אי-סדר מוחלט בפינוי יישובים, תוכניות לא מעודכנות, חוסר מידע - וכשל מערכתי של גופי חירום: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חריף על פינוי האוכלוסייה וקליטתה לאחר טבח 7 באוקטובר - והצביע על שורה ארוכה של ליקויים, שחלקם החלו שנים ארוכות לפני המלחמה, אחרים כבר בשעות הראשונות שלאחר מתקפת הפתע - ונוספים נמשכו לאורך חודשים.
בין היתר מצא המבקר כי מאז החלטת הממשלה לפני 65 שנים על הקמת הרשות פס"ח (פינוי, סעד, חללים) - לא עודכנו האחריות והסמכויות שלה; בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, הטילה הממשלה על שרי הביטחון להגדיר את תחומי האחריות והסמכות בין מערכת הביטחון לבין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופי הביטחון הנוספים - אך גם אחרי 16 שנה הנושא לא הוסדר; אף תוכנית אופרטיבית לאומית מוסכמת לפינוי של אוכלוסייה לא הייתה בתוקף; רח"ל (רשות החירום הלאומית) לא ערכה שום אימון חירום מ-2020 למשרד הבריאות, למשרד רה"מ ולדרג המדיני באותם משרדים - שר הבריאות וראש הממשלה.
המבקר בדק: כך כשלו הממשלה וצה"ל בפינוי התושבים במלחמה
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
המבקר אנגלמן: "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי" | צפו
מבקר המדינה: "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים וקליטתם במלחמה"
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
"210 אלף אנשים פונו והתפנו מבתיהם בצפון ובדרום בשלושת החודשים הראשונים למלחמה", כתב אנגלמן בפתח דבריו, והדגיש כי "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם. מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ומזה כשני עשורים, ממשלות ישראל, ובכללן הממשלה הנוכחית שכיהנה בתקופת 'חרבות ברזל', נדרשו להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים - אך הן לא עשו כן. בכך נפגמו ההכנה והניהול של העורף בחירום, שבאו לידי ביטוי גם במלחמת 'חרבות ברזל'".
המבקר הוסיף כי "חרף מצבי החירום החוזרים ונשנים וההמלצות של ועדת וינוגרד ושל מבקר המדינה לאורך השנים - לא הושלמה ההסדרה של הטיפול בעורף בעיתות חירום. מדובר בכשל מתמשך שהוא נחלתן של ממשלות ישראל לדורותיהן, החל ממלחמת לבנון השנייה שלא עשו די כדי להסדיר את הטיפול בעורף".
על הכוונת: ראשי הממשלה ושרי הביטחון
בדוח מצוין כי "אי-הסדרת הטיפול בעורף באירועי חירום הייתה ידועה לראשי ממשלות ישראל, שכן במהלך השנים התנקזו אל שולחנם של ראשי הממשלה הצעות להסדרת הטיפול. קידום ההסדרה הלאומית לטיפול בעורף והכנת המדינה לאתגריה בניהול העורף בעת חירום היו באחריותם של ראשי הממשלה שכיהנו מאז מלחמת לבנון השנייה ועד מועד סיום הביקורת, במשך יותר מ- 18 שנה - מר אולמרט, מר בנט, ח"כ לפיד (לזמן קצוב ביותר) ובפרט ח"כ נתניהו, אשר כיהן כראש הממשלה במשך 14 שנים לסירוגין, לרבות בזמן מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ובמלחמת 'חרבות ברזל' - אך אלו לא השלימו את ההסדרה הלאומית הנדרשת לטיפול בעורף בשעת חירום".
המבקר העיר לנתניהו, כי "למרות פניות שר הביטחון לשר הפנים ביוני 2024 לגבי השלכות הטיפול באוכלוסיית המפונים והמתפנים עצמאית בשל התרחבות המערכה לזירה הצפונית, ועל אף פנייתו של מבקר מדינה אליו ביוני 2024 באותו הנושא - טרם הוגשה הצעת החלטה לממשלה אשר תאפשר מענה מיטבי לקליטת מפונים במצבי חירום". לדבריו, "למרות שהמחלוקת לא באה על פתרונה ולמרות התרחבות המערכה לגזרה הצפונית - לא יישב ראש הממשלה את המחלוקת".
