אחרי שדחה בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב את עתירתו של סגן-אלוף א', ששימש כקצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר - מה שיאפשר את המשך הליך הדחתו מצה"ל - נחשפים כעת טיעוניו כפי שהובאו בפסק הדין, לרבות התייחסות צה"ל למקרה וקביעתו של השופט קובי ורדי.
בתחילת פסק הדין מובאת דרישתו של סא"ל א' - בנו של אלוף במיל' - לקבל "את כל התחקירים, המידע והמסמכים שבבסיס חוות הדעת, לרבות הפרוטוקולים, המסמכים, הרישומים והראיונות שערכו עורכי התחקירים, בין היתר עם העותר, לצורך גיבושם, וכל מסמך אחר שעמד לרשותם או הופק על ידם לשם כך". עוד דרש סא"ל א' מקצין אמ"ן ומקצין המודיעין הראשי (קמנ"ר), "להעמיד לעיון העותר את כל התחקירים שנערכו ונוגעים בהקשרו, כולל כל הראיונות וסיכומי הפגישות שנערכו עם העותר" - דרישות שכאמור לא ימולאו עם דחיית העתירה.
טענותיו של סא"ל א'
סא"ל א' הלין על כך שהרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בחר להדיחו משירות, תוך מתן "כסות משפטית להוצאה לפועל של הדחה שלא כדין ובהיעדר סמכות", לטענתו. בהמשך גלל העותר את השתשלשות ההתקשרות עם לשכת סגן הרמטכ"ל סביב פרסום ההחלטה, וטען כי הופתע מפרסומה שעות בודדות לפני פגישתם.
בפסק הדין עמד סא"ל א' על כך ש"מדובר בהחלטה מפלה, בררנית ושרירותית של הרמטכ"ל", והתמקד בעיקר בכך שעצם הדחתו מצה"ל תוביל לדבריו לפגיעה בזכויותיו כמשרת קבע פורש. סא"ל א' טען עוד כי הוא "המפקד היחיד בצה"ל שמודח מהצבא, שמשלם מחיר של ממש בדמות אובדן זכויותיו בגין מחדלי הצבא והמדינה בכל הקשור למודיעין והתרעה מפני כוונות ארגון הטרור חמאס לפתוח במלחמה נגד מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כשמפקדים בכירים ממנו סיימו את תפקידם והשתחררו מהצבא בלא שהודחו ומבלי שזכויותיהם נפגעו".
סא"ל א' התנער מאחריותו, בעיקר משום שנכנס לתפקידו ארבעה חודשים בלבד לפני טבח 7 באוקטובר, ואף הוסיף ש"העז לחשוב על דרכים לאתגר את 'הקונספציה' שאחזה במודיעין הצה"לי בכל רמותיו, באשר לכוונות חמאס, שיטותיו ויכולותיו".
בהמשך טען כי אין כל סמכות לרמטכ"ל או לסגנו לבצע הדחה שכזו, וזו נתונה רק לסמכותו של ראש אגף כוח אדם. סא"ל א' גם העלה ספקות בנוגע לכשירות הוועדה המייעצת שהתכנסה בעניין הדחתו. "כינוסה של הוועדה המייעצת הוא למראית עין בלבד, ונועדה להכשיר החלטה פגומה ערכית, מנהלית ומקצועית שתוצאתה ידועה מראש, כשהרכב הוועדה המייעצת אינו מקצועי בעבודת חיל המודיעין ומדובר ברח"ט הסגל, יו"ר הוועדה ושני קצינים בדרגת סא"ל שאינם משתייכים לחיל המודיעין, כך שמדובר בוועדה שאינה מבינה בעניינים מודיעיניים והיא עקרה לחלוטין", מסר. סא"ל א' הוסיף גם את הפגיעה בזכותו להגיב עניינית ומקצועית לתחקירים שנעשו, או לחוות הדעת לגביו, וטען: "נראה שמדובר ב'חותמת גומי' לאשרור החלטת הרמטכ"ל".
תגובת צה"ל
לפי צה"ל, "סגן הרמטכ"ל ציין בחוות דעתו כי על יסוד התחקירים שעמדו בפניו נפלו שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהגות העותר, ושמתקיימת עילה ליזום הליך לבחינת התרת התחייבותו של העותר על יסוד שגיאה ערכית-מקצועית משמעותית, כשלים אחרים ואחריות פיקודית".
