חישבו על המילים פליט, עקור, מהגר, יורד, עולה, מהגר בלתי חוקי, מסתנן.
חישבו על המילים הגירה, בריחה, עקירה, חילופי אוכלוסיה, טרנספר, טיהור אתני.
לכל אחת מהמילים האלה יש מטען רב עוצמה, של רגש, של היסטוריה, של משפט ומשפט בין לאומי, של צדק ומוסר. וכולן מתארות, בצורות שונות, וממניעים שונים, פעולה מאד דומה – לכאורה.
כמובן הטור הזה נכתב לאחר פרסום תוכנית טראמפ – אם אפשר לקרוא למשהו שעל פי עדות נכתב בכמה דקות ופורסם לעולם במסיבת עיתונאים כשאף אחד למעשה לא יודע מה הולך לצאת מפיו של נשיא ארצות הברית. נתעלם לרגע מהקשיים האובייקטיביים, בשאלה איך בעצם מתכללים ומארגנים דבר כזה, בתחילת הנסיגה של דוברים אמריקנים ממה שתוכנית טראמפ בעצם אומרת ומה המשמעות שלה. וככל שטראמפ מנסה להבהיר יותר את כוונתו כך הדברים ברורים פחות – כולל השליטה האמריקנית בעזה שתועבר אליה מידי ישראל אבל ארצות הברית לא תזדקק לצבא בעזה.
אבל נדבר לרגע על שינוי ערכים כלל עולמי. ואולי לטובה, ניתן לטעון. תיאורטית, לפחות.
טראמפ: "עזה יכולה להיות הריביירה של המזרח התיכון"
(צילום: MSNBC)
הגירה, של בודדים, של קבוצות – בין אם כמעבר בדרכי שלום, בערך, ממקום למקום או כנדידת עמים, או מסעות כיבושים היא המנוע המרכזי של ההיסטוריה. ובהכללה ניתן לאמר שאדם עובר מהמקום שבו נולד וגדל למקום אחר בגלל כורח – בצורת, בריחה מכובש, שמועה שבמקום החדש הרחובות מוצפים זהב או כל נימוק אחר. התנ"ך, כדרכו, מתמצת נפלא בספר בראשית: "וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ". וגם כאשר נדדו עמים, שבטים או כל קבוצה אחרת – גויי הים המגיעים לארץ ישראל, השבטים הנודדים מערבה ומחריבים את האימפריה הרומית בדרכם להתיישב במקומות אחרים, וכמובן מסעות הנדודים/כיבוש של עמי אסיה הרכובים – המונגולים, הטטרים, האירופים המתיישבים במה שיהיו לימים ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה וכל השאר – ההגירה, ההתיישבות, בין אם של בודדים או של קבוצות שינתה את פני המקום שאליו הגיעו. אם הצליחו, כמובן.
דרך המלחמה מאז ומעולם
ולעתים הם גורשו. או הוגלו. זו היתה דרך המלחמה מאז ומעולם. כיבוש – והשלטת השלטון החדש על התושבים, ולעתים הגלייתם. כך הרי קרה לממלכת ישראל, אחריה לממלכת יהודה, כך קרה שוב ושוב. וזה היה חלק מהיגיון המלחמה המקובל. עד ממש לא מזמן במונחים היסטוריים. הרי במאה העשרים היו סדרת רציחות עמים, פשעי מלחמה מזעזעים, טרנספרים, טיהורים אתניים – מרצח בני הררו באפריקה, דרך מחנות הריכוז הראשונים בהיסטוריה שנקראו כך – ולא, לא הגרמנים זכאים לכבוד המפוקפק הזה של המצאת מחנות הריכוז אלא הבריטים במלחמת הבורים, רצח העם בארמנים, הטרנספר ההודי של טורקים ויוונים לאחר המלחמה ביניהם, זוועות מלחמת העולם השנייה, ואחריה – חילופי אוכלוסייה, או טרנספר, או טיהור אתני – שלושת המושגים רלוונטיים באותה מידה – בתת היבשת ההודית, במזרח התיכון, באירופה – שבה בין השאר גורשו מיליוני גרמנים מפולין, צ'כוסלובקיה ועוד, ועד הזעזוע, שתוצאותיו אגב מתמשכות בהגירת מיליונים אל האיחוד האירופי של האביב הערבי ועד ימינו אלה ממש, שבהם מיליוני בני אדם מנסים להיטיב את מצבם על ידי הגירה – בלתי חוקית – למדינות עשירות בעיקר אירופה וארצות הברית, אחרים בורחים או מגורשים מאימת מלחמה במזרח התיכון, באוקראינה.
ההבדל הגדול הוא שמאז מלחמת העולם השנייה, או בעצם מאז קבלת הצהרת זכויות האדם של האו"ם הגירה כפויה – כלומר טרנספר של אוכלוסייה אזרחית בניגוד לרצונה הוא פשע מלחמה. הוא אסור. כן, גם אני ציניקן. גם אני יודע היטב שעל פי האימרה הישנה מה שמותר ליופיטר אסור לשור, ומה שמותר – או לפחות זוכה להתעלמות נבוכה כשעושה זאת סין, רוסיה או ארצות הברית מקבל התייחסות אחרת לגמרי כשמדובר בהאשמות כלפי ישראל, למשל.
מה בעצם ההבדל, ולעתים הוא דק מאד, בין הכבדת היד על אוכלוסייה נכבשת כדי שתבין את הרמז ותסתלק לבין האדם שחי תחת שלטון זר מבחינתו, בשטח כבוש ויש לו הזדמנות להתחיל את חייו מחדש, לתת עתיד טוב יותר לילדיו. מדוע שלא יעשה זאת?
