בג"ץ קבע אחר הצהריים (יום שני) כי לממשלה ייתנו חודשיים נוספים, עד 1 ביולי, "להציג מתווה" למנגנון כלשהו לחקר אסון 7 באוקטובר - "מתוך תקווה שיימצא בקרוב מתווה ראוי לחקר האירועים אשר יזכה להסכמה ציבורית רחבה". לצד זאת, השופטים הדגישו כי המצב הנוכחי הוא "בלתי מתקבל על הדעת".
להחלטה המלאה - לחצו כאן
השופטים קבעו בהחלטתם בנוגע לעתירות שדרשו הקמת ועדת חקירה ממלכתית כי יש להם זכות עקרונית להתערב בסוגיה ולהורות על הקמת ועדה כזו - אך אותתו כי לא בהכרח יקבלו החלטה דרמטית שכזו. "אין בעצם קיומה של הסמכות לעריכת ביקורת שיפוטית בסוגיה דנן כדי להפחית מן הקשיים העשויים להתעורר בהפעלתה", הם קבעו.
1 צפייה בגלריה
(צילום: רויטרס)
"ברמה העקרונית, נבהיר כי על-פי פסיקה ארוכת שנים, המיוסדת על הוראתו של סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה, נתונה לבית משפט זה הסמכות לדון בעתירות שעניינן הקמתה או אי-הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית; זאת, בכפוף לכך ששיקול דעת הנתון בידי הממשלה בעניין זה הינו רחב ביותר", כתבו השופטים שקיבלו את ההחלטה: נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר.
הם הדגישו כאמור כי "אין בעצם קיומה של הסמכות לעריכת ביקורת שיפוטית בסוגיה דנן כדי להפחית מן הקשיים העשויים להתעורר בהפעלתה. לנוכח האמור, בשים לב לכך שמחד גיסא בשלה העת זה מכבר לפתוח בחקר אירועי 7 באוקטובר, ומאידך גיסא מסור לממשלה שיקול דעת רחב באשר לאופן שבו יש ליישם את החובה המוטלת עליה כאמור לחקר האירועים; ובהינתן הקושי במתן סעדים שיפוטיים בענייננו - ראינו לנכון בשלב זה לאפשר לממשלה שהות נוספת של כחודשיים, מתוך תקווה שיימצא בקרוב מתווה ראוי לחקר האירועים אשר יזכה להסכמה ציבורית רחבה".
בפתח ההחלטה כתבו השופטים: "אין חולק כי את אירועי 7 באוקטובר יש לחקור - ובאופן יסודי ומעמיק. למרות זאת, ניצבים אנו כיום למעלה משנתיים ומחצה לאחר האסון הכבד שפקד את המדינה כולה ב-7 באוקטובר 2023, וטרם הוקם על-ידי הממשלה מנגנון מתאים לחקר אירועי האסון ולהפקת לקחים הנדרשים למניעת הישנותם. מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת, והוא מעורר קושי משפטי ניכר".
בג"ץ בשבוע שעבר: אזרחים ניסו להיכנס לאולם, הדיון הופסק בפתאומיות
(צילום: עידן בלומהוף)

השופטים הבהירו: "למען הסר ספק, אין באמור לעיל כדי להביע עמדה כלשהי, לכאן או לכאן, באשר להליך החקיקה עליו דובר במהלך הדיון, ולתוכנה ולתוקפה של החקיקה אשר תגובש, אם תגובש, במסגרתו של אותו הליך".
למעשה, למרות שבחוק כתוב שהממשלה "רשאית להחליט" על הקמת ועדת חקירה למחדלים שונים - בג"ץ קבע כי חלה עליה חובה לחקור את אירועי טבח 7 באוקטובר. בינתיים, בג"ץ משאיר לשיקול דעת הממשלה איזה מנגנון חקירה להקים.
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הודיע באמצעות עו"ד מיכאל ראבלו, נציג הממשלה בעתירות, כי חקיקת חוק ועדת חקירה תושלם עד סוף מושב הכנסת הנוכחי. ככל שזה יקרה, ייתכן ששהשופטים יקבעו שהעתירות יתייתרו כי הוקם מנגנון חקירה. בהנחה שיוגשו עתירות נגד החוק החדש, ככל שפסק דין לגביו לא יינתן עד פיזור הכנסת, או שבג"ץ יבטל את החוק, הנושא ייאלץ להמתין לממשלה החדשה שתקום.
עימות בין השופטים לאב השכול איציק בונצל בדיון ביום חמישי
(צילום: דוברות הרשות השופטת)

משפחות "מועצת אוקטובר", שנאבקות למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לא אהבו את החלטת בג"ץ היום. "שופטי בג"ץ פסקו היום כי אלימות נגד משפחות שכולות והסתה ואיומים נגד בית המשפט גוברים על האמת, הצדק ועתיד המדינה", הן מסרו. "במקום להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, בית המשפט העליון בחר היום להעניק לממשלת ישראל עוד חודשיים של מריחה, דחייה ובריחה מאחריות. במדינת ישראל דמם של יותר מ-2,000 נרצחים הוא הפקר".
בבוקר הדיון בבג"ץ על העתירות ביום חמישי האחרון, אזרחים ניסו לפרוץ לאולם והשמיעו קריאות נגד השופטים. המהומה התרחשה כשעתיים לאחר תחילת הדיון, כשמפגינים המתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית ניסו לפרוץ לאולם, והשופטים פונו בבהילות ללשכותיהם. המפגינים תועדו רצים ואנשי משמר בתי המשפט מנעו בגופם את כניסתם לדיון. בהתייעצות עם פרקליטות המדינה, החליטה המשטרה לפתוח בחקירת האירוע.