שמונה שנות מאסר נגזרו לאחרונה על קצ'י אלפחורי (26), שכונה "המניע" של כנופיית "אוזו" - על שם כינויו של מנהיגה מוחמד שאין - לאחר שהורשע בגניבת שישה כלי רכב וניסיון גניבה של עוד שישה מתחומי ישראל. הצעד, מאמינים במשטרה, מסמן עליית מדרגה בענישה נגד התופעה שבית משפט השלום בראשון לציון הגדיר כ"מכת מדינה".
"אני מקווה שהעונש שנגזר על קצ'י אלפחורי יעביר את המסר לחברי הכנופיות שגונבים כלי רכב מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית, מפרקים אותם ואז מחזירים אותם לארץ כחלקי חילוף", אומרת רב-פקד אור רובין זלאיט, ראש מחלק חקירות ביחידת אתג"ר בלהב 433. אלא שבימים אלה, היא מציינת, מוגש כתב אישום בפרשה אחרת, חריגה אפילו בעולמות הללו - נגד חמישה תושבי דאהריה שליד חברון, שעקצו ישראלים שפרסמו בפייסבוק תמונה של רכבם הגנוב בניסיון לקבל עזרה.
הפרשה הזו, שמכונה "כופר באשמה", מגלה כי גניבת הרכב היא לעיתים רק השלב הראשון: בזמן שכנופיות כמו "אוזו" מתמחות בפריצת רכבים והעברתם לפירוק בשטחים - אחרות, שכלל לא קשורות לגניבה עצמה, כבר אורבות לקורבנות ברשתות החברתיות. באמצעות פוטושופ וכסף מזויף, הן דורשות כופר מבעלי הרכב המיואשים, וכשאלה משלמים - הם מגלים כי נותרו גם בלי הרכב וגם בלי הכסף.
שיחות בין קורבנות גניבת רכב לגנבים תושבי דאהריה
גנבי רכבים נתפסים בפעולה
(צילום: דוברות המשטרה)
7 צפייה בגלריה
רכב שהמשטרה פרסמה כדי להתל בנוכלים. "לא חלפו 20 דקות וכבר קיבלנו שיחת טלפון מאיברהים"
(צילום: דוברות המשטרה)
העוקץ הכפול והכסף שהוחלף
לדברי זלאיט, הנאשמים מדאהריה היו מנטרים ברשתות פוסטים של ישראלים שמבקשים סיוע אחרי שרכבם נגנב, מחייגים אליהם - ומבטיחים להחזיר את הרכב בקשרים שלהם, תמורת כופר. לעיתים, ביקשו הישראלים הוכחה כי הרכב אכן ישנו; הנוכלים, בתגובה, היו עורכים בפוטושופ את תמונת הרכב שפרסם הבעלים, מצמידים אותה לרקע אחר - ושולחים לו.
"כשהאזרחים היו משתכנעים ומסכימים, הם היו מגיעים לנקודת המפגש באחד המחסומים - שם קבעו עם הכנופיה", מספרת זלאיט. "בעל הרכב היה מוסר שם את סכום הכסף שנקבע, והאחר היה סופר אותו - ואז מחזיר לו את הכסף, ומכווין אותו למפגש עם מי שמחזיק לכאורה ברכב".
אך אז הייתה מתגלה התרמית המדהימה: המעטפה שהוחזרה כלל לא הכילה את הכסף המקורי, האמיתי, אלא כסף מזויף. האזרח התמים היה נוסע למפגש השני, כביכול עם גנב הרכב, ולא מקבל ממנו כל מענה. רק כשהציץ במעטפה, הבין שנעקץ. שוב.
"זה זיוף ברמה שכל ילד יכול לזהות", מסבירה זלאיט. "ברגע הספירה חבר הכנופיה הצליח להחליף בין האמיתי למזויף. השלב שבעל הרכב היה מגלה את זה, הוא השלב שבו הוא מבין שלא יפגוש את הרכב - ושגם עקצו אותו".
אותם בעלי רכב תמימים שנענו להצעה המפוקפקת, עשו זאת מסיבות שונות. אחד מהם, למשל, מסביר כי "לא האמנתי שהמשטרה תשיב לי את רכב הזה שיקר לליבי, ובתמימות האמנתי להם שיחזירו לי אותו. אבל עקצו אותי".
רפ"ק זלאיט אומרת כי לא רק שבעלי רכבים שבוחרים לטפל בבעיה בעצמם ומסתכנים - הם אף "לא פעם חוצים את המחסום לשטחי הרשות", מתוך תקוות כי כך יצליחו להשיג לעצמם את שנגנב. היא פונה לציבור בבקשה: "אל תתפתו להבטחות שווא שבתמורה לתשלום כופר יחזירו לכם את הרכוש. דווחו למשטרה על כל פנייה כזאת".
