שתי סופות הוריקן הכו בזו אחר זו, וגרמו להרס חלקת גידולי התירס הקטנה שעזרה לתומסה מנדוזה להאכיל את חמשת ילדיה בכפר קטן באזור הררי ועני במזרח גואטמלה. אפילו לפני שהסופות קברו את שדה התירס בבוץ בחודש שעבר, בעלה של מנדוזה, שעבד במטעי הקפה, נשאר בבית חודשים ארוכים בשל מגפת הקורונה.
יסמין אניאילי תינוקת בת 22 חודשים שסובלת מרעב תת-תזונה בכפר לה סייבה ב גואטמלהיסמין אניאילי תינוקת בת 22 חודשים שסובלת מרעב תת-תזונה בכפר לה סייבה ב גואטמלה
יסמין אניאלי, תינוקת בת 22 חודשים שסובלת מתת-תזונה. בכפר לה סייבה שבגואטמלה
(צילום: רויטרס)
ילדיה ירדו במשקל בעקבות המחסור במזון, וכדי לשרוד היא מכרה את התרנגולות שלה. עם הכסף שקיבלה יכלה מנדוזה לרכוש מעט גרגרי תירס. נותרו לה כעת רק חמש תרגולות, שכל אחת מהן שווה ארבעה דולרים. "כשהן ייגמרו, לא יהיה כלום", אמרה מנדוזה, אישה דקיקה בת 34 שחיה בכפר אל נראנחו, סמוך לגבול עם הונדורס.
המועצה המקומית שאליה משתייך הכפר, חוקוטן, שוכנת באזור באמריקה הלטינית המכונה "המסדרון היבש". הוא מתחיל בדרום מקסיקו ונגמר בפנמה, כשבתווך נכללים חלקים מגואטמלה, אל סלבדור, הונדורס וניקרגואה. באזורים הללו רגישות מוגברת ביותר למחסור במזון, אולי יותר מכל מקום אחר בחצי הכדור הצפוני, והיא נובעת משנים ארוכות של בצורת שחיסלה את היבולים החקלאיים.
לבצורת ולקורונה הצטרפו בנובמבר האחרון שתי סופות הוריקן, "אטה" ו"לוטה", שהביאו עמן גשמים ורוחות עזים במשך שבועות. הן חוללו הרס באזורים נרחבים במרכז אמריקה, כולל בחוקוטן שבה מתגוררת מנדוזה. לפי המדענים שתי הצורות הקיצוניות הללו של מזג האוויר – בצורת וסופות הוריקן – הם תוצאה ישירה של ההתחממות הגלובלית.
המגפה סיבכה את הטיפול בשתי הבעיות הללו. ההגבלות שהוטלו על מנת לבלום את התפשטות הנגיף גרמו לפגיעה בשכרם של המונים, ובאזורים הפרבריים בגואטמלה ובהונדורס נרשם גידול חד במספרם של התושבים הרעבים ללחם.

עדרים של מהגרים

בגואטמלה המצב חמור במיוחד. עוד לפני פגיעת הסופות כ-3.7 מיליון איש – יותר מחמישית מהאוכלוסייה במדינה – כבר סבלו לפי האו"ם מרמה חמורה של חוסר ביטחון תזונתי. האו"ם מגדיר מצב של חוסר ביטחון תזונתי כמצב שבו ישנה סכנה מיידית לפרנסה או לחיים.
תינוק שאובחן כסובל מ ת-תזונה יונק ב עיירה לה פלמייה ב גואטמלהתינוק שאובחן כסובל מ ת-תזונה יונק ב עיירה לה פלמייה ב גואטמלה
זינוק של 80% ברעבים בעולם. תינוק שאובחן כסובל מתת-תזונה יונק מאמו בעיירה לה פלמייה
(צילום: רויטרס)
בדו"ח של האו"ם, שבו צוין המספר המדובר, ההערכה הייתה כי בתחילת השנה הבאה תחול דווקא ירידה במספר התושבים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, אך הוא פורסם לפני פגיעת הסופות. שווי הנזקים שהן גרמו ברחבי מרכז אמריקה מוערך בכ-5.5 מיליארד דולר.
לאור המצב העגום בארצו, נשיא גואטמלה אלחנדרו ג'יאמטיי הפציר בחודש שעבר ברשויות האמריקניות לרחם על המהגרים מגואטמלה שנכנסו לארה"ב באופן לא-חוקי, ולמנוע את גירושם חזרה למדינתם.
הבצורת הממושכת, יצוין, תרמה להגירה ההמונית בשנים האחרונות אל צפון אמריקה. כאשר הסופה "לוטה" הכתה באזור ב-16 בנובמבר, הנשיא ג'יאמטיי הזהיר את המדינות המפותחות כי אם הן לא יעזרו בשיקום כלכלתה של מרכז אמריקה, הן ייאלצו להתמודד עם מה שהגדיר "עדרים" של מהגרים חדשים.
מהגרים חוצים את הגבול ממקסיקו לארה"ב, אשתקד

