בבית משפט המחוזי בלוד נפתח הבוקר (חמישי) שלב ההוכחות בפרשת חטיפת הפלסטיני בחודש אוגוסט 2024, שבה הואשמו שלושה ישראלים: סער אופיר שנחשד בעבר ברצח מחבל; שוטר היס"מ המושעה טירן גלמודי; ומתנדב מג"ב דביר אוני. במהלך הדיון הופיעו בפני בית המשפט שניים מהפלסטינים שהיו מעורבים באירוע, שהחל באזור נחל עוג'ה שבבנימין.
לפי האישום, נזכיר, מתנדב מג"ב אוני שהיה במשמרת יחד עם מתנדב אחר וחיילים, ביקש מפלסטיני בשם ליית' עוונאה ומחבריו את תעודות הזהות והטלפונים לבדיקה ביטחונית. בבדיקה נמצאה תמונה שבה הוא נראה עטוף בדגל ירוק, באופן שהעלה חשד שהוא תומך בארגון טרור. אחד החיילים אזק אותו ואוני תקף אותו באלימות פיזית קשה לפני שקרא לגלמודי ואופיר. כשהגיעו, הכו אותו גם הם לפי האישום בכל חלקי גופו, באמצעות בול עץ, קת רובה ובבעיטות. בהמשך הפלסטיני הוכנס לתא המטען ברכבו של גלמודי והושלך סמוך למחסום חמרה, כשהוא מחוסר הכרה ושותת דם.
דברי הנאשמים אופיר וגלמודי לפני הדיון
(צילום: עידו ארז )
הדיון היום נוהל על ידי השופט מיכאל קרשן ונפתח עם עדותו הראשית של ווארד מרזוק פרו, תושב בית לחם בן 30 שהיה עד לאירוע. הוא סיפר על השתלשלות האירועים אחרי שהוא וחבריו היו בבית לחם והחליטו לצאת למעיין עוג'ה: "ישבנו והגיעו חיילים בסוואנה ובטויוטה כמעט בחצות וחצי, שאלו אותנו מה אנחנו עושים שם, אני הייתי בבריכה. לבשתי את הבגדים ואז הוא אמר לי 'תביא את התעודות שלכם'. היו להם מסכות על החלק התחתון של הפנים, עד למתחת האף, לידו היה עוד מישהו עם מדים. אחד מהם דיבר איתנו בערבית".
"אמרו שהוא חמאסניק שצריך למות"
לדברי מרזוק פרו, "הנהג ירד מהג'יפ ואמר לנו להביא תעודת זהות. הוא לבש מדים, היו איתם עוד שתי חיילות מתולתלות ללא מסכות. עשו עלינו חיפוש ואמרו לנו לשבת בין שני הרכבים, ואחר כך ביקשו את הפלאפונים שלנו והתחילו לחפש בהם. הכהה מביניהם לקח את אחי שאדי הצידה, נגח בו בראש, והחיילים התחילו לקרוא האחד לשני ודיברו בעברית שלא הבנתי. הבחור הכהה הגיע עם פלאפון ושאל למי הוא שייך, וליית' עוונאה ענה שהוא שלו. הכהה ועוד מישהו לקחו אותו לצד הג'יפ, אזקו, קיללו והכניסו אותו בין שני ג'יפים. אני, שאבי, פיראס ועבד נשארנו מול הרכב. הם התחילו להרביץ לו, כולם מלבד שתי החיילות שהיו לידינו".
הוא המשיך בעדותו וסיפר על הגעת גלמודי ואופיר למקום: "ישבנו על הרצפה, בהתחלה לא ראיתי את המכות ושמעתי אותן, שתי החיילות נשארו איתנו והיינו ברכב כשתעודות הזהות הוחזרו אלינו. מהרכב ראינו חלק מהאירועים אבל לא בבירור. הם אמרו לנו שליית' הוא 'חמאסניק והוא צריך למות'. הגיע למקום רכב סקודה סופרב של המשטרה, עם לוחית זיהוי משטרתית. הם החנו את הרכב וירדו אלינו במהירות והכהה אמר להם: 'לא אלה, אלא שם', והצביע. אחד הלך לצד של ליית' והשני הוציא ברזל מהמכונית והלך גם לכיוון שלו".
לדבריו, בשלב זה הוא יצא עם רכבו מהמקום לאחר שהתבקש לעשות זאת על ידי החיילים: "יצאתי עם הרכב, ראיתי שהם מרביצים לליית' עם המקל". התובע שאל אותו באיזה מצב נראה לו עוונאה והוא השיב: "אני לא יודע, אבל אמרו לי שהוא מת". בשלב אחר של עדותו הוא טען כי ראה את האלימות שהופנתה כלפי חברו.
במהלך החקירה הנגדית של העד, בהובלת עו"ד אפרים דמרי, העד סיפר כי הוא לא קורא עברית ועלה שהוא חתם על עדותו במשטרה - שנכתבה בעברית - ללא ידיעה מה כתוב בה. כמו כן, הוא הודה כי נכנס לישראל ללא אישור בשלושה מקרים נפרדים. בנוסף, הוא סיפר כי לאחר האירוע אדם מהרשות הפלסטינית ביקש ממנו להגיע לבית החולים ולצלם את עוונאה.
לפי מח"ש, במהלך החקירה נמצאו בביתו של סער אופיר ובתא המטען של טירן גלמודי אמצעי לחימה רבים שהוחזקו בלא רשות, ובהם רובה סער, רימוני רסס ויד, מחסניות ואלפי כדורים, ובגין כך השניים הואשמו בעבירות בנשק. לנאשמים מיוחסות על-פי חלקם גם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, חטיפה, סיוע לחטיפה ועבירות בנשק. גלמודי נאשם גם בהדחה בחקירה, לאחר שהתקשר לחייל והנחה אותו למסור גרסה כוזבת ביחס למה שאירע.
עורכי הדין אושרי קולני, אפרים דמרי ורומח שביט אמרו לפני תחילת הדיון כי הם "מקווים למשפט הוגן": "היום בשעה טובה מתחילים דיוני ההוכחות, במסע לזכות את שמם של החיילים האלו". עו"ד שביט הכפיש את העד הפלסטיני וכינה אותו "מחבל".
