בזמן שישראל מתכוננת לרגע החזרת החטופים אחרי כמעט שנתיים בשבי חמאס, לוחמי המילואים - שנשאו על גבם את עיקר הנטל לאורך המלחמה - משתפים את תחושותיהם. ארבעה מהם סיפרו ל-ynet על הגאווה, הכאב והתחושה שהמאבק עוד לא תם.
צה"ל מקפל בסיס צבאי בצפון הרצועה לאחר החתימה על ההסכם
(צילום: גלעד כהן )
רס"ן במיל' יואב אדומי, סמג"ד 8111 שהשלים 350 ימי מילואים לאורך המלחמה, סיפר: "אני גאה להיות חלק מעם שהאתוס שלו מקדש את החיים, שמוכן לשלם ושילם מחירים כבדים כדי להשיב את אחינו הביתה - את החטופים החיים למשפחותיהם ואת החללים לקבורה. כמו שאמרנו המילואימניקים לאורך כל הדרך - עסקה משיבה חטופים, אך לחץ צבאי כבד הוא שיביא את העסקה. וכך היה".
לדבריו, "חיילי צה"ל, כוחות הביטחון ובראשם המילואימניקים שעצרו את חייהם בפועל לשנתיים ושירתו מאות ימים במילואים הם שיצרו את התנאים שאפשרו לנו להגיע לרגע הזה, והם גם אלו שיובילו את תיקון ושיקום מדינת ישראל. ברגעים כאלה אני לא יכול שלא לחשוב על החברים שנפלו מהיחידה שלי במהלך חרבות ברזל - עומר ביתן, אביתר כהן, איתי פרי, ארי זנילמן, אליה יאנובסקי ורומן ברונשטיין. יהי זכרם ברוך, מותם לא היה לשווא. תודה".
6 צפייה בגלריה
יואב אדומי. "עסקה משיבה חטופים, אך לחץ צבאי כבד הוא שיביא את העסקה"
(צילום: אביגיל עוזי)
אמיר חוסייסי, לוחם בגדוד בארי, המשרת לצד נדב מירן - אחיו של החטוף עמרי מירן - תיאר את התחושות עם היוודע דבר העסקה: "ההודעה על ההסכם תפסה אותי באמצע הלילה, והמחשבות על נדב מהמילואים הציפו אותי. נדב הוא אח של עמרי מירן, שכנראה נראה אותו מחבק את עלמא ואת רוני המלאכיות הקטנות שלו אחרי שנתיים של סיוט. זה רגע שיביא קצת נחת לאבא דני, ללישי הלביאה, למשפחת מירן ולכל משפחות החטופים".
הוא סיפר: "התכתבתי עם נדב הבוקר והוא כתב לי 'בוקר של כיף'. חשבתי לעצמי כמה שזה אמיתי שהם סוף-סוף חוזרים לחוות קצת כיף אחרי שנתיים של סיוט. כמילואימניק אני יודע שזה עוד לא נגמר, שיש עוד המון מה לעשות מבצעית, שצריך לשקם ולבנות מחדש הכול. אבל עכשיו אני שם את זה רגע בצד. למרות שאני עדיין במילואים, אני מרשה לעצמי לחייך, להתרגש ולהיות גאה על העשייה ועל הוויתורים שהיו בדרך. אני זוכר את כל אלה שחירפו את נפשם כדי שנגיע לרגעים האלה, ומקווה שתמיד נעשה הכול כדי שנהיה ראויים להם".
רס"ב (במיל') איתי גיטלר, לוחם בגדוד 7155, שהשלים כ-270 ימי מילואים ומשרת כעת בסבב נוסף, שיתף: "הבשורות מהמו"מ על עסקת החטופים מרגשות, ומרגש עוד יותר לקבל אותן בזמן שירות מילואים. הרי זאת אחת הסיבות שאנו מגיעים למאות ימי מילואים - אין מילואימניק שלא חלם להיות חלק מהצלת החטופים". עם זאת, ציין: "הרגליים חזק על הקרקע. אנחנו מכירים את האויב, ויודעים שעד שהחטופים לא פה - התפילות והערנות עדיין נדרשות".