חברי הכנופיה, לדברי רפ"ק זלאיט, התמחו ממש באיתור של קורבנות פוטנציאליים. "הם ידעו לאילו קבוצות בפייסבוק להיכנס ושם צדו את הפוסט", אמרה. לכן, היחידה החוקרת, שהכירה את דפוס הפעולה של הכנופיה, "שתלה" פוסט על ג'יפ לנד קרוזר שנגנב, ולדברי רפ"ק זלאיט - "לא חלפו 20 דקות וכבר קיבלנו שיחת טלפון מאיברהים שסיפר שהוא יכול להחזיר את הרכב תמורת כופר".
החקירה הלכה וסגרה על חברי הכנופייה, וכך, במאי 2025, לוחמי יחידת הגדעונים 33 שלפו אותם ממיטותיהם באישון לילה בדאהריה. משפטם מתנהל בבית דין צבאי, מאחר שהעבירות בוצעו בשטחי הרשות. הם עצורים עד לתום ההליכים, ועומדים נגדם כתבי אישום המתארים 40 אירועים שונים שבהם עקצו ישראלים - כשבחלק מהמקרים, ברגע האחרון, הישראלים חשדו שמדובר בעוקץ ועשו אחורה פנה.
ירידה בגניבות הרכב
לפי נתוני יחידת אתג"ר בלהב 433, שמונה 90 חוקרים, בלשים ואנשי מודיעין שתפקידם להילחם בגניבות הרכב, בשנת 2025 חלה לראשונה זה זמן רב ירידה משמעותית בתופעה. ב-2023 נגנבו 19,919 כלי רכב, עלייה של 21.7% חרף המלחמה שפרצה באוקטובר; ב-2024 נגנבו 18,688 כלי רכב, ירידה של 6.2% שמושפעת גם היא מהמלחמה, שבחודשיה הראשונים כוחות הביטחון נפרסו עד הקצה; ובשנת 2025 נגנבו 14,709 כלי רכב, ירידה של 21.3%. בשיעור גניבות כלי הרכב הפרטיים, אומרים במשטרה, הירידה משמעותית אף יותר: 9,886 בשנת 2025 לעומת 13,441 בשנת 2024 - ירידה של 26.5%. לפי נתוני השבוע הראשון של ינואר 2026, נגנבו 127 כלי רכב ברחבי הארץ, לעומת 256 ב-2025.
"בשנה שעברה שמנו לב לתופעה שרכבי BYD החשמלי נגנבים בכמויות, פנינו לייבואן, והוא הוסיף אמצעי מיגון של קוד והתופעה אפשר לומר ירדה דרסטית", מסבירה רפ"ק זלאיט. "אנחנו במשחק שוטרים וגנבים מולם - הם מוציאים פתרון ואנחנו מנסים לחסום אותו". פתרון נוסף שהיחידה קדמה הוא חוק שיקבע כי אסור לאזרח ישראל לתקן את רכבו בשטחי יו"ש. כמו כן, באתג"ר עורכים בדיקות פתע במוסכים בישראל כדי לאתר חלקים שנקנו מסוחרים בשטחים. מעטים הרכבים הגנובים שנמכרים בשלמותם למקומיים שמשתמשים בהם לנהיגה ביו"ש.
אלא שחרף הירידה בגניבות הרכב, כל גניבה רכב שכן מתרחשת מערערת את תחושת הביטחון של הציבור. כך קרה למשל ביום רביעי האחרון, אז מרדף של צוותי השיטור העירוני אחר חשוד בגניבת רכב עורר בהלה רבתי במודיעין. במהלך אותו מרדף, החשוד נטש את הרכב בסמוך לבית ספר על-יסודי בשכונת הנביאים, קפץ בין גדרות, נכנס לשטח מוסד הלימודים וגם יצא ממנו. "העבריין אינו נמצא עוד בקרבת בית הספר או מוסדות חינוך אחרים בעיר", כתבה עיריית מודיעין בהודעת הרגעה לתושבים.
הקושי העיקרי של גנבי הרכב במהלך "העבודה" הוא להיכנס לתחומי ישראל, משום שמאז פרצה המלחמה צה"ל והמשטרה משקיעים מאמצים - גם אם לא מספקים - כדי לסכל חדירה של שב"חים מיו"ש למדינה. אך לדבריה של רפ"ק זלאיט, דווקא המחסומים "משחקים" לטובתם של העבריינים. "דרכם קל יותר לצאת ליו"ש מישראל ברכב גנוב", הסבירה. כך למשל, בסיפור של הכנופייה שבראשה עמד מוחמד שאין, שמכונה "אוזו".
