ההפגנות בלוס אנג'לס נמשכו היום (ד') זה הלילה החמישי ברציפות, חרף העוצר הלילי שהוכרז במוקד המחאה במרכז העיר. המשטרה דיווחה על "מעצרים המוניים" שביצעה נגד מפרי איסור ההתכנסות, מיד עם כניסתו לתוקף, אבל מדובר היה בכמה מאות מפגינים בלבד, ובניגוד ללילות קודמים הפעם נראה שהשקט נשמר ברובו הגדול. גם הפעם נראו המפגינים, המוחים על מבצע מעצרים של ממשל טראמפ נגד מהגרים לא-חוקיים, צועדים כשהם מניפים את דגל מקסיקו. באחד התיעודים אף נראה פרש משטרה חוטף דגל כזה מידו של נהג שהניף אותו מתוך רכבו.
המחאה בלוס אנג'לס: פרש תועד חוטף דגל מקסיקו מידו של מפגין
(צילום: רויטרס)
20 צפייה בגלריה
מפגין במהומות בלוס אנג'לס מניף את דגל מקסיקו, ב-8 ביוני. "לעולם לא נשכח מאיפה באנו"
(צילום: REUTERS/David Swanson
)
דגל מקסיקו הפך מאז פרוץ המחאה בעיר ביום שישי לאחד מסמליה המובהקים, ותמונות דרמטיות של מתפרעים מניפים מאז את הדגל בגאווה מעל מכוניות בוערות כבר הביאו את הנשיא דונלד טראמפ לתאר את ההפגנות כ"פלישה זרה". אף שרוב ההפגנות היו לא-אלימות ומלכתחילה היקף המחאה היה מצומצם יחסית, טראמפ מיהר לנקוט את הצעד הדרמטי של שליחת 4,000 חיילי המשמר הלאומי ועוד מאות חיילי מארינס כדי לסייע בשמירת הסדר בעיר.
מדובר בצעד דרמטי שלראשונה זה 60 שנה ננקט ללא הסכמת השלטון המקומי – וההנהגה הדמוקרטית מאשימה כי מדובר בניסיון מכוון ללבות את המתיחות, המעיד לכאורה על נטיותיו האוטוריטריות של טראמפ, שמצדו טוען כי בלעדי הצעד הזה לוס אנג'לס כבר הייתה "בוערת" כעת. נראה כי אותן תמונות של מתפרעים עם דגלי מקסיקו רק מסייעות לנשיא להעביר את המסר שלו לציבור האמריקני: "הדגל היחיד שיתנוסס בניצחון מעל רחובותיה של לוס אנג'לס יהיה הדגל האמריקני", הבטיח בנאום שנשא אמש בפני חיילים בבסיס בצפון קרוליינה.
הרפובליקנים מתייצבים כמובן מאחורי טראמפ בתיאור ההפגנות כ"פלישה זרה", ויועצו הבכיר סטיבן מילר, מי שמוביל את קמפיין הגירוש ההמוני של מהגרים לא-חוקיים שהצית את המחאה, צייץ למשל ברשת X תמונה מהמחאה עם הכיתוב: "הביטו בכל הדגלים הזרים. לוס אנג'לס היא שטח כבוש".
20 צפייה בגלריה
המחאות בלוס אנג'לס והדגל הזר. הרפובליקנים טוענים: "העיר נכבשה"
(צילום: REUTERS/Aude Guerrucci)
הנפת דגל זר כמו דגל מקסיקו היא כמובן חוקית לחלוטין בארה"ב, ובלוס אנג'לס המהווה את הבירה הלא-רשמית של קהילת המהגרים המקסיקנים במדינה הוא כבר הונף במחאות בעבר. זכורה במיוחד מחאה שפרצה ב-1994, אז הונף הדגל כאות סולידריות עם מתנגדי הצעת חוק שנועדה למנוע ממהגרים לא-חוקיים גישה לשירותי חינוך ורפואה. גם אז נתפס הדגל הזה בעיני רבים כהתרסה אנטי-אמריקנית, ומייק מדריד, אסטרטג רפובליקני שמתמחה במגמות הצבעה בציבור הלטיני, מציין כי השימוש בדגל עורר אז זעם רב – באופן שסייע דווקא לאותה חקיקה לעבור. "לכן זה קצת מוזר לראות שימוש באותה אסטרטגיה שנכשלה כל כך בפעם הקודמת", אמר מדריד לסוכנות הידיעות AFP.