בנוגע לשרי הביטחון שכיהנו מאז מלחמת לבנון השנייה, נכתב כי הם "לא מימשו את 'אחריות העל' שלהם בכל הנוגע לטיפול בעורף האזרחי, מה שהוביל, בין השאר, להיעדר רלוונטיות של כל התוכניות והתרגולים לקליטה שהוכנו במשך השנים לצורכי האוכלוסייה הרבה שהתפנתה במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ולכשלים שנלוו לתהליך קליטת האוכלוסייה המפונה".
לדברי המבקר, גם המל"ל לא השלים את עבודת המטה לקבלת ההחלטה על זהות הגוף המתכלל את הטיפול בעורף בחירום, "לרבות אופן פעילותו, האמצעים שיועמדו לרשותו והסדרת הממשקים עם כלל הגורמים הרלוונטיים ולא קידם הכרעה בשאלת מיקומו של מערך פס"ח במשרד הפנים".
עוד ציין כי בביקורת, שנערכה מאוקטובר 2023 ועד אוגוסט 2024, מצא משרדו בין היתר "אי-סדר מוחלט בפינוי: יישובים לא הצליחו לתאם פינוי מול צה"ל, והפינוי נעשה בחלק מהמקרים תוך סיכון תושבים שלא לצורך. בנוסף, שבעה חודשים אחרי הטבח - למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים".
10 צפייה בגלריה
הודעות ששלחו חברי צוות החירום היישובי (צח"י) של נחל עוז ב-7 באוקטובר
(צילום: מתוך דוח מבקר המדינה)
באשר לפעילות פס"ח ורח"ל הבהיר המבקר כי "מצאנו תמונה עגומה של כשל מערכתי של גופי החירום בהיערכות לקליטה של אוכלוסייה בתרחישי חירום. פס"ח קיים תרגילים לא רלוונטיים - לבתי ספר במקום לבתי מלון. פתרון זה התברר במהלך המלחמה כמענה שאינו ישים לטווח ארוך ולתקופות פינוי ממושכות".
הוא הדגיש כי "לא ניתן לקבל את גישתו של משרד הפנים שאין לו אחריות באירוע הפינוי ולכך שהוא לא נדרש להפעיל את מערך פס"ח". בנוגע לפיקוד העורף, ציין כי הוא "לא נתן מענה רלוונטי למשרדי הממשלה בכל הנוגע לטיפול בצורכי המפונים במלונות".
אנגלמן הדגיש כי מדינת ישראל "חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים - בפרט לאור המצב הביטחוני הקיים". הוא קרא לנתניהו, לשרים ולצה"ל "ללמוד את פרטי הדוח ולתקן את הליקויים בהקדם. בעיתות מלחמה על הגופים הממלכתיים המובילים לנקוט גישה מבצעית, ארגונית, ערכית ומרחיבה של קבלת אחריות - ההפוכה מגישה מצמצמת. זה המבחן החשוב של מנהיגות ומצביאות".
רשויות מקומיות פעלו בלי הגדרה ברורה
בנוגע להתנהלות השלטון המקומי צוין בדוח כי "בהיעדר הגדרה ברורה של תפקידי רשות מקומית מפונה - כל רשות פעלה מול תושביה לפי יכולתה והבנתה. היעדר הרלוונטיות של התוכניות הצה"ליות והממשלתיות השפיעו באופן ניכר גם על השלטון המקומי. כך, נפגעה יכולת הרשויות המקומיות המפונות לעמוד לרשות תושביהן, שעה שהם נתונים לאיום ביטחוני ונאלצים להפסיק את שגרת חייהם המוכרת".
בהקשר זה ציין המבקר את הפינוי של תושבי קריית שמונה - שפונו לכ-300 מתקני אירוח. "הדבר גרם להיעדר יכולת לספק מענה לתושבים, עד כדי גרימת סבל מיותר והגברת החרדה ואי-הוודאות", כתב בדוח.
בהליך הפינוי בדרום, פרט לתושבי כמה מהיישובים במועצה האזורית אשכול, שפונו תחת אש ב-7 באוקטובר ובשתי היממות שלאחר מכן - הפינוי בוצע על ידי הרשויות המקומיות בכוחות עצמן. "השיבוץ למתקני אירוח נעשה שלא לפי תוכנית מוסדרת, אלא על פי זמינות", נכתב. "יעדי הקליטה לא נקבעו בהחלטות הממשלה ובהוראות הפינוי של משרד הביטחון; ועיקרון השמירה על הקהילתיות לא נשמר".
