחלטה שפרסמו, כתבו שופטי בג"ץ שנראה שאין מחלוקת אמיתית על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי הטבח. הם הורו לממשלה לעדכן תוך 30 יום על הקמת ועדה "בעלת סמכויות חקירה נרחבות", אחרי שבדיון האחרון אמר נציג הממשלה כי לא תוקם ועדה ממלכתית "כל עוד נמשכת המלחמה". ההחלטה בבג"ץ הביאה את הסנגוריה הצבאית לדרוש ממבקר המדינה להשהות את הליכי הביקורת בנושאי הליבה אך המבקר דחה את הבקשה ואמר כי "ראוי שגורמי הצבא ישתפו פעולה".
2 צפייה בגלריה
הרצוג, עמית ונתניהו. בסביבת נתניהו דחו את הצעת הפשרה
(צילום: מארק ישראל סלם, הג'רוזלם פוסט)
אז למה באמת לא חוקרים? ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנותר בכיסא ההנהגה ולא קיבל אחריות לטבח, מתעקש שוועדת חקירה שתבדוק את מה שהתרחש באותו יום ומה שקדם לו, צריכה להיות "אובייקטיבית, מאוזנת ובלתי-תלויה", כלשונו. בנאום שנשא בכנסת במרץ האחרון הוא כבר שרטט איך צריכה להיראות ועדת החקירה הזו, בעיניו: "לא ועדת חקירה שהמסקנות שלה נכתבו מראש. לא מוטה. החקירה צריכה לזכות באמון העם - או באמון של רוב מכריע בעם". במילים אחרות - נתניהו דורש למנות, או להיות מעורב, במינוי מי שיחקרו את אירועי הטבח.
ועדת חקירה ממלכתית, בהתאם לחוק, ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון. נשיא המדינה יצחק הרצוג ניסה להציע פשרה שבמסגרתה ההרכב ייקבע על ידי השופט יצחק עמית - תוך היוועצות עם המשנה לו, השופט נעם סולברג, שנחשב "שמרן" ומקובל יותר בחוגי הימין. עמית, שהודר השבוע מנאום הנשיא טראמפ בכנסת, הסכים, אבל בסביבתו של נתניהו דחו את הצעת הפשרה. בתקופה האחרונה פורסמו כמה דיווחים על כך שנתניהו שוקל להקים ועדת חקירה ממשלתית - שאת חבריה תקבע הממשלה, בהתבסס על מלחמת לבנון השנייה - שבסיומה הוקמה ועדת וינוגרד.
כרגע לא ברור מה מתכננת הממשלה - אבל בשורה התחתונה, היא לא רצה במהירות להקים ועדת חקירה שתבדוק את הטבח, את מה שקדם לו - ואת התנהלות המלחמה. בעבר התנגד נתניהו להקמת ועדת חקירה כל עוד המלחמה נמשכת, והדגיש בכל הזדמנות שיש לחקור את הכשלים רק בתום המלחמה, כדי שהמפקדים והחיילים לא "יהיו עסוקים בלקיחת עורכי דין", כדבריו. המעשים של הממשלה - ושלו עצמו - עשויים להעלות תהייה אם לא הגיעה העת.