המפגינים שנשאו את דגל מקסיקו בימים האחרונים הסבירו כי הם עושים זאת מתוך תחושת גאווה במורשת שלהם, וכסולידריות עם אותם מהגרים שטראמפ מבקש לגרש – כשלטענת השלטון הדמוקרטי בקליפורניה מבצע המעצרים בלוס אנג'לס מכוון לא רק לפושעים מסוכנים אלא גם למהגרים ללא שום רישום פלילי – בניסיון לעמוד ביעד שהציב ממשל טראמפ לפקידי ההגירה: מעצר של 3,000 מהגרים מדי יום, נתון שאם יושג יהיה גבוה פי 10 מזה שנרשם בתקופת ממשל ביידן.
לא נשכח מאיפה באנו
אחת מאלו שהניפו את הדגל היא דיאנה מנה בת ה-28, אזרחית אמריקנית שהוריה הם מהגרים מקסיקנים. בשיחה עם AFP היא הדגישה כי יש לה קרובים שמשרתים בצבא ארה"ב: "אני מבינה היטב שהייתה לנו זכות להגיע הנה, אבל מבינה גם שחשוב שנדע מאיפה באנו. יש לי את היתרון של להיות במקום שמעניק לי הזדמנות להתקדם, אבל זה לא אומר שאשכח אי-פעם את השורשים שלי ואת התרבות שלי".
20 צפייה בגלריה
השוטרים בלוס אנג'לס. החיילים מלווים רק, ולא מתעמתים ישירות
(צילום: Jim Vondruska / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
מדריד, האסטרטג הרפובליקני שבעצמו הינו ממוצא מקסיקני, סבור שהיכולת להיות גאה בשתי תרבויות שונות מהווה פרדוקס עבור אדם כמו טראמפ. כך או כך, הנשיא נהנה משיעורי תמיכה הולכים וגוברים בקרב הקהילה הלטינית בארה"ב, תמיכה שהייתה קריטית לניצחונו במרוץ אשתקד לבית הלבן, ורבים מאותם מהגרים ובני מהגרים תומכים בקמפיין הגירוש המכוון נגד אלו שעשו את הדרך לארה"ב באופן בלתי-חוקי ותוך "עקיפת התור".
טראמפ שלח כאמור ללוס אנג'לס אלפי חיילים של המשמר הלאומי ועוד מאות חיילי מארינס (חיל הנחתים), אבל אלו לפי שעה לא מתעמתים ישירות עם מפגינים ובמקום זאת הם נשלחו למשימות הגנה שונות, כמו שמירה על מבנים פדרליים שונים או ליווי של פקידי ההגירה במבצע הגירוש. מושל קליפורניה גווין ניוסם, דמוקרט ששמו מוזכר כמועמד בולט בפריימריז לנשיאות ב-2028, טוען שהמהלך רק מלבה את המתיחות בעיר ועתר לבית המשפט בטענה שאינו חוקי. הפעלת המשמר הלאומי באופן חד-צדדי על ידי הנשיא היא כאמור חריגה ביותר – אבל לא חסרת תקדים, והפעם האחרונה שהדבר קרה הייתה ב-1965, כאשר הנשיא דאז לינדון ג'ונסון שלח חיילים להגן על מפגינים למען זכויות אזרח באלבמה.
הלילה נשא ניוסם נאום שששודר ברשתות הטלוויזיה האמריקניות, ובו טען כי טראמפ מבקש למתוח את סמכויותיו ככל האפשר תוך פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה. "ניצול הכוח הבוטה הזה בידי נשיא מכהן רק הוסיף שמן למצב נפיץ – וסיכן את אנשינו, את שוטרינו ואת חיילי המשמר הלאומי", אמר המושל בנאום ששודר מסטודיו בלוס אנג'לס. "קליפורניה היא אולי הראשונה, אבל ברור שזה לא ייגמר כאן. מדינות אחרות יהיו הבאות. הדמוקרטיה תהיה הבאה", הזהיר, "הדמוקרטיה נמצאת תחת מתקפה ממש מול עינינו – הרגע שממנו חששנו הגיע".
20 צפייה בגלריה
הנשיא טראמפ והמושל ניוסם. "הדמוקרטיה בצומת דרכים"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Daniel Cole/Evelyn Hockstein)
ניוסם חזר על טענתו ולפיה מבצע גירוש המהגרים לא מכוון למסוכנים מביניהם, אלא למהגרים נורמטיביים שעובדים למחייתם. לדבריו, במבצע נעצרו גם אזרחים אמריקנים וילדים. "משטרים אוטוריטריים", הוא טען, "מתחילים בפגיעה באנשים שהכי פחות יכולים להגן על עצמם. אבל הם לא עוצרים שם. טראמפ ונאמניו משגשגים מפילוג, כיוון שהדבר מאפשר להם להשיג כוח רב יותר ולהפעיל שליטה גדולה יותר". הוא הזהיר שהדמוקרטיה נמצאת כעת ב"צומת דרכים", והאשים שטראמפ פוגע במסורת שלטונית ארוכת-שנים הנהוגה בארה"ב. "שלטון החוק מפנה יותר ויותר את מקומו לשלטון הדון".