לא הייתה מערכת ניהול מידע על המפונים
באשר לניהול המידע בעניין פינוי התושבים כתב אנגלמן כי "בפרוץ המלחמה לממשלה לא הייתה מערכת מחשוב שתאפשר לה לרכז ולנהל את המידע על כרבע מיליון תושבים שפונו והתפנו מבתיהם". הוא הדגיש כי מדובר ב"כשל שפגע במישרין ביכולת להתניע בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה מערך טיפול מהיר, סדור ומיטבי באוכלוסייה עצומה שפונתה והתפנתה מביתה".
בהיעדר תשתית מידע סדורה, "לא ניתן היה גם לקבל תמונת מצב כוללת, ולא ניתן היה להנגיש מהמערכת את המידע הרלוונטי לכל משרד ממשלתי ורשות מקומית על מנת שיוכלו לספק את המענה המיטבי. הדבר יצר כפילויות בפעילות המשרדים בבתי המלון, הטיל עומס על המפונים ששהו שם בבירוקרטיה מיותרת ושיקף פעילות ממשלתית בלתי מתואמת".
רק בחלוף כחצי שנה מאז פרוץ המלחמה, ציין המבקר, "נאסף מידע עדכני (במערכת יחד) רק על כ-50% מהמפונים והמתפנים". הוא הוסיף כי "הוצאות המדינה למימון עלויות שהותם של המפונים בבתי המלון ובבתי הארחה הגיעו לכ-5.26 מיליארד שקל עד סוף יולי 2024. ואולם בביקורת עלה כי מידע על המפונים הגיע רק מבתי המלון ולא מגוף ממשלתי שאסף את המידע מהמפונים עצמם. בכך נמנעה היכולת לבצע בקרה אפקטיבית ואף בזמן אמת על תשלומי הממשלה לבתי המלון".
פינוי יישובי שער הנגב ב-7 באוקטובר
במהלך הביקורת בחן מבקר המדינה אנגלמן ארבעה יישובים במועצה האזורית שער הנגב - נחל עוז, כפר עזה, ניר עם ומפלסים - וציין כי התמונה העולה המתבססת על פגישות ועל מידע שהתקבל מתושבים היא של "אי-סדר מוחלט". לדבריו, "ארבעת היישובים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל והפינוי נעשה בחלק מהמקרים תוך סיכון התושבים שלא לצורך, בין היתר בגלל פינוי דרך צירים לא בטוחים בכביש 232".
בנוסף, המבקר כתב כי יעדי הפינוי של חלק מהיישובים היו "שלא בהתאם לתוכניות ו/או נקבעו שרירותית ללא תיאום עם הנהגת היישוב וצרכי התושבים בו - וגרמו לפיצול הקהילות המגובשות לכמה יעדי פינוי, ובהם: קיבוץ כרמים, קיבוץ שפיים, בתי מלון בתל אביב ובהרצליה". בכך, לדבריו, "צה"ל כשל תחילה בשמירה על ביטחונם של תושבי המועצה האזורית שער הנגב, ולאחר מכן בפינוי סדור ובטוח שלהם".
היעדר הסדרה לאומית
המבקר ציין בדוח כי בשעת חירום פועלת קשת רחבה של גורמים לאומיים, והדגיש כי "הסדרת התשתית הנורמטיבית של פעילות גופי הממשלה לטיפול בעורף בשעת חירום נדרשת לצורך עיגון אחריותם של הגופים והשרים העומדים בראשם באופן מחייב, לשם הטלת חובות ומתן סמכויות בכדי שיוכלו לממש את אחריותם ולצורך קביעת מנגנונים ותהליכים שיאפשרו תהליכים של קבלת החלטות מושכלות".
הוא הוסיף כי בביקורת עלה שהיבטים רבים הנוגעים להסדרת ההיערכות למצבי חירום והמענה להם אינם מעוגנים בחקיקה. "לעיתים הם מעוגנים בהחלטות הממשלה ובהוראות שעה בלבד", כתב. "בנסיבות אלו נוצר חוסר בהירות בנוגע להגדרת האחריות של הגופים הלאומיים הפועלים בחירום. תחומים מסוימים דוגמת היעדר סמכויות שהוקנו לרח"ל לאמן ולתרגל את משרדי הממשלה לחירום ולדיווח לה עליהם 'נופלים בין הכיסאות', שכן לא נקבע עבורם גורם אחראי. כמו כן, האחריות לשליטה וניהול לאומי של הטיפול באוכלוסייה המפונה במלחמה מצויה בידי כמה גופים בחפיפה, או לחלופין נוצרת סתירה בנוגע לזהות הגוף האחראי על אותו התחום".