פרשת "אוזו"
רב-סמל בכיר מרינה אריכמן, נשואה ואם לשניים, חוקרת כבר 20 שנה ביחידת אתג"ר של להב 433 - והיא שהובילה יחד עם ראש מחלק חקירות פקד שגיא גולדברג את החקירה נגד כנופיית "אוזו". "העונש הזה של אלפחורי הפתיע בחומרתו. הגיע הזמן שגנבי הרכב ילמדו שישראל היא לא שטח הפקר", אומרת אריכמן.
תיעוד: אלפחורי בדרך לגניבת רכב
קצ'י אלפחורי, "המניע", זכה לכינוי לאור ההתמחות שלו בהפעלת רכבים באמצעות מכשיר OBD לאיתור תקלות - שנמצא בכל מוסך ואפשר לרכוש אותו בקלות - ושאיתו נהג להניע את המכונית הגנובה, לאחר שהיה שובר את החלון. "עם המכשיר הזה אפשר לקחת מפתח גולם ולקודד אותו שיניע את הרכב", מסבירה רס"ב אריכמן.
כאמור, בית המשפט גזר עליו שמונה שנות מאסר. אבל, על מנהיג הכנופיה שלו - מוחמד שאין, "אוזו" עצמו - נגזרו שנתיים וחצי מאסר בלבד. הסיבה היא שבשונה מאלפחורי, שאין מעולם לא היה בשטחי ישראל. לאורך החקירה, המשטרה, שהבינה כי הוא ה"מוח" מאחורי הכול, התקשתה לגבש נגדו ראיות בזמן שגייס נהגים שיעבירו מכוניות גנובות ליו"ש. איש מהגנבים שהעסיק לא נפגש איתו מעולם; גנבי הרכב שנתפסו לעיתים במעברי הגבול רק סיפרו כי אדם בשם "אוזו" פרסם מודעה בפייסבוק על עבודה של "העברת רכבים" - שתמורתה קיבלו 1,000-600 שקלים.
לדברי רס"ב אריכמן, "כולם ניסו לומר שלא ידעו שהרכב גנוב, אבל להגיע בשעת לילה מאוחרת לרחוב בישראל, אחרי שהבריחו אותך במונית דרך פרצות בגדר, לעלות לרכב שמישהו אחר מניע לך ולחזור איתו בנסיעה - זה סיפור הזוי".
לבסוף, שאין הופלל באמצעות ההודעות הקוליות ששלח "לעובדים" שלו. "היה קשה לייחס לו ראיות לגניבת הרכבים, אך כשתפסנו את הנהגים - תפסנו גם את הניידים שלהם עם ההודעות הקוליות ששלח 'אוזו'", אומרת רס"ב אריכמן. "באמצעות מומחה לזיהוי קול שקבע שזה הוא בקול שנשמע - עצרנו אותו".
בדרך זו, הצליחה עו"ד עדי לוי מטעם תביעות להב 433 להרשיע את "אוזו" בשלושה אירועים של גניבת רכב. התובעת המשטרתית הצליחה לגבש כתב אישום חמור יותר בעניינו של אלפחורי, שהשתתף בפריצות כלי הרכב עצמם, על סמך הראיות שאספו חוקרי יחידת אתג"ר.
עבור כנופיות מאורגנות כמו זו של "אוזו", מרכז הארץ ותל אביב הם "מגרש משחקים", ועל אחת כמה וכמה עם יכולות כשל אלפחורי שיודע להניע רכבים בקלות - ובפרט טויטה. פקד גולדברג מסביר כי המניע הכלכלי שמאחורי הפעולות הללו פשוט: "כל הרכבים מיועדים לפירוק וחוזרים כחלקי חילוף לישראל", הוא אומר.
כתב האישום המתוקן של אלפחורי, שנוהל בבית משפט השלום בראשון לציון, כלל 14 אישומים: שישה אישומים של גניבת רכב, עוד שלוש על ניסיון גניבת רכב, אישום נוסף על סיוע, שניים של פריצה לרכב, ושני אישומי על שהייה בלתי חוקית בישראל. סנגורו עו"ד ראפת נאשף ניסה להמעיט במעשיו ואמר כי הוא רק הניע את הרכבים ולא הסיע אותם לשטחי הרשות הפלשתינית - טענה שבית המשפט דחה.
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אבי וסטרמן, קבע בגזר הדין כי מדובר בתופעה שהיא "מכת מדינה", וציין: "התופעה מביאה לפגיעה כלכלית עקיפה בציבור בכללותו, וגורמת הן לעלייה ניכרת של הפרמיות המשולמות לחברות הביטוח, והן להחמרת בדרישות המיגון על ידי חברות הביטוח הכרוכות בעלות נוספת לבעלי הרכבים". לצד מאסרו של אלפחורי, בית המשפט קנס אותו ב-15,000 שקלים - ועוד 10,000 שקלים כפיצוי לכל אחד מנפגעי העבירה.