"נשק יום הדין" עדיין לא הופעל
טראמפ מצדיק מצדו את השימוש החריג בחיילים, הגדיר את המפגינים ככובשים אלימים ואמר כאמור כי לולא שליחת הכוחות לוס אנג'לס "הייתה בוערת עכשיו". לפי שעה טראמפ נמנע ממהלך חריג עוד יותר של הכרזה על הפעלת "חוק התקוממות", שמעניק לנשיא סמכויות חירום להפעלת הצבא לצורך טיפול באירועי הפרות סדר בערי ארה"ב. המשמעות היא שהחיילים בלוס אנג'לס לא יכולים להתעמת בפועל עם המפגינים, והם נשלחו כאמור למשימות הגנתיות שונות כמו אבטחת מבני ציבור. אבל טראמפ לא שלל את האפשרות של הפעלת החוק, ואותת על כך כשכינה את המפגינים "מתקוממים".
שליחת הצבא ללוס אנג'לס מעוררת דיון ער בקרב משפטנים בארה"ב סביב מגבלות כוחו של הנשיא, ולא מעט מהם סבורים כי טראמפ לא עמד בדרישות החוק כאשר עקף את ההנהגה המקומית והשתלט על המשמר הלאומי של קליפורניה. "הוא מכריז על מצבי חירום מפוקפקים לגמרי כדי להרחיב את סמכויותיו, לחתור תחת החוקה ולהרוס את החירויות האזרחיות", טען בשיחה עם "ניו יורק טיימס" אילייה סומין, משפטן ליברטריאני המייצג קבוצת יבואנים שעתרה לבית המשפט נגד המכסים של טראמפ – מכסים שגם על השימוש הנרחב שעשה בהם הוטלו סימני שאלה משפטיים.
אליזבת' גויטן, מומחית לביטחון לאומי ממרכז ברנן למשפטים, ציינה כי המזכר הנשיאותי שעליו חתם טראמפ ביום שבת, ובו הורה על שליחת המשמר הלאומי לקליפורניה, לא מזכיר מפורשות את לוס אנג'לס – ולדבריה המשמעות היא שהוא חל למעשה על כל רחבי ארה"ב. "זה דגל אדום", אמרה לרשת NBC. "אם יש לנו צבא שניתן לפרוס ברחבי המדינה לצורכי שיטור הפגנות, זה סממן מובהק של שלטון אוטוריטרי".
20 צפייה בגלריה
טראמפ עדיין לא הפעיל את "נשק יום הדין" נגד המחאות בלוס אנג'לס - שבינתיים לא מסלימות. התמונותץ מהמחאה בתחילת השבוע
(צילום: Apu Gomes/Getty Images)
גויטן מדגישה כי גם ללא הפעלת "חוק ההתקוממות", ישנן דרכים אחרות להעניק לחיילים סמכות להשתמש בכוח מול מפגינים. לדבריה הדבר כבר נעשה על ידי ממשל טראמפ בכהונתו הראשונה, במהלך מחאות שפרצו בפורטלנד ובוושינגטון הבירה ב-2020. מנגד יש גם משפטנים הסבורים שטראמפ לא פועל כעת באופן חריג: "השתלטות פדרלית על המשמר הלאומי ושימוש בכוחות צבא כדי להשליט סדר – בעיניי הדברים הללו נופלים בתוך הטווח של התקדימים הקיימים", אמר ל-NBC אילן וורמן, פרופ' מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מינסוטה.
לצד זאת, וורמן סבור שניסיון של טראמפ להפעיל את "חוק ההתקוממות" יהיה בעייתי יותר. החוק הופעל בפעם האחרונה ב-1992, בשלהי כהונת ג'ורג' בוש האב – גם כן בעקבות מהומות בלוס אנג'לס. אבל אז הצעד נעשה לבקשת השלטון המקומי, וייתכן מאוד שניסיון להפעיל כעת את החוק ללא הסכמתו תוביל למאבק משפטי נוסף.
קליפורניה כבר עתרה כאמור לבית המשפט נגד שליחת חיילי המשמר הלאומי, מהלך שנעשה באמצעות חוק אחר המעניק לנשיא את הסמכות הזו תחת תאים מסוימים, כמו סכנת "פלישה" או "מרד". בתביעה שהגישה התובע הכללי של קליפורניה רוב בונטה נטען שממשל טראמפ הפר את זכויותיה האוטונומיות של קליפורניה, וכי ממילא הוא לא עומד לכאורה בדרישות החוק: "אין שום פלישה, אין שום מרד", אמר בונטה.
