מייצג הצוללות כנגד פרשת השחיתות תיק 3000מייצג הצוללות כנגד פרשת השחיתות תיק 3000
(צילום: מוטי קמחי )
הקרקס האלים שהציג אתמול (ד') יו"ר הכנסת יריב לוין כשביטל את ההצבעה שבה הוחלט ברוב חוקי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות וכלי השיט, לא יציל את המתחמקים מחקירה. פרשת השחיתות הביטחונית-כלכלית החמורה ביותר בתולדות המדינה תיחקר. האמת תצא לאור. צריך רק לדאוג שהשרים המוסמכים לכך יעשו את המתבקש מאליו ויפעילו את סמכותם - ללא מורא ומבלי להיכנע לשיקולים אישיים או פוליטיים.
התשתית העובדתית מבססת עבירות חמורות המשלבות לכאורה שוחד בערכים אסטרונומיים, ניגודי עניינים ופגיעה בביטחון המדינה. צוללת שישית נרכשה בניגוד לעמדת צה"ל. הצוללות השביעית, השמינית והתשיעית נרכשו בסכומי עתק, בהחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בניגוד לעמדת צה"ל, המטה לביטחון לאומי ומשרד הביטחון. כך גם שתי ספינות נגד צוללות, שנרכשו ללא דיון הכרחי בקבינט - וממילא ללא אישורו. ארבע ספינות מגן נרכשו לכאורה מאחורי גבה של מערכת הביטחון, תוך הפעלת לחצים כבדים ביותר על בעלי תפקידים בה.
בכל מדינה מתוקנת היו חוקרים פרשה כזו, מזנב ועד ראש, את כל מי שפעלו בניגוד עניינים ו/או גרפו עמלות דמיוניות לכיסיהם, ו/או עברו עבירות מתחום טוהר המידות, ו/או קיבלו החלטות העלולות לפגוע – או פוגעות בפועל – בביטחון המדינה ובכלכלתה. לא בישראל – עד כה.
הסערה בכנסת, אתמול
(צילום: ערוץ כנסת)

הנה שלושה כלי העבודה שיביאו להקמת ועדת החקירה, ונתחיל משר הביטחון. חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, קובע בסעיף 537, שכותרתו "ועדות חקירה" כי "שר הבטחון, וכן הרמטכ"ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל ענין הנוגע לצבא, והיא מוסמכת להזמין עדים ולגבות עדויות בשבועה או ללא שבועה. ועדת חקירה יכול שתהיה מורכבת מקצין אחד".
לא יכולה להיות מחלוקת לגבי סמכותם של כל אחד מהשניים, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי, להקים ללא שום דיחוי ועדת חקירה בעניין "הנוגע לצבא", כלשון הסעיף, באופן כה מובהק.
כך, למשל, הקים שר הביטחון משה ארנס ב-1984 ועדת חקירה בפרשת השב"כ וקו 300, והטיל עליה "לקבוע את העובדות בקשר לסיבת מותם של המחבלים, להסיק מסקנות ולהמליץ המלצות, לרבות מסקנות והמלצות בתחום האישי". כך הקים הרמטכ"ל שאול מופז בשנת 2000 ועדת חקירה בראשות השופט מאיר שמגר בפרשת הצלילות במימיו המזוהמים של נחל הקישון.
לא יכולה להיות מחלוקת לגבי סמכותם של כל אחד מהשניים, שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי, להקים ללא שום דיחוי ועדת חקירה בעניין "הנוגע לצבא", כלשון הסעיף בחוק
הלאה, לחלופה נוספת ולשרים נוספים. חוק הממשלה, תשס"א-2001 קובע בסעיף 8א', שכותרתו סמכויות לוועדת בדיקה ממשלתית: "מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו... ובראש הוועדה עומד שופט בדימוס, רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה, לפי... חוק ועדות חקירה".
ובהמשך, בסעיף משנה (ד): "מצאה ועדת בדיקה ממשלתית כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית, תביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה".
כך למשל הקימה הממשלה בפברואר האחרון ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס, עם סמכויות של ועדת חקירה, לחקר המחלקה לחקירות שוטרים.
ובכן, מי השרים ש"הנושא או האירוע" מצויים בתחום אחריותם? ביטחון, חוץ, אוצר, משפטים, כלכלה.
ואם לא די בכך, בא סעיף 28 בחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, ומציע חלופה שלישית. הוא מאפשר לשר להקים ועדת בירור ממשלתית "לשם בדיקת עניין שבתחום תפקידיו". לוועדת בירור אין סמכויות מוגדרות בדין, והיא פועלת מכוחו של השר, למעט אם הוקנו לה סמכויות בדרך של הסמכה, כגון הסמכה לפי סע' 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).
נסכם. על הפרק: ביטחון המדינה. אכיפת חוק. שוויון בפני החוק. אמון הציבור. עקרון הפומביות. טוהר המידות. מה עוד נדרש כדי לשכנע אתכם - בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן (ואולי גם ישראל כץ)? הקמת ועדה שתחקור את "פרשת הצוללות וכלי השייט" מונחת על שולחנכם, היום. מדובר בחובה לחקור, לא ברשות. וזה בסמכותכם.
  • עו"ד גלעד שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ובמכון בייקר ביוסטון. לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה וממנהלי המו"מ המדיני

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com