בביקורת עלה גם כי מאז מלחמת לבנון השנייה נדרשו הממשלות להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים - "אך הן לא עשו כן". בכך, הוא ציין, "נפגמו ההכנה והניהול של העורף בחירום שבאו לידי ביטוי גם במלחמת 'חרבות ברזל'. משום כך, בכל אירועי החירום שאירעו מאז מלחמת לבנון השנייה, צפו ועלו כשלים חוזרים ונשנים שביטאו את ההשלכות של היעדר ההסדרה ואת הנזק שהדבר גרם בכל הנוגע לשירותים שקיבל הציבור מגופי הממשלה".
באשר לסיבות לאי-הסדרת הטיפול בעורף בחירום באמצעות חקיקה, בביקורת עלה שעדיין נותרו חסמים שמנעו את קידום הצעת החוק: "החסמים המרכזיים הם היעדר היכולת של הממשלה לגבש הסכמה בין חבריה על קביעת זהותו של הגורם המתכלל, שלו הסמכות והאחריות להנחות את המערכות הפועלות בחירום מ'קצה לקצה', ואיתור מקור תקציבי מתאים של משרדי הממשלה למימון ההיערכות ולהפעלתה בחירום".
בנוגע לסיבות לאי-ההסדרה באמצעות החלטת ממשלה ואי-עדכון תוכנית "מלון אורחים", כתב כי "במסגרת עבודת המטה שהובילה רח"ל בשנים 2022-2020 לעדכון התוכנית ולגיבוש תוכנית 'מחסה הולם', נדרש להצביע מראש על מקורות תקציביים בהתאם להוראות חוק הנומרטור - דבר שלא נכלל בה. לפיכך טיוטת התוכנית לא הועלתה לפני המלחמה לאישור ועדת השרים לענייני העורף".
הוא הדגיש כי "משרד מבקר המדינה מעיר שנדרש היה מאגף התקציבים במשרד האוצר בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערכות בחירום - להסדיר לכל הפחות מקורות תקציביים להיערכות הנדרשת למימוש התוכנית".
באשר לרח"ל, הגוף שמופקד על הכנת העורף לחירום, ציין כי בהחלטת הממשלה על הקמת הרשות בשנת 2007 – "לא הוקנו לה סמכויות הנחיה המחייבות את משרדי הממשלה". כבר בדוח המבקר בשנת 2015 עלה כי אין לרח"ל סמכות להנחות משרדי ממשלה וגופים אחרים בעת שמתרחש אירוע חירום. "במועד סיום הביקורת עדיין אין גוף לאומי אחד מוסכם שלו האחריות והסמכות לגיבוש מדיניות ותפיסת המוכנות של רשויות המדינה והגופים האזרחיים האחראים למצבי חירום", הדגיש.
היערכות שאינה מותאמת לחירום
בדוח הביקורת ציין המבקר כי ב-7 באוקטובר "לא היו לישראל תוכניות אופרטיביות מוסכמות ומאושרות על ידי משרדי הממשלה לפינוי אוכלוסייה". צוין כי משרד המבקר כבר העיר על כך בשנת 2020, אז קבע כי "פינוי ערים הוא אירוע מורכב המחייב תכנון ותיאום בין הרשות המקומית לגורמים המפנים ולגופים נוספים. "ממצאי הביקורת מצביעים על תמונה עגומה של כשל מערכתי של גופי החירום פס"ח ורח"ל בהיערכות לקליטה של אוכלוסייה בתרחישי חירום שונים ובהכנת תוכניות לאומיות אופרטיביות מוסכמות ומאושרות".
המבקר מסביר כי תוכנית "מלון אורחים" קובעת כי מערך המתקנים לקליטת המפונים יתבסס על תשתית בתי הספר ומוסדות הציבור שבתחומי הרשויות המקומיות הקולטות, וכי אם בעת הפעלת המערך לא יהיה די בכך אז תישקל האפשרות להרחיב את הקליטה לפנימיות ולאכסניות, ובמקרה הצורך גם לבתי מלון.