כדאי לחרוג ולהזכיר ולו לרגע את זכות השיבה - איש מפליטים אלו לא חזרו. לא הגרמנים אחרי מלחמת העולם השנייה, לא הינדים ומוסלמים שעברו בחלוקת הודו, לא היוונים שגורשו מצפון קפריסין בעת הכיבוש הטורקי וכן הלאה.
מה הקו האדום? מה בעצם ההבדל, ולעתים הוא דק מאוד, בין הכבדת היד על אוכלוסייה נכבשת כדי שתבין את הרמז ותסתלק לבין האדם שחי תחת שלטון זר מבחינתו, בשטח כבוש ויש לו הזדמנות להתחיל את חייו מחדש, לתת עתיד טוב יותר לילדיו. מדוע שלא יעשה זאת? מדוע הוא אמור לחיות תחת כיבוש באזור חרב אם יש אופציה טובה יותר? מדוע הוא צריך לשאת על גבו את ההיסטוריה היהודית, היוונית, הכורדית או הפלסטינית?
ייתכן מאד שלפלסטיני הבודד יהיה טוב לאין שיעור בקנדה או בריטניה או מדינות המפרץ- בהנחה שיירצו לקלוט אותו שם או במקום אחר – אבל תנועה שחרטה על דגלה את הנכבה והצומוד?
בסופם של תהליכים רבים, מהתפוררות האימפריות הרב לאומיות הותיקות של אירופה, קולוניאליזם ודה קולוניאליזם, מלחמות שחרור ומלחמות אזרחים, עליית הלאומיות והלאומנות המודרנית, וכן, במקביל אליהם גם גלי הגירה וטרנספר – ואדגיש שוב, הדברים אינם זהים, אבל לעתים הקו המפריד הוא דק מאד – נוצרו קהילות, נוצרו אף מדינות. ישראל, כדוגמה בולטת.
האם טרנספר מגונה תמיד?
גם בדיעבד? ובכן... מיליוני גרמנים גורשו מכל מדינות מרכז ומזרח אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. חלקם חיו בשטחים שהפכו להיות חלק מפולין, אוקראינה, צ'כוסלובקיה מאות שנים. הם היו שם שנים רבות לפני שהיטלר נולד. וכולם גורשו. ואיש לא מגנה זאת היום, שלא לדבר על אז. דין ההיסטוריה היה חד וברור. והיו לו נימוקים טובים. כאשר קרואטיה הביסה את הסרבים בקיץ 1995 היא גירשה את כולם מגבולותיה. זה עבר בדממה. כשהסרבים גירשו את הקוסוברים הם הופצצו עד לכניעתם. המעשה היה דומה, כמובן השאלה מי התחיל, מי התוקפן היתה חלק משמעותי מהאופן שבו נתפס אותו מעשה עצמו, של גירוש אזרחים וטיהורם ממקום שבו חיו מאות שנים.
האיחוד האירופי, ספציפית אנגלה מרקל, חמל על הפליטים הנואשים הנמלטים על נפשם ממלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה. הם התקבלו בברכה באירופה. עשר שנים אחר כך האיחוד האירופי מקשיח את החקיקה נגד מהגרים בלתי חוקיים בפרט, ומהגרים בכלל. ארצות הברית תחת טראמפ נוקטת פעולה זהה, ואף חמורה יותר.
ההבדל הקריטי ביותר בשאלה הזו אינו מוסרי, אלא זמן. דברים שנעשו תוך כדי ומייד אחרי שתי מלחמות העולם נתפסו כחלק מנורמה נוראה שיש לשנותה. והיו הצהרות, ואמנות, ובתי דין בין לאומיים שנועדו למנוע את הפשעים האלה. כי טרנספר בניגוד לרצון האוכלוסיה הוא פשע. אבל במאה העשרים ואחת מתברר שמה שנחשב לפשע נורא, ודבר שלא יעלה על הדעת בשלהי המאה העשרים חוזר למרכז הבמה, כתוכנית פעולה, תיאורטית לפחות, של נשיא ארצות הברית.
השאלה אינה אם זה ייושם או לא. גם לא אם טרנספר כיום הוא אפשרי. ודאי שהוא אפשרי. והוא נעשה ברגעים אלה ממש במזרח קונגו, סודן, ועוד. האם המשפחה העלווית, בואו נניח שלא ביצעה פשעים בשירות אסד אבל נהנתה מהיותה חלק מהשלטון, שמוצאת עצמה כעת בצד המפסיד של מלחמת אזרחים ומנסה להימלט היא מהגרת, או פליטה? פועלת מרצונה, או מתוך פחד, או מתוך הצעה שאין לסרב לה? איך נגדיר? האם צריך להגדיר?
אורן נהריללא קרדיטאם ההגדרה לטרנספר היא מצמצמת מדי יש בעיה. אבל גם אם היא מרחיבה מדי. וכך גם להגדרות של פליט, למשל.
מה שברור הוא שטראמפ הטיל אבן כבדה מאד לביצה הזו, ובבת אחת נירמל לכאורה משהו שנחשב לטאבו מוחלט. ההצעה שלו אינה קוראת לטרנספר אלים, כמובן – אבל טרנספר בכל זאת. בצורה זו או אחרת. ואם נרצה להיות אופטימיים לרגע – אולי יש בכך משהו טוב אחד כרגע – העלאת נושא לדיון מחודש. דיון שהגיע הזמן לשוב אליו, כאשר אנחנו רואים כיצד נושא הפליטים, המהגרים הבלתי חוקיים, אף המהגרים החוקיים משנה את הפוליטיקה, את הסדר הציבורי, מעלה מפלגות ימין קיצוני, אולי הגיע הזמן סוף סוף להתייחס לאחד הפילים הגדולים ביותר בחדר העולמי.
פורסם לראשונה: 16:53, 07.02.25
