ההספד שכתב דוד בן גוריון לקנצלר הראשון של מערב גרמניה קונראד אדנאואר לאחר מותו באפריל 1967 נמצא בחודש שעבר במקרה בין מסמכיו של עיתונאי גרמני שהלך לעולמו. בן גוריון, שהיה מיודד עם אדנאואר מאז הובילו כמנהיגי שתי המדינות את המגעים להסכם השילומים ולכינון היחסים הדיפלומטיים, טס להלוויית הקנצלר וכתב, ככל הנראה ברגע האחרון, הספד קצר בכתב ידו שנפתח במשפט הטעון: "אדנאואר היה אדם שניסה והצליח לרומם את העם הגרמני מתהומות הפשיעה והאומללות שאליהן דן אותו המשטר של היטלר".
עיתונאי שנכח בהלוויה לקח מבן גוריון את ההספד, וזה נותר קבור בין מסמכיו השונים. בחודש שעבר, לאחר מות העיתונאי, מצאה אלמנתו את הדף, מסרה אותו לארכיון מכון "בית אדנאואר", ואנשיו יצרו קשר עם עמיתיהם מן המכון למורשת בן גוריון. האלמנה ביקשה לא לפרסם את שמה ולחשוף מי היה בעלה.
ראש יחידת קהל רחב ומבקרי חו"ל במכון למורשת בן גוריון, אסתר סויסה, סיפרה: "לפני שבוע התקשרתי לקולגה מבית אדנאואר לאחל לה שנה טובה, והיא סיפרה לי שהם גילו אוצר. המסמך הזה הוא פנינה".
2 צפייה בגלריה
דוד בן גוריון וקונראד אדנאואר
דוד בן גוריון וקונראד אדנאואר
בן גוריון עם אדנאואר בעת ביקורו בישראל ב-1966
(צילום: פריץ כהן, לע"מ)
2 צפייה בגלריה
ההספד שכתב דוד בן גוריון לקונראד אדנאואר
ההספד שכתב דוד בן גוריון לקונראד אדנאואר
ההספד שכתב דוד בן גוריון לקונראד אדנאואר
(באדיבות המכון למורשת בן גוריון)
אדנאואר, שמונה לקנצלר ב-1949, היה המנהיג הראשון של מערב גרמניה אחרי תום מלחמת העולם השנייה ב-1945. את בן גוריון הוא הכיר כאמור כבר מתחילת שנות ה-50, אז נוהל המשא ומתן שהסתיים בהסכם השילומים, ובמסגרתו נקבע שהגרמנים יעבירו לישראל פיצויים על פשעי הנאצים.
ב-1960 נועדו השניים לפגישה היסטורית במלון "וולדורף אסטוריה" בניו יורק, שסללה את הדרך לכינון היחסים הדיפלומטיים בין מערב גרמניה לישראל. בהמשך שמרו השניים על קשר במכתבים. ב-1966, כשלוי אשכול כיהן בתפקיד ראש הממשלה, ביקר אדנאואר בישראל ופגש את בן גוריון בצריף בקיבוץ שדה בוקר.
מנהל המכון למורשת בן גוריון, איתן דוניץ: "כשקוראים את דברי ההספד רואים שכתב היד משתנה. כנראה זו הייתה החלטה של הרגע האחרון, או שאולי הוא כתב את זה בנסיעה. הוא ממש דיבר מדם ליבו".
בהספד המלא של בן גוריון נכתב: "אדנאואר היה אדם שניסה והצליח לרומם את העם הגרמני מתהומות הפשיעה והאומללות שאליהן דן אותם המשטר של היטלר. כאשר פגשתי את ד"ר אדנאואר במאי 1960 בניו יורק, חשתי שאני ניצב בפני מדינאי גדול ואישיות מוסרית עילאית. סיפרתי לו על הבעיה הגדולה של טיפוח והתיישבות המדבר בנגב, שמהווה 70% משטח ישראל, ואדנאואר הבטיח את עזרת גרמניה במשימה חשובה וגדולה זו, והוא עמד בהבטחתו. המוות שלו הוא אבידה גדולה לא רק עבור גרמניה אלא גם עבור האחדות של אירופה והשלום העולמי. הבה נקווה שממשיכי דרכו ימשיכו את המאמצים של אדנאואר להבטיח צדק ושלום עבור כל האומות".