אנגלמן: "לממשלה לא הייתה מערכת מחשוב וריכוז מידע"
מבקר המדינה: לממשלה לא הייתה מערכת מחשוב שתאפשר לה לרכז את המידע על המפונים
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
אך לצד זאת, צוין, התרגילים שביצעו מערך פס"ח ומשרד הפנים טרם הטבח התמקדו רק במתקני קליטה מקומיים (בתי ספר). "המשמעות היא, שמערך פס"ח לא נערך ולא תרגל פינוי למתקני קליטה ארציים ובהם בתי מלון ואכסניות, והדבר פגע במוכנות לאירוע פינוי, כפי שאכן קרה", קבע.
המבקר מצא כי גם לאחר הטבח - והפינוי לבתי מלון - המשיך מערך פס"ח להכשיר את מתקני הקליטה המקומיים בבתי הספר ולא תרגל פינוי לבתי מלון. כך, לדבריו, מנובמבר 2023 ועד אפריל 2024 - יזם המערך 54 תרגילים לקליטת אוכלוסייה בבתי ספר.
המבקר הוסיף כי מבלי לגרוע מפועלם של שר הפנים וגורמי המקצוע במשרדו במלחמה, "נמצא כי שר הפנים החליט על אי-הפעלת מערך פס"ח בעניין קליטת המפונים בסמוך לאחר 7 באוקטובר - מערך שהוא הגורם שאמון על קליטת מפונים ולו תורה ייעודית לכך". על כן, לדבריו, "שר הפנים נושא באחריות כוללת לכך שהמערך לא נרתם בשעת חירום לממש את אחריותו כמתחייב".
עוד עלה בביקורת חוסר של גוף לאומי מתכלל אחד השולט בטיפול באוכלוסייה המפונה במלחמה והמנהל אותו. במקומו, ציין, "פעל בליל של גורמים מתכללים, על אף שלפי תורת פס"ח ונהליה הגורם שהיה אמור לתאם את המענה למפונים היו ועדות פס"ח המקומיות. משום כך, במהלך המלחמה לא הייתה למפונים כתובת אחת להביא בפניה את צורכיהם ולקבל ממנה מענה".
המבקר הוסיף כי בעקבות מתקפת הפתע נקבע בהחלטת ממשלה ב-12 באוקטובר 2023 שההפעלה והניהול של קליטת המפונים ושהייתם במתקנים תיעשה על ידי רח"ל. אך קודם לכן, כך ציין, פקד מפקד פיקוד העורף על פתיחת והקמת משל"ט פיקודי לשליטה במפונים ובמתפנים. יום לאחר החלטת הממשלה הורה כי "משל"ט ינאי" ירכז ויתכלל את תמונת המצב של המפונים והמתפנים. כמו כן, נקבע כי על משל"ט ינאי לסייע לרח"ל, למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות בטיפול במפונים במלונות ובמתקני הקליטה.
עם זאת, בביקורת עלה כי תמונת המצב שגיבש פקע"ר באמצעות המשל"ט התבססה על מערכת מידע שלא כללה נתוני רישום מזוהים אלא רק סקרים. "לפיכך, פקע"ר לא נתן מענה רלוונטי למשרדי הממשלה בכל הנוגע לטיפול בצורכי המפונים במלונות. עוד עלה כי חוליות השליטה של פקע"ר בבתי המלון לא אספו מידע פרטני ומזהה על המפונים, ולכן יכולתן לסייע למשרדי הממשלה הייתה מוגבלת.
"מכלל האמור עולה כי בהיעדר גורם מתכלל בעל סמכויות מתאימות וללא היערכות מוקדמת בשיתוף גופי החירום המשיקים, גם גוף החירום פקע"ר - שלו כוח האדם הגדול ביותר לאחר שגייס אלפי אנשי מילואים עם פרוץ המלחמה, לא מימש את המשימה באופן מיטבי: לנהל ולתאם את המענה המשולב עבור המפונים במתקני הקליטה, ולסייע לרח"ל, למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות לתת שירות מיטבי למפונים שנקלטו בבתי המלון בשעתם הקשה ביותר", סיכם.
טיפול משרדי החינוך הרווחה במפונים
אנגלמן מצא בביקורת כי משרד החינוך "לא נערך למתן מענה חינוכי פורמלי במקרה של פינוי אוכלוסייה לזמן ממושך, וכי התרגילים שביצע לא דימו את המציאות ששררה לאחר 7 באוקטובר ולכן הם לא היו רלוונטיים".
