חוק ועדת החקירה הפוליטית לטבח 7 באוקטובר, שאושר אמש (שני) בקריאה ראשונה לא צפוי להתקדם מעבר לכך. המשמעות: לפחות בחצי השנה הקרובה לא תוקם ועדת חקירה כלשהי, גם שלוש שנים אחרי מתקפת הפתע של חמאס.
למעשה, למרות שהחקיקה לא תאושר סופית בכנסת הנוכחית, הקואליציה התעקשה לאשר את החוק בקריאה ראשונה כדי לאפשר את החלת דין הרציפות עליו. כל חוק שעובר בקריאה ראשונה במליאה, ניתן להמשיך בהליך החקיקה שלו בכנסת הבאה מהמקום שבו הוא נעצר. כלומר, בכנסת הבאה, אם תזכה הקואליציה הנוכחית לרוב בבחירות, היא תוכל להמשיך בהקמת ועדת החקירה הפוליטית - ולהמשיך להכינה לקריאה שניה ושלישית.
אישור חוק ועדת החקירה הפוליטית בקריאה ראשונה
(צילום: ערוץ כנסת )
המשמעות בפועל, כאמור היא שיותר משלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר לא תקום אף ועדת חקירה - לאומית, פוליטית או ממלכתית.
כעת, יש שני תרחישים אפשריים: אם תקום ממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהרכב דומה לזה שקיים היום, היא תוכל להמשיך את החקיקה שבה החלה. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ אריאל קלנר מהליכוד תוקם ועדת חקירה שתמונה על ידי הפוליטיקאים. חברי קואליציה ימנו שלושה נציגים וחברי האופוזיציה ימנו גם הם שלושה. האופוזיציה הנוכחית כבר הודיעה שלא תשתף פעולה עם ועדת חקירה פוליטית - ובמקרה כזה, לפי הצעת החוק, הוועדה תוכל לפעול עם שלושה חברים בלבד, כלומר רק עם הנציגים שתמנה הקואליציה.
התרחיש השני האפשרי, אם תקום ממשלת אחדות או "ממשלת שינוי", ההערכה שתקודם ועדת חקירה ממלכתית, שאותה לפי החוק מרכיב נשיא בית המשפט העליון. לצד זאת, יש אפשרות כי בשל הביקורת של משפחות שכולות על השופט יצחק עמית - שהגיעו בשלוש השנים האחרונים לדיוני בג"ץ - יקדמו את פשרת נשיא המדינה יצחק הרצוג, שלפיה הרכב הוועדה ייקבע בהסכמה עם המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, שגם מקובל יותר בחוגי הימין.
יוזם החוק קלנר במליאה
(צילום: אלכס קולומויסקי )
מההצבעה אמש במליאה, נעדר ראש הממשלה נתניהו, האופוזיציה החרימה, והחוק עבר ברוב של 59 חברי כנסת מהקואליציה אל מול אפס מתנגדים. החוק, אם יאושר, יאפשר לממשלה לחקור בעצמה את ההתרחשויות ביום האסון ואת האירועים שקדמו לו.
לפי ההצעה, תוקם ועדת חקירה "לאירועי טבח 7 באוקטובר, המלחמה והנסיבות שהובילו אליהם". הדוח שתרכיב הוועדה יוגש ליו"ר הכנסת ולממשלה. הוועדה תמנה שישה חברים אזרחי ישראל, שלושה מטעם האופוזיציה ושלושה מטעם הקואליציה. בנוגע לכשירות חברי הוועדה, נכתב כי לא ימונה אדם לחבר ועדה אם הוא מכהן או כיהן 18 שנה לפני 7 באוקטובר, באחד מהתפקידים הבאים: שופט בית המשפט העליון, ראש הממשלה, שר, קצין בדרגת אלוף ומעלה, ראש שב"כ וסגניו, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליט הצבאי הראשי או יועמ"ש השב"כ.
עוד מוצע כי הוועדה תמנה ארבעה משקיפים במעמד מיוחד מקרב בני משפחות שכולות של חללי המלחמה ונציגי חטופים ששוחררו (כהגדרתם בחוק). המשקיפים ייבחרו על ידי חברי הוועדה, יהיו זכאים לשכר ולהוצאות וייקחו חלק בדיונים ובהתייעצויות שתערוך הוועדה, ללא זכות הצבעה. הוועדה תהיה רשאית לקבוע בסדרי עבודתה הוראות לעניין אופן השתתפותם בהליכים, וכן מקרים שבהם השתתפותם תוגבל בשל חשיפת מסמכים וחומרים מסווגים שלא ניתן לחשוף בפניהם.
מסיבת עיתונאים של מועצת אוקטובר
האישור אתמול במליאה גרר כבר אתמול שלל תגובות קשות מצד חברי כנסת ומשפחות שכולות. ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר: "האופוזיציה לא תהיה חלק ממצג שווא שכל מטרתו היא לטייח ולמנוע את חקירת האסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה. בחודש הראשון של הממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר". יו"ר ביחד נפתלי בנט אמר כי "בלי חקירה אין תיקון. ממשלה שבורחת מחקירה גוזרת על ישראל עוד ועוד אסונות. בממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית שתאפשר לתקן את ישראל".
"מועצת אוקטובר", שמאגדת יותר מ-1,500 משפחות שכולות, שורדי שבי חמאס ושורדי הטבח, מסרה: "קול דמי אחינו, ילדינו וקרובינו צועק אלינו מן האדמה. כל חבר כנסת שהרים את אצבעו היום בעד ועדת הטיוח הפוליטית צריך לדעת - עבורו זו הייתה קריאה ראשונה, עבור המשפחות השכולות זו הייתה לא פחות מקריעה שנייה. הממשלה הזאת, שהובילה את מדינת ישראל בעיניים סגורות אל הטבח הנורא בתולדותיה מאז השואה, איבדה כל לגיטימיות. ועדת חקירה ממלכתית תקום וכולכם תישאו באחריות ובאשמה. זו צוואת החללים שנלחמו עד לטיפת דמם האחרונה. זו בקשת החטופים שנמקו במנהרות. זו דרישת התצפיתניות שנשרפו למוות והצעירות שנאנסו באכזריות במשמרת שלכם".
