נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, התריע היום (שלישי) כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה "גוררת רגליים" בנוגע להחלטה לחדש את החקירה הפלילית נגד המעורבים באסון מירון ב-2021, שבו נהרגו 45 גברים, נערים וילדים. כך נודע ל-ynet.
הנציב המליץ ליועצת להחיש את החלטתה מחשש שהראיות הפליליות לא יהיו קבילות ומחשש להתיישנות. פינקלשטיין שב וציין כי מדובר ב"אסון רבתי חסר תקדים בהיקפו, המחייב טיפול נוקב ויסודי".
לנציב הוגשה תלונה שטענה כי לאחר הקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון במירון, הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט לעצור את החקירות הפליליות נגד החשודים לכאורה במעורבות באסון. עם סיום עבודת ועדת החקירה במרץ 2024, המליצה הוועדה ליועמ"שית לבחון את חידוש חקירת המשטרה.
בתגובתה, מסרה היועצת לנציב כי בעקבות עתירה לבג"ץ בנושא הבקשה נדחתה, לאחר שבית המשפט התרשם שהליך בירור מסקנות הוועדה אינו קופא על שמריו, וכי צוות רחב בפרקליטות עוסק בנושא.
עם זאת, קבע הנציב כי "חלוף הזמן מאז פסק הדין בעתירה מחייב לדעתי המרצה ממשית של הפעולות שבוצעו". עוד גילה הנציב כי המשטרה והתביעה טרם חשפו חומרים רבים שהוגשו לוועדת החקירה, והם חיוניים לחקירת המשטרה. "למרבה הצער, ניתן לומר כי בשלב זה אף קבלת החלטה אם לפתוח בהליך פלילי אינה נראית באופק. מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת ובין השאר יותר עינוי דין לנפגעי האסון ולמשפחות הקורבנות שממתינים שנים רבות לאכיפת הדין".
השופט בדימוס הוסיף: "נצפה מכל רשויות אכיפת הדין לפעול ביתר שאת וביתר עוז לקידום ההמלצה מרכזית של ועדת החקירה הממלכתית. העיכוב הרב פוגע בשלטון החוק וביכולת לנהל הליך פלילי יעיל והוגן בהמשך".
עוד ציין הנציב שעיכובים בלתי מוצדקים מערערים את אמון הציבור במערכת. "ניסיון העבר אף מלמד כי שיהוי כזה עלול לשמש בעתיד כנדבך חשוב בהחלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין. לפי ניסיוננו כבר היו דברים מעולם. יש למנוע זאת ועוד לפעולה בטרם התיישנות".
בדוח הסיכום של המלצות ועדת החקירה הממלכתית נכתב כי "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכתובת שהייתה על הקיר ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו". עוד נכתב כי "הוועדה זיהתה קיבעון מחשבתי. המשטרה העריכה שאי אפשר להגביל את כמות הקהל, אך מעולם לא נערכה עבודת מטה".
בין השאר הטילה הוועדה אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ללא צעדים אופרטביים; אחריות אישית על אמיר אוחנה, כיום יו"ר הכנסת ובזמן האסון השר לביטחון פנים - לצד איסור מינויו שוב לתפקיד; וכן אחריות אישית על המפכ"ל לשעבר, רב-ניצב קובי שבתאי, עם המלצה להדיחו והותרת ההחלטה לממשלה. בצל המלחמה, הוחלט שלא להדיח את שבתאי, והוא סיים את תפקידו ביולי אשתקד.
