התפתחות דרמטית בחקירת אחד הפיגועים הרצחניים ביותר בארגנטינה: סבסטיאן באסו, התובע הראשי בתיק הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994, פנה לבית המשפט הפדרלי במדינה בבקשה להוציא צו מעצר לאומי ובינלאומי נגד המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. באסו, מחליפו של אלברטו ניסמן שנרצח ב-2015, סבור שחמינאי היה מעורב באופן ישיר בתכנון הפיגוע שבו נרצחו 85 בני אדם - והמנהיג העליון עומד כעת במרכז הדרישה להטיל עליו אחריות ישירה ולבקש את מעצרו מיד אם יגיע לשטחי ארגנטינה.
2 צפייה בגלריה
זירת הפיגוע בבואנוס איירס ב-1994. אחד מהאירועים הקשים בהיסטוריה של ארגנטינה
(צילום: AP)
הפיגוע, שביצע ארגון חיזבאללה בליווי פעילים איראניים, הוביל להריגת 85 אנשים ולפציעת מאות אחרים, והוא נשאר עד היום אחד מהפיגועים הקשים ביותר בהיסטוריה של ארגנטינה. בחוות דעתו לבית המשפט, באסו טען כי חמינאי היה מעורב בתכנון הפיגוע, והיה אחראי להוצאת פסק ההלכה (פתווה) שהורה על ביצועו.
בּאסו הוסיף כי חמינאי הוא לא רק דמות פוליטית מרכזית באיראן, אלא גם אחראי לפיקוח ישיר על מדיניות החוץ והכוח הצבאי של המדינה. הוא ציין כי חמינאי "מינה את מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה לנציגו בלבנון", וכי "כל המדיניות הצבאית והחוץ של איראן נמצאת תחת פיקוחו הישיר".
התובע ביקש מהשופט דניאל ראפקס להורות על הזמנת חמינאי לחקירה ולהוציא צו מעצר בינלאומי באמצעות האינטרפול. הוא אף דרש מהכוחות הפדרליים המקומיים להיערך למעצרו של מנהיג איראן במידה ויופיע בשטחי ארגנטינה, ולהביאו מיידית בפני בית המשפט.
2 צפייה בגלריה
חמינאי. "כל המדיניות הצבאית והחוץ של איראן נמצאת תחת פיקוחו הישיר"
(צילום: AFP PHOTO / HO / KHAMENEI.IR)
הדרישה הזו מהווה שינוי משמעותי לעומת העמדות הקודמות של פרקליטי המדינה, שהתייחסו בעבר לחמינאי ככזה שמחזיק בחסינות דיפלומטית בשל מעמדו כשליט עליון. בּאסו, שמייצג את התביעה בתיק הפיגוע מאז רצח ניסמן, טוען כי "הגישה הזו לא עומדת באור החוק הבינלאומי", במיוחד כשמדובר בפשעים נגד האנושות ובפעולות טרור.
החשיבות של הבקשה היא לא רק במישור המשפטי, אלא גם במישור הדיפלומטי. אם אכן יינתן צו המעצר, ייתכן כי צעד זה יעמיק את המתיחות בין ארגנטינה לאיראן, שהיו מאז 1994 בקשרים דיפלומטיים מינימליים בלבד.
בשנה שעברה קראה ארגנטינה לאינטרפול לעצור ארבעה אזרחים לבנונים במסגרת חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית. בפנייה לארגון השיטור הבינלאומי ציין השופט הפדרלי דניאל ראפקס כי "ישנם חשדות מבוססים שהארבעה שיתפו פעולה עם הזרוע הצבאית של חיזבאללה – או שהיו סוכנים מבצעיים שלה".
