בית המשפט לעניינים מינהלים בבאר שבע שלל את אזרחותו של עולה מאתיופיה לאחר שנקבע כי הוא נמצא זכאי להתאזרח בישראל על בסיס מידע כוזב בנוגע לעברו הפלילי. האיש טען במהלך הריאיון לקבלת האזרחות כי הוא גרוש - אך למעשה הורשע ברצח אשתו, ואף ריצה תקופת מאסר ממושכת בארץ מולדתו. עם שלילת אזרחותו נשללה גם זכאותם של רעייתו הנוכחית ויתר בני משפחתו למעמד בארץ.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה פספורט דרכון ישראלי ישראל
אילוסטרציה פספורט דרכון ישראלי ישראל
"האזרחות התקבלה באמצעות הטעייה, כזב ומרמה"
(צילום: shutterstock)
רשות האוכלוסין וההגירה הגישה לבית המשפט בקשה לביטול אזרחותו של הרוצח לאחר שעלה כאמור כי שיקר בנוגע לפשע החמור שבעברו. מהחלטת בית המשפט עולה כי במהלך 2021 הוא קיבל אזרחות עקב היותו נכד של יהודי. בשל זכאותו לאזרחות קיבלו גם אשתו, ילדיה וילדיהם המשותפים מעמד חוקי בישראל. במהלך התחקיר לקבלת האזרחות, שנערך באתיופיה, האסיר לשעבר הצהיר כי בעבר היה נשוי במשך כשנתיים, אך נישואים אלו נגמרו בגירושים, ולזוג לא היו הילדים.
לאחר קבלת האזרחות והגעתו לישראל, התברר כאמור כי בפברואר 2009 הוא רצח את אשתו וקבר אותה בחצר ביתם. בגין הרצח הוא נידון ל-20 שנות מאסר וחודש באתיופיה, אך שוחרר מהכלא במאי 2018 - לאחר שריצה פחות ממחצית מתקופת המאסר הממושכת שנגזרה עליו. ועדת השחרורים במדינה חננה אותו על בסיס התנהגות טובה והקביעה כי השתקם.
לנוכח חשיפה זו המליצה הוועדה המייעצת לשר הפנים ברשות האוכלוסין לבטל את אזרחותו ואת מעמדם של בני משפחתו. שר הפנים קיבל את המלצת הוועדה והחליט על ביטול אזרחותם, אך עקב פרק הזמן שעבר ממועד קבלת האזרחות הגישה עו"ד שיראל בן הרוש מפרקליטות מחוז דרום את הבקשה לבית המשפט על מנת לתת תוקף להחלטת השר.
במסגרת הטיעונים בבית המשפט ציינה עו"ד בן הרוש כי "תכלית הסמכות לשלול אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים היא שמירה והגנה על ריבונות המדינה וחוקיה. עילת ביטול אזרחות על יסוד פרטים כוזבים מתקיימת כאשר רוכש האזרחות ביסס את הבקשה על מידע כוזב, ומידע זה הוביל בקשר סיבתי להחלטה להעניק את האזרחות. המשיב עומת עם המידע הקיים בידי המבקשת, העלה טענות סותרות, הודה כי לא ציין שקיים לו עבר פלילי מכיוון שרצה להטעות את הרשות לשם קבלת מעמד וחשש כי עברו הפלילי יהווה עבורו מכשול".
סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט יואל עדן, קיבל את עמדת הפרקליטות ואף ציין כי "למעלה מן הצורך, ייאמר כי משרשות מינהלית מעניקה זכות, ומתברר כי הזכות הוענקה בעקבות הטעייה, כזב ומרמה שבוצעו על-ידי מקבל הזכות, הרי שקיימת לרשות המינהלית עצמה הסמכות לבטל את אותה זכות שניתנה". ביחס לטענה כי הרוצח ובני משפחתו יישארו חסרי אזרחות ציין השופט עדן כי האמנה בדבר צמצום חוסר האזרחות מאפשרת שלילת אזרחות אשר התקבלה באמצעות מצג שווא או תרמית.