"אין לגלות סלחנות": בית המשפט המחוזי מרכז בלוד גזר היום (ראשון) עשר שנות מאסר על רואן עבד אל חי, סייעת ב"גן של סיגל" בהוד השרון, שהורשעה באפריל בביצוע 277 עבירות אלימות כלפי שמונה פעוטות. אל הדיון הגיעה הסייעת כשהיא מסתירה את פניה בקפוצ'ון.
רואן עבד אל חי. מימין: היום בבית המשפט
(צילום: מאיה כהן )
הסייעת המתעללת לפני הדיון בבית המשפט, היום
(צילום: מאיה כהן )
לפי הרשעתה, עבד אל חי ביצעה את המעשים בפעוטות בני שמונה חודשים עד שנה וחצי, בין מאי ליולי 2023. היא הורשעה בין היתר בתשעה סעיפים של התעללות בקטין חסר ישע וב-122 סעיפים של תקיפה בנסיבות מחמירות. היא הורשעה גם בעבירת התעללות נפשית. בנוסף לעונש המאסר, בית המשפט גזר עליה תשלום פיצויים להורי הפעוטות בסך כולל של 450 אלף שקלים.
באחד המקרים, כך עולה מכתב האישום שבו הורשעה, שכב אחד הפעוטות על מזרן בעוד הסייעת הלכה סמוך אליו ובעטה בו. כאשר הרים את ראשו היא הכתה אותו בחוזקה בראשו ובגבו, כיסתה את ראשו בשמיכה, הצמידה אותו למזרן והכתה אותו שוב. במקרה אחר, ניגשה הסייעת בזמן האכלת הפעוטות אל אחת מהם, הרימה אותה בכוח ונענעה אותה בחוזקה. במקרה נוסף זרקה את הפעוטה הראשונה על פעוטה אחרת, והפנתה את גבה אל השתיים כשהחלו לבכות.
"הגוף שלו זוכר"
בשלב הטיעונים לעונש התייצבו הורי הפעוטות בבית המשפט, ותיארו בעצמם כיצד הפגיעה בילדיהם שינתה את חייהם. אימו של הפעוט א' תיארה בפני השופטת מיכל ברק נבו כי מאז חשיפת הפרשה גם פעולות יומיומיות כמו ביקור אצל הרופא או חזרה מהגן מעוררות מחדש את החרדה. "היא (הסייעת) נכנסת איתך לכל בוקר, לכל לילה, לכל החלטה ולכל פרידה מהילדים. זאת הייתה אמורה להיות שנה של התחלות והם קיבלו אמא שנלחמת לשרוד", אמרה.
האם סיפרה כי נוסף לפגיעה בילדה, היא מתמודדת עם פוסט טראומה וכושר עבודתה נפגע. "הטראומה לקחה ממני את החדות שהייתה לי ואת היכולת להחזיר את עצמי", סיפרה - ופנתה ישירות אל עבד אל חי שנכחה באולם: "היום את כבר לא נכנסת לבית שלי, אבל את עדיין נכנסת לי לסיוטים".
גם אימו של הפעוט ד' תיארה כיצד הקשיים מלווים את המשפחה ואת בנה שלוש שנים אחרי המעשים. היא סיפרה בבית המשפט כי ד' מתעורר מסיוטים בלילות, מתקשה להירגע, אוגר אוכל ומפגין פחדים הקשורים לרחצה ולמים חמים. לדבריה, "הרבה אנשי מקצוע אמרו לנו בשנייה שהתחלנו לטפל בד' שהוא לא יזכור, אבל הגוף שלו יזכור. הגוף שלו זוכר. הוא נמצא בגן התפתחותי ועדיין לא ברור מה היקף ההשלכות על ההתפתחות שלו".
לנוכח העדויות, הפרקליטות ביקשה להטיל על הסייעת עונש של 14 שנות מאסר, במסגרת מתחם ענישה של 13 עד 17 שנות מאסר, כמו גם מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למשפחות. התביעה הדגישה את חומרת המעשים, את מספר הקורבנות ואת העובדה שמדובר בפעוטות חסרי ישע שלא היו מסוגלים להגן על עצמם או לספר להוריהם על המעשים. לפי התביעה, עבד אל חי לא הודתה במיוחס לה בכתב האישום, לא קיבלה אחריות על מעשיה ולא עברה הליך טיפולי משמעותי בשלוש השנים שחלפו מאז הגשתו באוגוסט 2023. עוד נטען כי ניהול ההליך המשפטי האריך את סבלן של המשפחות שנאלצו להתמודד שוב ושוב עם המעשים הקשים.
מנגד, סנגורה של הסייעת עבד אל חי, עורך הדין קונפורטי, דחה את הטענה שלפיה מרשתו לא קיבלה אחריות. הוא טען כי ההגנה הסכימה להגשת הסרטונים ולא ביקשה לחקור את העדים, וכי בית המשפט אף זיכה את הנאשמת מחלק מהאישומים שיוחסו לה. הסנגור ביקש להתחשב בגילה הצעיר והיעדר עברה הפלילי. עבד אל חי פנתה בעצמה לבית המשפט בעבר, ואמרה אז כי "אני אפילו מתביישת להסתכל על ההורים. אני מאוד מצטערת ואני יודעת שמילת צער לא יכולה למחוק את הטראומות ואת מה שהם עברו".
"מי שאינו מסוגל לטפל בפעוטות באופן חומל – ירחק"
השופטת ברק נבו ציטטה במתן גזר הדין פסק דין אחר שניתן בבית המשפט העליון: "אין מקום למעשים נפסדים כאלה, ואין לגלות כלפיהם סלחנות – לא כשיטת חינוך, לא כאמצעי לשמירה על הסדר במסגרת, ולא כתוצר של עייפות ושחיקה הכרוכות בעבודת הטיפול בפעוטות. מי שאינו מסוגל לטפל בפעוטות באופן חומל ומסור כראוי להם – ירחק מגני ילדים".
בסיום דבריה פנתה השופטת להורים: "מבחינת ההורים, פרשה עצובה זו לא באה אל קיצה והדאגה מפני השלכותיה תלווה אותם גם בעתיד. דבר אחד אבקש לומר לאלה שהביעו רגשות אשם על שלא הצליחו להגן על ילדיהם או שלדעתם לא היו מספיק ערניים: לא יכולתם לדעת. כלפיכם עשתה הנאשמת רושם מצוין. בדקתם מה שהיה צריך לבדוק וקיבלתם המלצות טובות. חלק מהחומרה בתיק נובעת מכך שהמעשים נעשו כלפי פעוטות שטרם למדו לדבר או לבטא את עצמם בצורה שאפשרה להם לספר על המתרחש. הרצון של הורה לאפשר לילדו עצמאות מסוימת הוא דבר חיובי, שיאפשר לילדיכם לצמוח ולפרוח. אל לכם להלקות עצמכם. אין על מה".