מספר המהגרים הנעים ממרכז אמריקה אל ארה"ב כבר החל לטפס מחדש למספרים שנרשמו לפני פרוץ המגפה, אך עבור רוב תושבי חוקוטן שבגואטמלה, מעבר לארה"ב כלל אינו אופציה. עלות המסע נעה בסביבות 14,000 דולר, והיא פשוט יקרה מדי עבור רובם. הם לכודים בתוך הכפרים המנותקים שלהם, עם מעט מאוד סיוע ממשלתי, ועם אספקה מידלדלת של מזון. "אנחנו לא יכולים להגר, בגלל שזה דורש כסף", אמרה מנדוזה, שדיברה מחוץ לבית צנוע שעשוי מבוץ ומעצים.
את ההשפעות של המגפה, הבצורת והסופות חשות גם מדינות שנמצאות ברובן מחוץ ל"מסדרון היבש", כולל הונדורס, שבה לפי האו"ם 1.65 מיליון איש סובלים מרמה גבוהה של חוסר ביטחון תזונתי. עבור ארגוני הסיוע הפועלים באזור, המשימה שהציבו לעצמם – למנוע מהתושבים להגיע לעוני קיצוני – נראית קשה במיוחד לאור האתגר המשולש. "השילוב של מצבי החירום הללו הופך את החירום הזה לחירום משולש", אמר פליפה דל סיד, מנהל הפעילות של הצלב האדום באזור פנמה. "השיקום יימשך שנים", העריך.
לפי אנשי "תוכנית המזון העולמית" של האו"ם, מגפת הקורונה תביא לכך שמספר האנשים הסובלים מרעב ברחבי תבל יגיע ל-270 מיליון בסוף השנה, זינוק של 82% ביחס לתקופה שלפני המגפה. אמריקה הלטינית נפגעה קשה מכל מבחינה זו, ואנשי האו"ם מדווחים שם על זינוק של פי שלושה במספר האנשים הזקוקים לתרומות מזון.
גונזלו רמירז עובד בשדה גידול עשב לורוקו  בעיירה לה פלמייה ב גואטמלהגונזלו רמירז עובד בשדה גידול עשב לורוקו  בעיירה לה פלמייה ב גואטמלה
היבולים כוסו בבוץ. גונזלו רמירז עובד בשדה גידול עשב "לורוקו" בלה פלמייה
(צילום: רויטרס)
נזק ל תירס עקב מחסור במים ב לה סייבה ב גואטמלהנזק ל תירס עקב מחסור במים ב לה סייבה ב גואטמלה
חקלאי מציג תירס פגום בעיירה לה סייבה. "נדפקנו כבר לפני הסופות"
(צילום: רויטרס)
עבור אלו שניסו בכל זאת לברוח מהעוני המרוד בגואטמלה, הלקח היה קשה. בני משפחת רמירז למשל, מהעיירה לה פלמייה הסמוכה לחוקוטן, מכרה חלק מהאדמה שהייתה בבעלותה לפני שנתיים, כדי לממן את המסע לארה"ב. הם גורשו חזרה, וכעת אין להם מספיק אדמה כדי לגדל את המזון הדרוש להם.

נדפקנו, עכשיו רק אלוהים יעזור

"נדפקנו עוד לפני המגפה, ועכשיו הכול נהיה גרוע יותר", אומר בתסכול דמיאן רמירז בן ה-16. לה פלמייה נותקה מאזור חוקוטן אחרי שגשר באזור קרס באחת מסופות ההוריקן.
כאשר המגפה פרצה, אפילו המשפחות שהצליחו להסתדר בצורה כזו או אחרת החלו לוותר על ארוחות – ולא פעם ילדים אושפזו בבתי חולים עקב תת-תזונה. אולם עבור מנהיג הקהילה בחוקוטן, אודארדו רוקה, הנזק מהסופות היה אכזרי במיוחד.
בתו של גונזלו רמירז מכינה טורטייה בעיירה לה פלמייה ב גואטמלהבתו של גונזלו רמירז מכינה טורטייה בעיירה לה פלמייה ב גואטמלה
בתו של גונזלו מכינה טורטיות. לעתים צריכים לבקש הלוואות כדי לקנות מזון בסיסי
(צילום: רויטרס)
חוזה ארנדו סושיטה אוכל עם ילדיו ב עיירה לה פלמייה ב גואטמלהחוזה ארנדו סושיטה אוכל עם ילדיו ב עיירה לה פלמייה ב גואטמלה
רק אלוהים יכול לעזור עכשיו. אב ומשפחתו אוכלים בגואטמלה
(צילום: רויטרס)
לפני שהן הכו שם, לכמה מהמשפחות עוד הייתה לדבריו מעט אופטימיות. גשמים עדינים הביאו אז לפריחה ראשונה של השדות אחרי שנים ארוכות של בצורת, אך ההוריקנים "אטה" ו"לוטה" חיסלו את התקווה הזהירה לחיים טובים מעט יותר. ראש העיירה העריך שכחצי ממטעי הקפה הושמדו, בעוד יבולי התירס והשעועית הושמדו כמעט לגמרי תחת מפולות הבוץ.
"זו הייתה השנה הגרועה ביותר אי פעם", אמר רוקה. "זה היה אחד היבולים הטובים ביותר בבצורת של עשר שנים", הוסיף ראש העיירה בשיחה מקוטעת מהאזור שבו אין חשמל מאז ש"לוטה" הפילה בתחילת נובמבר את הקווים. "עכשיו, רק אלוהים יכול לעזור לנו", הוסיף.
לפני פגיעת הסופות, צוות של סוכנות הידיעות רויטרס ביקר בחוקוטן ושמע עדויות של תושבים שצמצמו את הארוחות שלהם לכמה טורטיות ועשבי פרא. הם סיפרו שהם אוכלים לעתים גם שעועית וביצים. הורים מודאגים סיפרו על ימים שלמים ללא אוכל, וחלקם העידו שבצל היעדר סיוע ממשלתי או תרומות, הם נאלצו לקחת הלוואות כדי לרכוש מעט מזון בסיסי.