6 צפייה בגלריה
דוידי בן ציון. "ההקרבה של מאות ימי מילואים שווה את השגת המטרה הקדושה של השבת האחים הביתה"
הוא הוסיף: "בהקשר שלנו, המילואימניקים - החזרה לשגרה שלנו תלויה בעוד כמה דברים, והמשימות עדיין רבות עד שנוכל לסגור את האירוע ולחזור לשגרה אמיתית. אבל הכי חשוב - חזרתם של החטופים. אנו מתפללים לשובם המהיר, ומייחלים שמרגע זה יחל הריפוי של כולנו - כפרטים וכמדינה".
רס"ן (במיל') דוידי בן ציון, מפקד בחטיבה 55 ואב לשבעה ילדים, שהשלים יותר מ-300 ימי מילואים מפרוץ המלחמה, סיפר: "בכל יום במילואים התפללתי שנגיע לרגע הזה. גם ברגעים הכי קשים, עם המחירים הכואבים, היו מול העיניים שלי ושל כל חבריי לירי, נעמה, רומי ודורון - ומהרגע שהן חזרו, המשכנו להילחם כדי לראות פה את זיוי וגלי, ואת משפחת גולדין מקבלת סוף סוף את בנה בחזרה אחרי יותר מעשור".
בן ציון הוסיף כי "ההקרבה של מאות ימי מילואים שווה את השגת המטרה הקדושה של השבת האחים הביתה. ערבות הדדית זו אבן היסוד שבגללה באנו תמיד למילואים, ובזכותה אנחנו צפויים לראות את האחים שלנו חוזרים מעזה הביתה". הוא שיתף: "באופן אישי, אני כעת במילואים, והלב עדיין לא משחרר. עד שלא אראה את האחרון שבהם חוצה את הגבול חזרה הביתה - לא אהיה רגוע. ברגע הזה, מעבר לברכות למפקדים וללוחמים, זו העת להצדיע לבנות הזוג, לאמהות, לאבות ולילדים של המילואימניקים שהקריבו שנתיים מהחיים, שילמו מחיר יקר - והרגע הזה הוא שלהם ובזכותם".
6 צפייה בגלריה
"משלמים את המחירים הכי כבדים כדי שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לחיות בשלום". מתנאל ויינברג
(צילום: שאול גולן )
מתנאל ויינברג, לוחם בחטיבת אלכסנדרוני שנפצע באורח קשה באוקטובר האחרון ואיבד את ידו, שיתף היום: "קברנו חברים שנפלו בלחימה, עומר סמדג׳ה, סעדיה דרעי ועומר בלוה זכרם לברכם. אישית טיפלתי בהם כחובש, הם עמוק בלב ובנפש שלי".
לדבריו, "יצאנו למילואים ולחמנו בשביל לקחת חלק במשימה החשובה הזו, אחת משתי מטרות המלחמה - השבת החטופים הביתה. אני שמח שהשגנו אותה, היינו מוכנים לעשות הרבה מאוד כדי שהדבר הזה יקרה, אנחנו ועוד רבים. חלק הקריבו את גופם, נפשם, חייהם. כולנו בטירוף כבר שנתיים, משלמים את המחירים הכי כבדים כדי שאזרחי מדינת ישראל יוכלו לחיות בשלום. כשזה המצב אנחנו שמחים, ואם זה לא המצב - נעבוד כדי שזה יהיה. ההקרבה זה משהו שמאפיין את החברה הישראלית - הורים ללוחמים, בני ובנות הזוג של משרתים בצה״ל. לצד ההקרבה, המשפחות הן שנתנו לנו את הרוח הגבית להמשיך בדרך שלנו. זה העם המדהים שלנו״.