הוא הוסיף כי פינוי האוכלוסייה לאתרי הקליטה נעשה באופן שלעיתים לא שמר על האחדות של הקהילות ושל מוסדות הלימוד. "פיזור תלמידים מאותה רשות מקומית העמיד אתגרים בפני משרד החינוך, בפני הרשויות המקומיות המפנות שתושביהן פוזרו ובפני הרשויות המקומיות הקולטות, שנדרשו לספק מענה חינוכי למפונים מרשויות מקומיות מפנות שונות", ציין.
כמו כן, בביקורת עלה כי על פי נתוני משרד החינוך מחודש מאי 2024, "לא היה בידיו מידע על מקום שהייתם של כ-1,000 תלמידים מפונים (כ-2%), כ-10,000 תלמידים מפונים עדיין לא שובצו במסגרות חינוכיות (כ-27%) - וגם לא היה לו מידע שנאסף באופן שיטתי לגבי נוכחות התלמידים במסגרות החינוך". ליקויים היו גם בטיפול בתלמידים מפונים הלומדים בחינוך המיוחד, ובביקורת עלה כי בשבועות הראשונים שלאחר הטבח היה מחסור בצוות חינוכי ובציוד במרכזי הקליטה.
באשר להיערכות משרד הרווחה למתן שירותים בחירום, ציין המבקר כי למרות שכבר באוקטובר 2023 הוקצו 182 עובדים סוציאליים לרשויות הקולטות והמפונות, בפועל אוישו עד לתחילת פברואר 2024 רק 68 מתוכם (כ-37%).
"זאת על רקע האתגר המתמשך של תת-איוש עו"ס במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, והיות והרשויות שנפגעו ישירות התקשו לגייס עובדים בשל התמקדותן בהתאוששות ראשונית, התייצבות ושימור שירותים באמצעות כוח האדם הקיים", נכתב.
עוד עלה בביקורת כי בתקופה של כמעט שלושה חודשים בשנת 2023 (מאוקטובר ועד דצמבר) דווחו למשרד הרווחה רק על 168 פגיעות בילדים במתקני הקליטה מיישובים שפונו במהלך המלחמה - ירידה של 70% מהדיווחים שקיבל ביחס לתקופה המקבילה שלפני המלחמה ביישובים שפונו.
"ירידה זו מעלה חשש לפגיעה בילדים ובני נוער שלא דווחו ולכך שהם לא יקבלו טיפול מתאים", הדגיש. באשר לטיפול בנוער בסיכון, כתב: "בשתי התוכניות השתתפו רק 88 בני נוער מפונים מתוך כ-3,300 בני נוער בסיכון עקב מתקפת הטרור המהווים כ-3%".
משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, מסר בתגובה לדוח כי "לא מדובר רק במסמך ביקורת - אלא בעדות כואבת לכשל המערכתי של מדינת ישראל בטיפול בקו העימות בזמן חירום". לדבריו, "המדינה כשלה בכל היבטי הפינוי. לישובי קו העימות קיימת מגירה מפורטות, שאנו מתרגלים מדי שנה אך ברגע האמת התוכנית לא הופעלה הלכה למעשה . פקודת 'מרחק בטוח', שהייתה אמורה לספק מענה מיידי והגנה לתושבים, לא בוצעה הלכה למעשה.
"רח"ל שאמונה על תמיכה לעורף בחירום ומחזיקה בפרוטוקולים מסודרים, נזקקה לשבועות ארוכים כדי להתחיל לתפקד", הוסיף. "הפרוטוקולים קיימים, התקציבים קיימים אבל הניהול ביום פקודה פשוט לא היה קיים. אם לומר זאת בשפת העם: כולם ישנו בעמידה. בזמן שהמערכות הממשלתיות קפאו, היחידים שתפקדו בתוך התופת היו ראשי הרשויות בקו העימות. אנחנו אלה שהבנו מיד את גודל האסון המתהווה אל מול חיזבאללה, פעלנו בשטח עצמאית, וסיפקנו מענה לתושבים כשמדינת ישראל פשוט נעלמה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאורך המלחמה, פיקוד העורף התייצב בשטח לסייע לרשויות המפונות והקולטות לפתוח מרכז שליטה ולהוביל את המענה הנדרש. הדבר נעשה בעזרת כ-1,000 מפקדי וחיילי הפיקוד, בסדיר ובמילואים, תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. הפיקוד פעל בהתאם לתוכנית 'מרחק בטוח' כפי שאושרה, ובהתאם להיקף הפינוי כפי שהגדירה רשות החירום הלאומית".
