יותר משנה וחצי מנהלת מילניה עמלה, תושבת ירושלים, מאבק להשבת בתה אילול, כיום בת ארבע וחצי. לטענתה, לאחר הליך גירושין מבעלה, תושב טול כרם, "חטף" האב את הילדה לשטחי הרשות הפלסטינית ומאז היא לא מצליחה לראותה או ליצור עמה קשר. "היא רק ילדה קטנה, ואני לא יודעת איך היא חיה. זה כואב כל יום מחדש", שיתפה האם.
סיפורה של עמלה מורכב כבר מראשיתו. היא גדלה במשפחה מעורבת - אם יהודייה ואב מוסלמי - ובגיל 21 נישאה לתושב טולכרם. "הייתי צעירה מאוד", היא משחזרת. "זה התחיל בשיחות טלפון, התאהבות ואז חתונה. לא הבנתי אז את כל המשמעויות של מה שזה יביא".
לאחר הנישואים עברה להתגורר עם בעלה במחנה שועפאט, שם נולדה בתם המשותפת אילול. במהלך השנים הידרדרו היחסים בין בני הזוג, בין היתר בגלל קשיים כלכליים, עד שעמלה הבינה שהיא לא יכולה להמשיך כך יותר והשניים נפרדו. הילדה נותרה בחזקתה עד לאירוע ששינה את חייה: "יום אחד יצאתי מהבית עם הילדה והוא פשוט חטף אותה ונעלם. מאותו רגע לא ראיתי אותה יותר. היא הייתה אז בת שלוש".
טענותיה של עמלה מגובות במסמך רשמי של אגף הרווחה בעיריית ירושלים, שהוגש לבית הדין השרעי בעיר והגיע לידי ynet. במסמך נכתב כי גורמי הרווחה עודכנו שהאב "לקח את הקטינה לצורך אירוח באזור טולכרם בגדה ולא החזירה עד היום".
ב-22 באפריל 2025 הוציא בית הדין השרעי צו המורה לאב להשיב את הילדה לאמה תוך 48 שעות, אך זה לא יושם. באגף הרווחה ציינו כי האם פנתה למשטרה בניסיון לאכוף את החלטת בית הדין, אך לדבריהם "לא התאפשר ביצוע המסירה מאחר שהאב והקטינה נמצאים באזור הגדה".
עוד נכתב כי נעשו ניסיונות חוזרים ליצור קשר עם האב לצורך יישום ההחלטה, אך ללא הצלחה: "ניסינו ליצור עמו קשר גם באמצעות הווטסאפ אך לא הגיב". המסמך מסתיים בקביעה יוצאת דופן של שירותי הרווחה, שלפיה "הקטינה נמצאת מחוץ לתחום אחריותנו, ועל כן לא עלה בידינו להמשיך בעבודה עם המשפחה ולהגיש את התסקיר שהתבקש".
במשטרה טוענים: "הפרקליטות הצבאית סגרה את התיק"
עמלה פנתה שוב ושוב לרשויות, אך גם זה לא הועיל: "אמרו לי שאין להם איך לפעול. פניתי גם לבית המשפט לענייני משפחה, אבל לא קיבלתי פתרון". אחד החששות הגדולים ביותר שלה הוא האפשרות שהילדה תועבר אל מחוץ לישראל.
גם ניסיונות ליצור קשר עם משפחת האב לא נשאו פרי. "פעם אחת הצלחתי לדבר עם אחותו וביקשתי רק תמונה של הילדה. היא אמרה שהיא לא יכולה לעזור כי הוא יכעס עליהם", אמרה עמלה. "אני לא מחפשת נקמה ולא מלחמות. אני רק רוצה להחזיק את הבת שלי ולחבק אותה שוב".
לדברי גורמים המעורים בפרשה, אחד המכשולים המרכזיים הוא העובדה שהילדה נמצאת בשטחי הרשות הפלסטינית. לדבריהם, כל עוד האב מחזיק בילדה בתחומי הרשות, הרשויות הפלסטיניות אינן רואות בכך בהכרח עבירה המחייבת התערבות, בעוד שהרשויות הישראליות מתקשות לאכוף את החלטותיהן מעבר לקו הירוק.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה פעלה המשטרה בכלים שברשותה על מנת לסייע למתלוננת, לרבות הכוונה כיצד עליה לפעול ושיחות של הגורמים הרלוונטיים עימה ועם עורכת דינה. במהלך חודש יוני אשתקד מסרה המתלוננת כי אינה מעוניינת בהמשך טיפולה של המשטרה בנושא. למרות זאת, באותם ימים הוצא צו צבאי למעצר החשוד אך הוא לא אותר. בחודש ספטמבר האחרון נסגר תיק החקירה בהוראת הפרקליטות הצבאית".
