יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן כתב הבוקר (ראשון) כי הסיכוי למערכה נוספת מול איראן גובר, וטען כי "לנתניהו אין את האמון הציבורי הנדרש לניהול מערכה כזו - לא לגיטימציה מוסרית ואפילו לא יכולת בסיסית". גולן הוסיף כי הוא קורא להקמת ממשלה חלופית כמה שיותר מהר.
בפוסט שפרסם ברשת X הוסיף: "הגענו למצב של סבבים חוזרים מול איראן. זה כמה גדול הכישלון של נתניהו. גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, יאיר לפיד ואני מכירים היטב את מערכת הביטחון. יש לנו ניסיון, יכולת והיכרות עמוקה עם המערכת. אנחנו מחויבים לפעול יחד למען ביטחון ישראל. בינתיים, נתניהו, ישראל כ"ץ ובן גביר ממשיכים להחזיק בעמדות המפתח. זו סכנה לישראל. זה חייב להיגמר".
לדברי גולן, "אסור לתת לביטחון ישראל להפוך לכלי במאבק ההישרדות הפוליטי של נתניהו".
האם נתניהו רשאי בכלל להורות על מלחמה באיראן?
מדינת ישראל מתמודדת לראשונה עם השאלה הציבורית והמשפטית, האם ראש ממשלה שמכהן כראש ממשלת מעבר לאחר שהכנסת כבר התפזרה רשאי להוביל את ישראל למערכה רחבה באיראן. מאחורי השאלה עומד חשש ממניעים פוליטיים: שמלחמה, בין אם בימים שבין הבחירות להשבעת הכנסת ה-26 או בשבועות שאחריה, תשמש כלי להשפעה על הרכב הממשלה הבאה ואפילו על הקמת ממשלת חירום.
נקודת המוצא היא סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע שיציאה למלחמה, או פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל למלחמה בהסתברות קרובה לוודאי, מחייבת החלטה של הממשלה או של הקבינט. הסעיף אינו מבחין בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר, וכך גם הניסיון בפועל.
מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל הסביר שהאמירה שממשלת מעבר לא יכולה לצאת למלחמה היא גורפת מדי ולא משקפת את המצב המשפטי. לדבריו, המגבלות על ממשלות מעבר מתמקדות במינויים ובהחלטות תקציביות, ואילו בתחומי הביטחון והחוץ נשמר להן מרחב פעולה רחב.
מנגד, יאיר לפיד, שכיהן כראש ממשלת מעבר בעת מבצע "עלות השחר", הדגיש את העיקרון הבסיסי: "אסור לממשלת מעבר לעשות מהלכים שמשנים מציאות. כשמה כן היא, ממשלת מעבר". לפיד עצמו סייג וקבע שמדובר ב"שאלה למשפטנים".
השורה התחתונה היא שהמשפט הישראלי אינו אוסר על ממשלת מעבר לצאת למלחמה, וגם אינו נותן לה כוח בלתי-מוגבל. הדרישה החוקית המרכזית היא שההחלטה תתקבל בממשלה או בקבינט ולא בידי ראש הממשלה לבדו, ומעבר לה הפיקוח הוא בעיקר ציבורי, פוליטי ופרלמנטרי ולא שיפוטי.