חלק מדברי השופט: "העותר לא מנהל את צה"ל"
בנוסף, לפי הצבא, אין כל צורך בעירובו של ראש אכ"א, כפי שטען סא"ל א'. בצה"ל הוסיפו חידוד לסוגייה וטענו כי "קבלת הפרופוזיציה בעתירה, שהתרת התחייבות משירות בצה"ל אינה אפשרית במקרים של כשל מקצועי או פיקודי, תוביל לתוצאה אבסורדית שנמנע מהרמטכ"ל להוציא משירות הצבא קצינים שכשלו מקצועית, גם אם מדובר בכישלון קולוסאלי ובתוצאות הרות אסון".
בהמשך עלו טענות הצבא באשר למושג "ערכי", כפי שהציגו סא"ל א', שבמסגרתן הודגש כי הוא מתאפיין באחריות, דוגמה אישית ומקצועיות, "כשהתנהגות הלוקה בכשל מקצועי חמור יכולה לעלות כדי הפרה של המונח אחריות ודבקות במשימה, ואין לנתקן מהמישור המקצועי, כשכשל מקצועי על פי ערכי צה"ל הוא במקרה זה גם הפרת ערך המקצועיות והתנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בשירות קבע, בדרגתו או במעמדו בצבא של העותר".
קביעת השופט
בהכרעתו תמך השופט בעמדת צה"ל, כשלדבריו "הבסיס לאותה התנעה זו חוות הדעת של סגן הרמטכ"ל, שמעלה עניינים קונקרטיים וטענות קונקרטיות כלפי שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהגותו של העותר כמפקד בתפקידו כקצין אמ"ן אוגדת עזה".
השופט הדגיש עוד כי סגן הרמטכ"ל קיבל את החלטתו אחרי שנועץ עם הפרקליט הראשי, וקבע כי "העותר נושא באחריות פיקודית להיעדר התרעה ממודיעין אוגדת עזה לאירועי 7 באוקטובר 2023 בשל תפקידו כקמ"ן אוגדת עזה במועד זה, ובשל שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהגותו של הקצין לפני פרוץ המלחמה".
לטענת תקופת הזמן הקצרה שבה שירת כקמ"ן האוגדה השיב השופט כי סגן הרמטכ"ל פירט בחוות דעתו ש"בשים לב לניסיונו המקצועי המשמעותי ולציפייה ממנו בנסיבות אלה, הוא סבור כי העותר חרג מאמות המידה המצופות ממשרת קבע, לא כל שכן בדרגתו ובתפקידו הפיקודי, וכשל כשל מקצועי משמעותי בהתאם לתפיסתו, ובהינתן הנסיבות הייחודיות של אירועי 7 באוקטובר ותוצאתם הקשה", והוסיף: "התנהגותו של העותר אינה מתיישבת עם היכולות וההתנהלות המצופה ממשרתי קבע בצה"ל בכלל ומהמשרתים בתפקידים פיקודיים בפרט". לפיכך, דחה את טענת סא"ל א' בנוגע להיעדר סמכותו של סגן הרמטכ"ל בהליך הדחתו.
בסיכום דבריו קבע השופט כי הדברים המיוחסים לסא"ל א' הינם "כישלון פיקודי בולט במילוי תפקידו לנוכח פני אויב, והתנהגות זו סטתה סטייה ניכרת מהנדרש מהחייל בצה"ל, בדרגתו ובתפקידו". השופט לפיכך תמך באופן שבו ביצע צה"ל את הליך ההדחה, בנימוק שהוא "ראוי, סביר ונכון. לא נפל בו פגם מהותי ובוודאי שלא נפגעת זכות הטיעון של העותר".
לפי השופט, "עם כל הכבוד לעותר, הוא לא מנהל את צה"ל ויש לנו רמטכ"ל אחד, סגן רמטכ"ל אחד וראש אכ"א אחד, הפועלים במסגרת סמכותם".
בהמשך ציין השופט כי "במהלך הדיון הודיע העותר, לראשונה, כי הוא מוכן לכך שיתאפשר לו לעשות תפקיד רוחב כזה או אחר בצבא עד יוני 2028 ואז לפרוש מצה"ל ולקבל את זכויותיו. כמובן שהוועדה המייעצת תוכל לבחון גם עניין זה, כולל בקשתו של העותר לקבל את זכויותיו מצה"ל כמו מי שפרש משירות בצה"ל, ולא מודח ממנו".
השתתפו בהכנת הכתבה: אילנה קוריאל
